שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מתי הטורקים ילמדו?
    "עברתי בגלאי מתכות והמכונה צפצפה. השומר לא הניד עפעף. בבוקר התעוררתי לחדשות המזעזעות". ישראלי שחי באיסטנבול על הפיגוע, היום שלפניו והחיים בין תל אביב לטורקיה
    בשבת בבוקר, ערב השנה החדשה, נסעתי לכיכר טקסים כדי להעביר כמה כלי הקשה טורקיים לקולגה שהגיע מארגנטינה. אשתי ביקשה ממני לא לנסוע בערב כי אז הרחובות יהיו עמוסים ויהיה מסוכן, אז עשיתי כדבריה. כשהגעתי לכיכר ראיתי את השוטרים והכבאים שנפרסים לקראת החגיגות ואמרתי לעצמי "מעניין מה צפוי להם הלילה". בחזרה משם, עברתי את שורות השוטרים ובחרתי ללכת מדרך צידית. כנראה ששורת הפיגועים השפיעה גם עליי וקול פנימי פקד עליי לא לקחת סיכון מיותר.

     

    התיישבתי במסעדה והמשכתי לכתוב את ספרי השני על אהבה, מוזיקה וגם קצת מתח. בפרק הזה כתבתי שהזוג המאוהב נוסע לבלות ב"ריינה". מועדון הלילה הנחשב הממוקם באזור Ortakoy על גדות הבוספורוס, קרוב לגשר המפרץ - הגשר התלוי הראשון החוצה בין הצד האירופי והאסייתי של איסטנבול. המועדון היוקרתי מושך אליו דוגמנים, שחקנים, כוכבי ספורט וגם זרים רבים המגיעים לעיר ורוצים להתחכך עם המי ומי של איסטנבול. ביקרתי פעם אחת במקום אבל גיליתי שלמרות האווירה המיוחדת, הנוף המהמם למפרץ הבוספורוס וגשר המפרץ והאנשים היפים שאתה נתקל בהם - זה לא הסטייל שלי.

     

    ינון מועלם ()
    ינון מועלם

     

    המחבל בכניסה למועדון

    המחבל בכניסה למועדון

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אחרי כמה שעות במסעדה יצאתי לתחנת המטרו כדי לחזור לביתי הנמצא באזור כפרי כשעה ממרכז איסטנבול. בתחנה למטה ניצב שומר שעמד עם גלאי מתכות. עברתי והמכונה צפצפה, כנראה בגלל הטלפון ומכשיר הקלטה שהיה בתיק היד שלי. השומר לא הניד עפעף. אפילו הבטתי בו במבט משתאה אבל הוא רק עמד שם כמו דחליל דומם. מתי הם ילמדו? אמרתי לעצמי. כמה מכות הם צריכים לחטוף על הראש?

     

    אני זוכר את חבריי המוזיקאים הטורקים שהיו מתלוננים על סידורי האבטחה בבן גוריון כשהגענו להופעות משותפות בארץ. "אולי עכשיו", אני אומר לעצמי, "הם מבינים טוב יותר למה צריך אבטחה". בכל מקרה הבטחתי לעצמי לעולם לא לקטר יותר כששואלים אותי כמה שאלות מעצבנות בשדה התעופה בארץ.

     

    בבית, אחרי שהילדים נרדמו אני ואשתי ישבנו ליד הטלוויזיה. מדי פעם הצצתי בחדשות ב-ynet. קראתי שיהיו חגיגות גדולות בכל העולם אבל גם שיש התרעות ממשיות לפיגועים. "מעניין", אמרתי לעצמי, "האם הערב הזה יעבור בשקט?".

     

    בבוקר, פקחתי את עיניי ואז ראיתי את הידיעה המזעזעת על הרצח בריינה. בכל העולם הכל עבר בסדר ורק פה באיסטנבול, בריינה, הגיע מרצח נוסף, גבה את חייהם של עשרות - כולל ליאן נאסר הישראלית - והשאיר לכבוד השנה החדשה מזכרת כואבת נוספת לעשרות משפחות המומות ולמדינה החבולה. אני שואל את עצמי - "הרי היו התרעות מודיעין אמריקאיות, למה לא נערכו? הרוצח ירה באוויר קודם, למה לא הצליחו לנטרל אותו"?

     

    אבל כל זה לא משנה עכשיו כי שוב חוזר הפזמון ואנשים חפים מפשע משלמים על מחדלי מנהיגיהם.

     

    ינון מועלם הוא מוזיקאי החי ויוצר באיסטנבול ומחברו של הספר איסטנבול-תל אביב

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים