100 אלף ש' לעובדים שתבעו על שעות נוספות

3 עובדי "אלטל טכנולוגיסטיקה", המספקת שירותים לצה"ל, טענו שלא קיבלו תשלום על שעות כוננות רבות ביום ובלילה. בית הדין לעבודה הסכים איתם

עו"ד ענת רוזנרפורסם: 08.01.17 , 07:22

בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע לאחרונה שחברת "אלטל טכנולוגיסטיקה", המספקת שירותים לצה"ל, תשלם כ-100 אלף שקל לכל אחד משלושה עובדים שתבעו אותה על כך שלא קיבלו שכר שעות נוספות בגין חובתם להישאר בכוננות ביום ובלילה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

"אלטל טכנולוגיסטיקה" מספקת לצה"ל שירותי הפעלה ואחזקה של מערכת המבקרת בזמן אמת תרגילי שדה גדולים. התובעים טענו שהחברה הציבה אותם בבסיס צאלים והם הועסקו שם בתפקידי שטח שונים. לדבריהם, היא דרשה מהם לעבוד שעות נוספות רבות, כולל הלילה, מבלי ששילמה להם על כך. הם הוסיפו שבשבועות שבהם התקיימו אימונים הם נדרשו להיות זמינים בכל שעות היום והלילה ולא הורשו לצאת מהבסיס אלא באישור מיוחד.

תביעה

310 אלף שקל לעובדת ניקיון על שעות נוספות

עו"ד רם א. גמליאל

במשך 18 שנה הועסקה מנהלת ניקיון בחברת כוח האדם "איי.אס.אס", אבל לא קיבלה שעות נוספות כי הוגדרה "תפקיד אמון". בית הדין קיבל את תביעתה

310 אלף שקל לעובדת ניקיון על שעות נוספות

עוד לטענתם, החברה לא ביצעה מעקב מסודר אחרי שעות עבודתם והם הונחו שלא להעביר כרטיס בימים שבהם שהו בשטח. בימים אלה, טענו, החברה מילאה עבורם את דו"ח הנוכחות באופן ידני והזינה תשע שעות עבודה בלי להתייחס לשעות העבודה בפועל.

החברה טענה מנגד שהסכם ההעסקה מול העובדים כלל תשלום שכר יסוד ו"תוספת" קבועה עבור עבודה בשעות נוספות. לדבריה, התובעים בחרו בשיטת שכר זו אף שניתנה להם אפשרות לבחור בהסכם שכר המבוסס על תשלום שעתי. היא הוסיפה שהתובעים הועסקו בשעות נוספות רק ב-30 שבועות בשנה, ושבימים שבהם התקיימו תרגילים הם יכלו לצאת מהבסיס וללון בביתם.

הנתבעת הודתה שבימים שבשבועות שבהם היו אימונים היא לא ביצעה מעקב אחר שעות עבודתם של התובעים, אך טענה שהדבר נבע מקושי טכני להציב שעון נוכחות בבסיס.

"עשתה דין לעצמה"

השופט צבי פרנקל השתכנע שהתובעים עבדו שעות נוספות רבות ושבין תרגיל לתרגיל נדרשו להיות "ערוכים ומזומנים" לטיפול בתקלות. הוא קבע שהחברה לא ביצעה מעקב מסודר ומלא אחר שעות עבודתם, כשלמעשה התשלום הגלובלי ששילמה להם לא עומד בדרישות חוק שעות עבודה ומנוחה. לדבריו הנתבעת "עשתה דין לעצמה מתוך ניסיון לחסוך בהוצאותיה השוטפות עבור תשלומי השכר לתובעים".

נקבע כי מאחר שההסכם בין הצדדים לא נקב במספר השעות הנוספות שעבורן משולמת התוספת, ומאחר שבפועל לא הייתה התאמה בין השכר הגלובלי לבין מספר השעות הנוספות שהתובעים ביצעו, יש לראות בתוספת חלק משכרם הרגיל ולא תשלום עבור שעות נוספות.

עם זאת, השופט פרנקל הבהיר שעד לכניסתו לתוקף של תיקון 24 לחוק הגנת השכר בפברואר 2009, הנטל להוכחת מספר השעות הנוספות מוטל על התובעים אך הם לא עמדו בו.

לפיכך קיבל השופט את התביעה רק ממועד כניסת התיקון לתוקף. מאחר שדו"חות הנוכחות של התובעים לא שיקפו את מלוא שעות עבודתם, קבע השופט שהנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים 60 שעות נוספות לכל חודש עבודה, בהתאם לברירת המחדל שבחוק. בסיכומו של דבר חויבה החברה לשלם לכל אחד מהתובעים כ-100 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת של 8,000 שקל לכל תובע.