שתף קטע נבחר

מבשלים עם ארטישוק

אפשר לנשנש אותו מול הטלוויזיה ואפשר גם להכין ממנו סלט רענן וטעים: השף אבי ביטון מכין שני סלטים טבעוניים עם הארטישוק שנמצא ממש עכשיו בשיאו

בדרך לארטישוק א-לה רומנה (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
בדרך לארטישוק א-לה רומנה(צילום: ירון ברנר)
אני לא אוהב קלישאות על אוכל, או יותר נכון - אני לא אוהב קלישאות של טבחים על אוכל. אלה שמספרים על זיכרונות הילדות שלהם על יד הסינר של אימא; אלה שנזכרים בטעמים או בריחות של שנת 1968 כאשר הם טועמים ביס של ממולאים; השפים שמתרגשים מאספרגוס טרי או מעשבי תיבול שמכוסים ברגבי אדמה.

מכל הלב, ארטישוק (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
מכל הלב, ארטישוק(צילום: ירון ברנר)

בקיצור, אני לא ממש מחבב את כל הדברים שאני אוהב ועושה. כן, גם אני מתרגש מאוכל, גם אני נזכר באמא שלי ז״ל כשאני טועם ממולאים, וגם אני אוהב שאריות של אדמה על עשבי תיבול טריים וריחניים.

אז למה אני נכנע לכל הקלישאות האלה? כי זה אמיתי לחלוטין. ככה אני באמת מרגיש ביחס לאוכל. ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מתייחס בחרדת קודש לאוכל או לחומרי גלם. אוכל מבחינתי הוא מצרך בסיסי שאפשר ליהנות ממנו.

ארטישוק בנוסח מרוקאי (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
ארטישוק בנוסח מרוקאי(צילום: ירון ברנר)
אני תמיד אומר שצריך להתייחס לאוכל בשיא הרצינות, עד שאנחנו אוכלים אותו. כלומר, בשלב ההכנות המוקדמות אנחנו צריכים להכין אותו בשקדנות, אבל בשלב האכילה אנחנו צריכים להיות במינימום רצינות ובשיא ההנאה ממנו.

 

כך תכינו ארטישוק א-לה רומנה:

כמי שגדל בבית מזרחי, אוכל היה מרכז הבית ומרכז העניינים: היינו אוכלים כשרעבים, אוכלים כששמחים, אוכלים כשעצובים, אוכלים כשקר ואוכלים כשחמסין. בקיצור - אוכלים תמיד. אוכל היה אצלנו הבורג הראשי שהיה יוצר את ההרמוניה בין כל בני הבית. תמיד היו סירים במקרר, ותמיד היו סירים על הכיריים.

מה מסתתר בתוך הסיר? (צילום: אפיק גבאי) (צילום: אפיק גבאי)
מה מסתתר בתוך הסיר?(צילום: אפיק גבאי)

יש לי המון זיכרונות ילדות שקשורים באוכל. אצלנו בבית התפקידים במטבח תמיד חולקו בהתאם לגיל: מי שהיה בוגר וכשיר להחזיק בסכין היה מקבל משימות מורכבות, וילדים קטנים יותר היו קוטמים ראשי שעועית או שוברים תרמילי פול ירוק בפסח (באופן קבוע אחרי חופשת פסח הייתי חוזר לבית הספר עם ידיים מוכתמות בכתמים שחורים מקילוף פול. לך תסביר את זה למורה). זיכרונות הילדות שלי תמיד שזורים באוכל. כשאתה גדל בבית שיש בו מקפיא מלא בבשר ובתבשילים, גם במרפסת של חדר ההורים, אז סיכוי גבוה מאוד שתגדל לאהוב אוכל.

אבי ביטון, שנת 1989 ()
אבי ביטון, שנת 1989

אחד הדברים הכי טעימים שבשבילם צריך לעבוד קשה כדי ליהנות הוא ארטישוק. אין ניג׳וס יותר גדול מלקלף ארטישוקים, אבל אחרי שתטעמו ארטישוק טרי קלוף, תתמכרו לטעם. באחריות. 

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

קשה, אבל שווה (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
קשה, אבל שווה(צילום: ירון ברנר)

כשהייתי ילד, תמיד בסוף ארוחת שישי או מול הסרט הערבי, אכלנו ארטישוקים עם לימון ומלח. שנים לאחר מכן, כשהתחלתי לעבוד במסעדות טובות, הבנתי את הפוטנציאל שיש בלבבות האלה. הפעם בחרתי בשבילכם מתכונים פשוטים וכייפים שמתאימים לכל ארוחה משפחתית. שבת שלום.

 

ארטישוק א-לה רומנה

זה ארטישוק שמגיע מהמטבח האיטלקי. אפשר להכין כמות גדולה ממנו, ולשמור במקרר, מכיוון שהוא מבושל בשמן שמגן עליו מפני ריקבון. אני הכי אוהב בעולם להגיש אותו עם פרמזן מגורר מלמעלה.

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)
 

המצרכים:

6 לבבות ארטישוק, חתוכים לרבעים

1 כוס שמן זית

1/2 כוס שמן קנולה

4 שיני שום, מעוכים

קליפת לימון

1 עלה דפנה

5 כדורי פלפל אנגלי

2 ענפי טימין

מלח

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

אופן ההכנה: 

  1. בסיר עם מים רותחים, חולטים את הארטישוקים במשך דקה.
  2. בסיר קטן שמים את כל החומרים, ומחממים על להבה נמוכה מאוד כחצי שעה.
  3. מקררים, ושומרים בכלי אטום בקירור עד כשבועיים.

 

סלט ארטישוק מרוקאי

המצרכים: 

4 לבבות ארטישוק, חתוכים לרבעים

4 שיני שום, פרוסות

1/2 לימון, קצוץ (כולל הקליפה)

2 עגבניות, קצוצות

5 כפות שמן זית

1/2 כפית כורכום

1 כפית סוכר

חופן עלי תרד

מלח

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

אופן ההכנה:

  1. יוצקים שמן זית במחבת, ומטגנים את השום והארטישוקים.
  2. מוסיפים את שאר החומרים, ומתבלים במלח ובכורכום.
  3. ממשיכים לטגן על להבה בינונית כחמש דקות, ומגישים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
שני מתכונים עם ארטישוק, אבי ביטון
צילום: ירון ברנר
מומלצים