"מחכים בכיליון עיניים": הפרוטוקולים של פרשת ילדי תימן ייחשפו היום

היום (ד') בבוקר יושק אתר האינטרנט עם חומרי ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדי תימן ומדינות האיסלאם והבלקן בשנים 1954-1948, פרשה שמסעירה את החברה הישראלית זה עשורים רבים. האירוע יתקיים במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, השרים צחי הנגבי ואיילת שקד, ח"כ נורית קורן וגנז המדינה ד"ר יעקב לוזוביק.

לקריאת הדו"ח הפומבי לחצו כאן

הציבור ייחשף לפרוטוקולים החסויים של ועדת כהן-קדמי מ-2001, וכן לרשימות שהיא כללה, מידע על התנהלות רשויות הרווחה באותה עת ועוד. היקף החומר שייפתח מכיל מאות אלפי עמודים. כל החומר נסרק, נבדק, קוטלג, ויעלה לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה, כשהוא מלווה בכלי חיפוש ידידותיים. 

ארכיון(צילום: פריץ כהן, לע"מ)

העניין הציבורי בפרשה התעורר מחדש בעקבות פרסומים בתקשורת על אודות חשדותיהם של משפחות שילדיהם נמסרו לאימוץ לידיהם של משפחות של ניצולי שואה, ואף ליהודי ארה"ב בתמורה לסכומי כסף רבים. אף על פי שלמשפחות הוצגו מסמכי בתי החולים ותעודות פטירה - אי הסדר בתאריכים, ארכיונים שנעלמו וצווי הגיוס שהמשיכו להגיע עוררו את חשדותיהן.

שלוש ועדות חקירה (ועדת בהלול-מינקובסקי, שלגי וכהן-קדמי) קמו במהלך השנים וקבעו שלא הייתה חטיפה ושאכן מרבית הילדים נפטרו, במקרים רבים בשל התנאים הקשים במעברות.

בשנים האחרונות פעילותם של ארגוני המשפחות עוררו את הנושא מחדש ובתחילת שנת 2015 דרשה חברת הכנסת נורית קורן להסיר את החיסיון מפעילות הוועדות. ביוני 2016 הטילה הממשלה על השר צחי הנגבי להיות אחראי על בדיקת חומרי ועדת כהן-קדמי, שהייתה ועדת חקירה ממלכתית, ולהמליץ אלו מהמסמכים ניתנים לפרסום.

(צילום: דוד אלדן, לע"מ)

ועדת כהן-קדמי בחנה את טענותיהן של יותר מאלף משפחות שעלה חשד שילדיהם נחטפו ונמסרו לאימוץ. היא קבעה שרובם המכריע של הילדים מתו וכמה עשרות הוגדרו "עלומים" - מקרים שבהם לא נמצאה עדות למיקומם הנוכחי של הילדים. חמישה מהילדים אותרו.

לאחר עבודה בשיתוף גנז ארכיון המדינה, ד"ר יעקב לזוביק והיחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, גובש המתווה שאושר בממשלה בנובמבר האחרון בהחלטה מספר 2040 - והבוקר, כאמור, יושק האתר שאליו נסרקו 3,500 תיקים, תוך הסתרת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות.

"אנחנו מחכים בכיליון עיניים לצעד הראשון של חשיפת הפרוטוקולים ולכל מה שניתן יהיה לקבל בפרסום והסרת החיסיון", אמר ל-ynet יגאל יוסף, ראש העיר ראש העין לשעבר ומי שהיה נציג המשפחות בוועדת שלגי. "עבורנו זו רק תחילת הדרך, כי אנחנו יודעים את האמת ואנחנו רוצים שהממשלה תיקח אחריות על מה שקרה".

יוסף שימש כחבר בוועדת שלגי ולא הסכים לחתום על מסקנותיה. הציפייה שלו מחשיפת המסמכים לא מעידה על האמון שהוא רוחש בהם: "לא ייתכן לקבוע מוות של ילד על סמך מסמכים מצולמים בלי לחקור את המהות. לנו חשוב התהליך שאליו נגיע לקבלת אחריות של הממשלה על מה שקרה. זה לא מקרה אחד או שניים, אלו מאות ואלפי מקרים".

בחודש שעבר דווח כי הממשלה תומכת בהצעה להקים מאגר DNA בניסיון לחבר בין ילדים שהועברו לאימוץ לבין משפחותיהם הביולוגיות. כל משפחה הטוענת כי מי מילדיה נלקח ממנה תוכל למסור דגימת DNA שתישמר במאגר. מנגד - כל אדם הסבור כי נלקח בילדותו ממשפחתו ונמסר לאימוץ יוכל גם הוא למסור דגימת DNA. לאחר שהדגימות יתקבלו ייערכו הצלבות, וכך ניתן אולי יהיה לאחד משפחות אחרי עשרות שנים של נתק כואב.

עוד לפני כן, חברת הסטארט-אפ MyHeritage בשיתוף השדולה לחקר האמת בפרשת ילדי תימן השיקה לפני כארבעה חודשים מאגר גנטי, במסגרתו מבצעת החברה בדיקות DNA בחינם לכל מי שסבור כי הוא מעורב בפרשה. עד היום נבדקו במסגרת הפרויקט ההתנדבותי מעל 500 בני משפחה ומאומצים והבדיקות נמשכות.