שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תביעה: התקן תוך רחמי התגלה אחרי 32 שנה
    במסגרת צילום רנטגן גילתה בת 62 התקן שנשאר ברחמה מאז 1979. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות של קופת החולים, שתפצה ב-50 אלף ש'
    בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שאישה בת 62 שגילתה בגופה התקן תוך רחמי למניעת היריון שהוכנס ב-1979, תפוצה ב-50 אלף שקל על ידי שירותי בריאות כללית. השופט רמי חיימוביץ' קבע שאף שלא נגרם לה נזק, רשלנות גרמה לפגיעה באוטונומיה שלה.

     

    בתביעה טענה האישה שביקשה את ההתקן לאחר שתי לידות. לדבריה, מאחר שככל הנראה ההתקן זז ממקומו, היא הרתה באותה שנה אך ההיריון הסתיים בהפלה. ניסיונות הרופאים להוציא את ההתקן לא הצליחו והם הניחו שהוא נפלט באופן ספונטאני. בשנים שלאחר מכן ילדה שני ילדים נוספים, ובעקבות היריון מחוץ לרחם ב-1987 היא עברה גרידה וניתוח לכריתת החצוצרות.

    ב-2011, במהלך בירור אורתופדי, עברה התובעת צילום רנטגן פשוט שבמהלכו זוהה ההתקן בתוך הרחם. בתביעה היא טענה שהרופאים שטיפלו בה לאורך השנים התרשלו כשלא פעלו באופן אקטיבי להוצאת ההתקן ולא מסרו לה מידע על הסיכונים והאפשרויות הטיפוליות העומדות בפניה.

     

    התובעת דרשה פיצוי של 250 אלף שקל על פגיעה באוטונומיה שלה. היא הדגישה שהעובדה שההתקן בגופה מטרידה אותה וגורמת לה סבל, אבל מנגד היא חוששת מביצוע פעולות כירורגיות להוצאתו.

     

    שירותי בריאות כללית טענה להגנתה שעל פי חוות דעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, לתובעת לא נגרם כל נזק ולכן אין הצדקה לפיצוי. מעבר לכך, לא מדובר במקרה של פגיעה באוטונומיה שכן כל הטיפולים בוצעו בתובעת על דעתה ובהסכמתה.

     

    על כך השיבה התובעת שבאותה חוות דעת רפואית כתב המומחה שהפעולות שנעשו לאיתור והוצאת ההתקן ב-1979 לא עומדות בסטנדרט רפואי תקין והיה על הצוות לנקוט פעולות אקטיביות. בנוסף קבע המומחה כי העובדה שבניתוח שעברה ב-1987 לא נעשו פעולות להוצאת ההתקן היא בעייתית ביותר.

     

    ואכן, השופט רמי חיימוביץ קבע שההחלטה לזנוח את החיפוש אחר ההתקן ב-1979 לא הייתה סבירה, ובניתוח ב-1987 ניתן היה לנצל את ההזדמנות להוציא את ההתקן אך אפשרות זו כלל לא נבחנה. לדבריו, אמנם למרבה המזל ההתקן לא גרם לתובעת נזק עד כה, אך עצם קיומו בגופה הוא מסוכן.

     

    הוא קבע שהימצאות העצם הזר בגופה מהווה פגיעה באוטונומיה שלה ומזכה אותה בפיצוי. בהקשר זה, ציין, הזכות לאוטונומיה קשורה לזכותו של אדם לשלוט על גופו כחלק מחירותו הבסיסית ביותר.

     

    עוד נקבע כי רשלנות הכללית הביאה לכך שהתובעת חשופה לחשש תמידי שההתקן יזוז ויגרום לה נזק. בנסיבות אלה נפסק לתובעת פיצוי של 50 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד של 13 אלף שקל והוצאות של 15 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד ורד נעים
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד רותם פלג
    • עו"ד טל לביא עוסק ברשלנות רפואית
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים