שנה של מוות על הכביש – זינוק במספר ההרוגים בתאונות

מגמת ההחמרה בקטל בכביש נמשכת גם השנה. לאחר שלוש שנים רצופות של עלייה מדאיגה במספר ההרוגים בתאונות דרכים, גם 2016 תסתיים עם מספר הרוגים גבוה משמעותית מהשנה שקדמה לה. עד היום (יום ה', ה-29 בדצמבר) נהרגו על כבישי ישראל 372 בני אדם, 16 יותר מסך ההרוגים בכל 2015, לרבות פטירות מאוחרות.

תאונה קשה בכביש 6

2015 הייתה קטלנית במיוחד

נתונים שהועברו היום על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מזכירים כי מגמת ההרעה החלה מיד לאחר שנת 2012 שהסתיימה עם 290 הרוגים, אותה הגדיר כבר אז יו"ר הרשות לשעבר, יעקב שיינין, כ"סטייה סטטיסטית". בשנה שקדמה לה נהרגו 382 בני אדם, ובשנים שאחריה 309, 319 ו-356 בני אדם שנהרגו אשתקד.

(צילום: מרכז רפואי חיאן)

בשעה שבמרבית מדינות העולם המערבי נרשמה בשנים האחרונות ירידה רצופה במספר ההרוגים, בישראל המצב הפוך. למעשה, ערכי 2016 מחזירים את המדינה לתחילת העשור הנוכחי, עם מספרי הרוגים דומים בקטגוריות השונות.

כך למשל נהרגו ב-2011 227 בני אדם השייכים למגזר "יהודים ואחרים", בעוד שב-2016 כבר עתה יש 225 הרוגים. במספר ההרוגים בקרב ערבים נרשמת ירידה, עם 126 בני אדם לפני חמש שנים, לעומת 121 השנה. כך לגבי הרוגים במגזר העירוני והבינעירוני, רוכבי אופנועים ונהגים צעירים.

ניתוח הנתונים לעומת אשתקד מגלה ירידה זניחה במספר התאונות הקטלניות (314 לעומת 320 ב-2015), ירידה במספר ההרוגים היהודים ועליה חדה במספר ההרוגים הערבים (121 השנה לעומת 102 אשתקד). יש עם זאת לציין כי במהלך 2013-2015 נרשמה דווקא ירידה קבועה במספר ההרוגים במגזר הערבי. כך למשל, ב-2015 נרשם זינוק חד במספר הרוגים יהודים (234 לעומת 180) בעוד שמספר הערבים בקרב ההרוגים ירד מעט (102 לעומת 109).

בהשוואה לאשתקד חושפים נתוני הרשות עוד מספרים מדאיגים בקבוצות סיכון מועדות ומוכרות. כך למשל נרשמת עליה של 14% במספר הנהגים הצעירים שנהרגו, ועליה דומה של נהגים צעירים המעורבים בתאונה קטלנית (גם אם גרמו לה) – מ-98 ל-113.

תאונה קשה נוספת - כביש 784 ליד שורשים(צילום: מרכז רפואי חיאן)

מעורבות משאיות כבדות (מעל 3.5 טון) בהרוגי תאונות עלתה ב-18%. בקרב רוכבי דו-גלגלי (ממונעים, חשמליים ואופניים רגילים) נרשמה דווקא ירידה מעודדת, מסך של 73 הרוגים ב-2015 ל-62 השנה. אך מדאיג מאד הוא הזינוק במספר רוכבי האופניים החשמליים שנהרגו, מ-2 אשתקד ל-9 השנה. בקרב רוכבי האופנוע-קטנוע ואופניים רגילים, נרשמה ירידה. בחלוקה לגילאי ההרוגים נרשמת השנה ירידה בבני 65+ (כ-15%) וצעירים (5-14), כ-25%. בשאר קבוצות הגיל נרשמת עליה לעומת אשתקד.

נתוני הרשות מגלים עוד כי הכביש הכביש המסוכן ביותר ב-2016 בחישוב של הרוגים לכל 100 ק"מ סלולים היה כביש 431, כביש שאורכו כ-10 ק"מ ונהרגו בו 8 בני אדם ב-5 תאונות קשות. כביש מספר 1 בין תל אביב לירושלים בו התבצעו השנה עבודות תשתית מקיפות, הוא ה-2 בטבלה הלא מחמיאה, עם 14 הרוגים לאורך 57 ק"מ כביש. נתיבי איילון (כביש 20) מסוכנים כמעט כמותו, עם 5 הרוגים השנה לאורך כ-25 ק"מ.

לפי נתוני הרשות, היום הקטלני ביותר על הכביש הישראלי הוא ראשון, בדומה לימי חמישי ושישי. הימים ה"בטוחים" ביותר ב-2016 היו שלישי ושבת. מעניין יותר לגלות כי השעה בין 19:00 ל-20:00 בערב היא הקטלנית ביותר על הכביש, עם יותר מפי 3 הרוגים לעומת שעתיים מוקדם יותר (17:00-18:00).

לדברי גיורא רום, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, תכנית העבודה של הרשות לשנה הקרובה צפויה לטפל בעיקר בשני פרמטרים עיקרים העולים מהנתונים - הזינוק החד השנה במספר הערבים בקרב ההרוגים, והמשך הגידול במספר ההרוגים במרחב הבין עירוני. לדברי רום, את ההחמרה המדאיגה בקרב המגזר הערבי ניתן לייחס בעיקר לצעירים פורקי עול, הנוהגים בצורה פרועה, ללא רישיון ותחת השפעת אלכוהול. יש להזכיר כי זו שנה ראשונה בה נרשמת עליה במספר ההרוגים בקרב המגזר הערבי, מאז תחילת העשור הנוכחי.

לרום יש גם ביקורת קשה במיוחד על מי שכיהנו כשר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה וראש אגף התנועה, "הנבחנים בהתמדה במרחב הבין עירוני", כך רום. לדבריו, במהלך השנים האחרונות נרשמת עלייה רצופה במספר ההרוגים בכבישים ביו עירוניים, מ-171 בני אדם ב-2012 ל-240 השנה. "מדובר בכישלון חמור ובלתי רגיל של משטרת התנועה, הן מבחינת הפעלת הכוח והן מבחינת בניין הכוח. אי אפשר ששנה שלמה ידברו על כך שאין ניידות אכיפה, ובכל זאת כלום לא ישתנה", אמר ל-ynet.

בהקשר זה ראוי להזכיר את דבריו של מנכ"ל הרשות הקודם, מרדכי בהירי דואני, שאמר בסיום 2015 כי "מנתוני סיכום השנה עולה כי במגזר הערבי ובקרב הולכי הרגל נרשמה ירידה במספר הנפגעים כתוצאה מפעולות שטח חינוך והסברה ששמנו עליהן דגש בשנה האחרונה. אנו נמשיך להוביל את שיתופי הפעולה עם הגורמים השונים, על מנת שבשנת 2016 נשנה את המגמה ונחזק את מצב הבטיחות בדרכים בישראל".

ממשטרת ישראל נמסר כי "כבר לפני כשנה, הוצג בפני הממשלה האבסורד לפיו תקצוב כלי האכיפה (המהווים את החלק של משטרת ישראל במלחמה בתאונות הדרכים), מתבצע על ידי משרד התחבורה.

תקציב זה שהפך עקיף וקוצץ לאורך שנים יצר מצב אבסורדי בו גודל מערך התנועה מצא את עצמו ביחס הפוך לגידול העצום בכמות כלי הרכב, אורך הכבישים, הנסועה ועוד.

מפכ"ל המשטרה תבע להעביר את התקציב (המקוצץ) למשטרת ישראל ולאפשר לה לסכם מול האוצר תקצוב ראוי לנושא חשוב זה. בסיוע ובדחיפת השר לבט"פ התקציב תוגבר בשנת 2016 ב- 30 מיליון ש"ח כעזרה ראשונה, מה שאיפשר לצאת לרכש של 126 ניידות חדשות. כמו כן, ווסתו משאבים מתוך משטרת ישראל בדגש על הפניית תקני כח אדם, בכדי לתגבר את המערך.

במהלך השנה גובשה תכנית התעצמות אסטרטגית רב שנתית, הכוללת הקמת יחידות יעודיות לתחומים חדשים למיקוד. על בסיס התכנית נוהל מול האוצר מו"מ בהובלת השר לבט"פ והמפכ"ל, שהביא לסיכום תקציבי שיאפשר, בהדרגה, להחזיר למערך התנועה את עוצמתו הנדרשת אל מול אתגרי הנסועה והאתגרים המתעצמים בתחום היסח הדעת, נהיגה תחת השפעת סמים ועוד.

במסגרת התכנית התווספו לאגף התנועה 210 תקני קבע וכן 200 תקנים לסטודנטים שיוכשרו ויתגברו את שוטרי התנועה. סך השקעה בתוכנית זו נאמדת בתקציב חד פעמי נוסף של 30 מיליוני ש״ח וכן תקציב שוטף בסך 72 מיליוני ש״ח".