היופי שבכיעור: מבט אל שכונות המצוקה בעולם

קל לחלוף על פניהן ולצקצק בלשון, או לצפות בכתבת תחקיר שמדי פעם מספקת הצצה לתוכן ומגלה נתונים עגומים, אבל שכונות המצוקה, או ה"סלאמס", מוסיפות לגדול בקצב מהיר מאוד ברחבי העולם. למרות השוני הגיאוגרפי ביניהן, המבנה די דומה - בתים מאולתרים, צפופים ורעועים, שבמבט מרחוק נראים כמו חלקי לגו קטנים, אך מגלמים בתוכם קושי גדול של אוכלוסייה שאפילו לא מנסה להדביק את הקצב שמסביב, אלא פשוט מבקשת להתקיים בכבוד.

שכונת קיברה בקנייה(צילום: Constantine Markides )

מדרום אמריקה ועד אפריקה, מישראל ועד מזרח אירופה - לצד התפתחות הטכנולוגיה והתיעוש, מבט מקרוב על ערים מסוימות יגלה שתופעת הסלאמס מתפתחת כה מהר, עד כי לעיתים שכונות כאלה יכולות להתפרש על פני 70 או 80 אחוזים משטחו של יישוב. התערוכה "A-esthetics - סלאמס במבט אחר" שתציג במכון הטכנולוגי בחולון (HIT) החל מה-3 בינואר, מנסה להאיר את האסתטיקה, או אולי את חוסר האסתטיקה של התופעה הזו, באמצעות צילומים מכל רחבי הגלובוס. 

הצצה לתערוכת הצילומים:

פאבלה בריו, ברזיל(צילום: Gary Sacks)

צריף מגורים בלטביה(צילום: Vladislav Rivkin )

חזית בית מגורים במוטנגנה, קמרון (צילום: Ambe Njoh)

אנגולה(צילום: Shiri Pamoni Eshel)

קייפטאון(צילום: Daniel Shwartz )

טנזניה(צילום: Michal Chill)

סאו פאולו, ברזיל(צילום: Mauro Brienza)

חדר המטבח באחת היחידות באזור המגורים של משפחה מאנגולה(צילום: שירי פעמוני)

אזור חייליצ'ה, דרום אפריקה(צילום: דניאל שוורץ)

צריף עונתי בחוף ורסובה במומבאי(צילום: סיטסה דה מאאט)

"A-esthetics - סלאמס במבט אחר", 3.1-23.2, המכון הטכנולוגי בחולון (HIT).