שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    20 טעויות שהורים עושים עם ילדים בכורים

    קונים את המוצרים הכי יקרים, דואגים לסביבה סטרילית, לא מציבים גבולות וחושפים את הילדים מוקדם מדי למסכים. קיבצנו את הטעויות הנפוצות של הורים לילדים בכורים, וגם - איך תוכלו להימנע מהן

    אין הורה שלא עושה טעויות, ולרוב זה קורה עם הילדים הבכורים כשההורים עדיין צעירים וחסרי ניסיון. מודעות לטעויות יכולה לעזור לכם להימנע מהן או לפחות מחלקן. ביקשנו ממומחים בתחומי ההורות והורים מנוסים בעצמם, לומר לנו מהן הטעויות העיקריות ואיך נמנעים מהן.

     

    מיכל קליין-נגר, יועצת משפחתית, מדריכת הורים ומרצה:

     

    1. לא משאירים אותם עם אנשים אחרים

    הורים לילד ראשון בדרך כלל חסרי ביטחון, רוצים לגונן ולשמור עליו ופעמים רבות לא סומכים על אנשים אחרים ולכן מרגילים את הילד שרק הם נשארים איתו. זה כמובן מגביל אותם מבחינת יציאה לבילויים, זמן זוגי וזמן לעצמם, שהם חשובים ביותר לאחר השינוי הגדול שמבנה המשפחה.

     

    2. מבטלים עצמם בשביל הילדים

    מרגע שנולד הילד הבכור, מבנה המשפחה משתנה והילד מקבל את מרכז תשומת הלב והכל נדחק הצידה. לעתים הורים חושבים שזה מה שהילד צריך, אבל בטווח הארוך חשוב שהמסר שיעבור לילד שההורים לא מבטלים את עצמם ואת רצונותיהם בגללו (זהו משקל כבד מדי לשאת אותו). זה לא גורע ממידת אהבתם אליו, אלא רק מעצים אותם ונותן להם אנרגיות להיות הורים טובים יותר.

     

    3. קונים את הדברים הכי יקרים

    הורים לילד ראשון חושבים לפעמים שאם יקנו את המותגים הכי נחשבים, זה מה שמראה ומוכיח את מידת אהבתם והשקעתם בו. ילדים זקוקים לחום, לאהבה, לתשומת לב, להכלה, לאמפתיה ולצרכי קיום בסיסיים. כל השאר הם מותרות.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    תמר כהן-לביא, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים:

     

    4. מקפידים שלא יהיה רעש בבית

    כשנולד הילד הבכור כל הבית משתדל להתאים את עצמו לילד ולסדר יומו. מצד אחד זה טוב אך חשוב במקביל לשמור על סדר היום של ההורים. כשתינוק רגיל להירדם בשקט מוחלט בבית, הוא עלול להתעורר מכל רעש קטן. אני מכירה זוגות שמרגע שהתינוק נולד נמנעים מלהוריד את המים בשירותים כי הם חוששים שהילד יתעורר מהרעש. הבית למעשה מתנהל באופן לא טבעי והבעיה מתעוררת בעיקר כאשר נולד הילד השני ואז באופן טבעי יש רעש חדש בבית. הרגילו את הילד לרעש הטבעי שבבית. אין הכוונה לעשות מסיבה רועשת ובאופן טבעי הווליום מעט נחלש, אך המשיכו לדבר ביניכם או לצפות בטלוויזיה, גם אם הילד עדיין לא נרדם לגמרי.

     

    5. דואגים לסביבה סטרילית

    את הילד הראשון מנסים לפעמים לגדל בסביבה סטרילית ונקייה מחיידקים. ההורים חוששים לחשוף אותו לילדים מנוזלים ומשטחי ג'מבורי מלאים בחיידקים. החשש שהקטנצ'יק ידבק בכל מיני חיידקים איומים מרחף באוויר אך גם כאן עלינו לזכור שאנחנו חיים בסביבה חיה בה יש ילדים חולים סביבנו, מתקני שעשועים מלוכלכים ואוכל שהילדים מנשנשים מהרצפה אחרי שהוא נפל. אנו מכירים מניסיוננו את ההורים שמחטאים את המוצץ שנפל לילד הראשון, לילד השני מנקים עם מים או מגבון ולשלישי כבר שמים בפה ומגישים. אף ילד לא יצא חולה מזה והם למעשה רק מתחסנים.

     

    שירי בכר, מנחת הורים ומרצה:

     

    6. לא מציבים גבולות

    אנחנו רוצים לפנק, להגן ולהרעיף עליהם אהבה, וגבולות לא נכנסים למשוואה. תוסיפו על זה את העובדה שהורים לא מתורגלים בטכניקה, לא תמיד בטוחים שהגבול הכרחי, ההתנגדות של הילדים מלחיצה אותם, הבכי מייסר אותם והם חוששים שהם גורמים לנזק בלתי הפיך. הגבול לא סותר את האהבה שלנו אליהם, להיפך, הוא מבטא דאגה ואהבה ונועד לשמור עליהם, ודווקא בהעדרו נפגעת תחושת הבטחון שלהם.

     

    7. מגבילים מדי

    הם שומעים יותר "לא" מהאחים שלהם, ולכן נהוג לומר שהבכורים מפלסים לאחרים את הדרך. "אל תעלה על המגלשה", "אל תרימי את אח שלך", "אל תחתכי סלט", "אל תחזור מאוחר". ההתנגדות שלנו לבקשות שלהם היא לפעמים אוטומטית. הגבול מרגיש בטוח יותר מההתנסות החדשה. אל תמהרו להגביל או לסרב. קחו סיכון מושכל, תאמו איתם ציפיות, למדו את מה שצריך ואפשרו להם להתנסות. זה יחסוך מכם מאבקי כוח ויעצים אותם.

     

    לגדל ילדים שמאמינים בעצמם: 

     

     

    לאה שטרן מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך להנחיית קבוצות הורים והנחיה פרטנית:

     

    8. מעמיסים על הבכור את הציפיות שלנו

    הילד הבכור נולד לתוך הציפיות של ההורים, וכבכור אנו מעמיסים עליו את הציפיות שלנו. אחת מהציפיות שלנו היא שהבכור צריך לתפקד כמודל לחיקוי עבור אחיו הצעירים. הנחה זו מתעלמת מכך שלכל אחד מהילדים שלנו יש תכונות, כישורים ויכולות משלו. לכן, לכל אחד מהילדים שלנו יש הזדמנות ללמוד ולהיות מושפע מכל אחד מהאחים באותה מידה ללא קשר לגילו או לסדר לידתו.

     

    רן בראון, עובד סוציאלי ומנהל מכון "מתבגרים":

     

    9. נפרדים במשפחתון בלי לומר שלום

    לעיתים הורים מנסים להימנע מהקושי שבפרידה והבכי של התינוק בכך שהם חומקים ונעלמים לילד כשהוא לא מסתכל. אי ודאות לגבי מקום הימצאות ההורים מעורר חרדה גבוהה אצל התינוק. מגיל צעיר חשוב להסביר לילד לאן הולכים ומתי תחזרו. הורה שנעלם זה משהו שהרבה יותר מפחיד מאשר לבכות מספר דקות. התמודדות עם הפרידה היא שלב הכרחי ומשמעותי מאוד בהתפתחות ויש לאפשר אותו לילד בצורה נכונה.

     

    10. חשיפה מוקדמת מדי למסכים

    צפייה במסכים מעכבת פיתוח יכולות מיקוד, ריכוז, קשב, רגישות לרגשות של אנשים בסביבה ופיתוח שפה. בנוסף, היא מייצרת אימפולסיביות מוגברת ויכולת מופחתת לוויסות עצמי. שימוש יתר בטכנולוגיה נחשב לגורם סיבתי לעלייה בשיעורי דיכאון, חרדה, הפרעות תקשורת והתנהגות בעייתית של ילדים.

     ( )

     

    דניאל צור, מנחת הורים בשיטת אדלר, בעלת M.A בייעוץ משפחתי וזוגי:

     

    11. מקדישים לילד הבכור פחות זמן

    חייו של הבכור משתנים כאשר הילד השני נולד. הוא צריך להסתגל למצב החדש ולעיתים הוא צריך להמתין עד שיתפנו לטפל בו. יכולה להתפתח אצלו חוויה שאולי מעדיפים את אחיו הקטן, מכיוון שקרה כבר כמה פעמים שאמרו לו להיות בשקט כשאחיו הקטן ישן או ינק. הוא מרגיש שעליו להתאמץ כדי לקבל את תשומת הלב שהייתה פעם כל כך מובנית מאליה. נכון שהילד גדל והפך לבכור ולעיתים פחות צריך את עזרתנו, אך עדיין זקוק לנו וחשוב שנפנה זמן לבלות איתו.

     

    ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, וטל רחמים בירן, מנהל הטיפול בגיל הרך, במרכז ד"ר טל:

     

    12. לא מאפשרים לסבתות ולסבים להתערב

    ההסתגלות להורות פעמים רבות מלווה בהרבה חוסר ודאות וחששות. עבור אמהות ואבות טריים גם גורמת לרגישות רבה לתחושותיו של הילד ורגישות לביקורת. כל אמירה או עצה של סבתא עשויה להחוות כשיפוטית, לעורר מתח ותסכול, במיוחד אם היחסים עם הסבים והסבתות מתוחים מלכתחילה, וכעת הם נמצאים יותר בסביבה כדי לעזור בטיפול בתינוק. הרחקת הסבים והסבתות בשלב הזה עשויה להקל על המתח, אך גם להותיר את ההורים הטריים ללא תמיכה וליצור משקעים ביחסים. במצב זה ניתן למצוא הקלה בהבנה שכל עצה ודעה היא סובייקטיבית לחלוטין, ואינה בהכרח אמת לאמיתה. על ההורה להפעיל שיקול דעת ולהחליט מה מתאים לו כהורה ומה מתאים לילד שלו. התייחסות כזו תאפשר להוריד מעט את סף הרגישות לביקורת.

     

    13. תשומת לב עודפת

    כל זמן שילד בכור הוא גם ילד יחיד, הוא זוכה לקשר בלעדי עם הוריו. בצד היתרונות הרבים והמובנים שיש לכך, חשוב לשים לב שכהורים איננו מעניקים עודף תשומת לב ובכך פוגעים בעצמאותם שמתחילה להתפתח כבר בחודשי החיים הראשונים. אם למשל נראה שהתינוק נהנה להתבונן במשחק, לחקור את מה שקורה סביבו, מסתקרן מהמראות ומהצלילים, חשוב שנאפשר זאת. נדע שכרגע הוא מסתדר לבד ואינו זקוק ברגע זה למשחק לכך שההורה ישעשע אותו. תשומת לב עודפת עשויה להוביל לצפייה של הילד להיות מועסק על ידי ההורה באופן קבוע ולפגיעה ביכולת לשחק ולחקור באופן עצמאי.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    נגה בירן, מנחת הורים פרטנית ומנחת קבוצות הורים מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים:

     

    14. מגוננים יותר מדי

    כשנולד לנו הילד הראשון אנחנו הרבה פעמים רוצים לשמור עליו ולהגן עליו שלא יאונה לו רע חס וחלילה. זו נטיה טבעית שלנו כהורים. אנחנו מתערבים בשבילו, פותרים לו בעיות ומונעים ממנו התמודדות עם אתגרים וקשיים כדי שלא יחווה כאב או אכזבה. אך הגישה הזו איננה נכונה. חשוב לתת לילד להתמודד בהדרגה ובהתאם לגילו ויכולתו עם אתגרים, זה פיתוח חשוב של יכולת ההתמודדות שלו והחוסן הרגשי.

     

    15. לא מתמודדים טוב עם הקנאה כלפי אחיו הקטן

    הילד הראשון מקבל המון תשומת לב ויש לו מעמד בליבנו. בדרך כלל יש לו כמה שנים להיות לבד עם ההורים ולקבל את כל האהבה ותשומת הלב שלנו. כשנולד אח נוסף הילד הבכור בדרך כלל חווה קושי ואובדן של המקום הזה והבלעדיות שהיתה לו עד כה. רוב הבכורים מקנאים מאוד באח הקטן שנולד להם וקשה להם להתחלק עימו בהוריהם. הורים צעירים רבים נבהלים מהתחושות ומההתנהגויות של הבכור. קנאה היא בלתי נמנעת ואין צורך להעלים אותה. המטרה היא לתת לגיטימציה לקנאה, להיות אמפטיים לתחושות ולרגשות של הילד ולקבל אותם במקום להכחיש או לנסות להעלים. כשניתן לרגשות הללו מקום נאפשר לבכור להתמודד איתם יותר טוב.

     

    היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    רוני לנגרמן-זיו, מנחת קבוצות הורים ומאמנת אישית להורים מוסמכת מכון אדלר:

     

    16. השוואות

    גם אם היו לנו אחים צעירים, גם אם גידלנו אחיינים או עבדנו בגן ילדים, אנחנו רק חושבים שאנחנו יודעים איך ילדים "עובדים" - עד שמגיע הבכור. אין לנו למי להשוות אותו, אלא לעצמנו בגילו. ואת עצמנו, איך נאמר, אנחנו לא בדיוק זוכרים באופן הכי אובייקטיבי בעולם. זיכרון סלקטיבי נקרא לזה. "כשאני הייתי בגילך..." הבלתי נמנע עלול לפרוץ לו מבין שפתינו באופן אוטומטי, גם אם נשבענו שאנחנו לא נגיד את המשפט הזה לעולם לילדינו. בילד השני זה כבר יקרה פחות.

     

    17. הזדהות

    אנחנו יודעים מה הוא עובר. יודעים איך זה עובד ואיך הוא מרגיש. הבעיה היא שבכל ה"יודעים" הזה, אנחנו קצת שוכחים את הילד. החטא העיקרי של הורים לילדים בכורים שגם הם בכורים בעצמם הוא לדעת במקום הילד מה הוא מרגיש, ולא להקשיב לו באמת. להשלים את המשפטים שלו ולדעת מראש איך זה ייגמר. בקיצור, לא להיות שם בשבילו באמת.


    ליאת קרן, פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת:

     

    18. התייחסות לבן הבכור כמלך

    הכוונה להורים שימהרו למלא את מבוקשו של הילד, יתנצלו כשכועס, יניחו לו לקבוע את הגבולות בבית וכד'. העניין הוא שאם הוא המלך איפה זה שם אותם? מה מעמדם? ואילו כישורים יש לו כדי להתנהל בתפקיד הגדול פי כמה ממידותיו? התוצאה לרוב פוגעת בילד מבחינה אישית וחברתית. אישית - כשילד קטן מבין שהוא חזק מההורים שלו זה מערער את הבטחון שלו. למי יפנה בשעת צרה? מי יגן עליו? חברתית - כשינסה להתנהג כמלך גם בחברה הוא יתקל בהתנגדויות של ילדים אחרים, יחווה דחיה וירגיש מרומה. הרי הוא המלך, לא? את התסכול הוא כבר יוציא בבית. שם הוא יכול הכל. הסוד טמון באיזון - זה בסדר לפנק ולתת לילד מקום של כבוד אך לא על חשבון גבולות ולא כהשוואה לאחרים ("אתה הכי יפה/חכם/נסיך שלי"), אלא רק ביחס לעצמו וליכולות שלו.

     

    19. התייחסות לבכור כ"איש סוד"

    הקשר לבכור הוא קשר מיוחד, שכן לאורך תקופה מסויימת הוא היה היחיד. כשייולד לו אח פתאום הוא יראה גדול ובוגר לידו והורים לעיתים טועים לחשוב שאפשר לדבר איתו על הכל. אי אפשר. הוא עוד קטן וזה גדול עליו. אין סיבה שבגילו הצעיר הוא יצטרך לדאוג להורה ש"קשה לו". בנוסף, אם הוא איש סוד של ההורה יש סיכוי טוב שזה גם יפגע בקשר שלו עם אחיו. מה כן? לעזור תמיד אפשר לבקש ולהעריך עזרה במסגרת יכולות הגיל שלו.

     

    20. שימוש במשפט "אתה כבר גדול, תוותר לו"

    להורים רבים יש נטייה להשתמש במשפט הזה כדרך לפתרון קונפליקטים בין אחים. מצופה מהאח הבכור להתנהג כבוגר ולעשות ויתורים למען הצעיר. העניין הוא שמשפט כזה מבטל את הרצון או הצורך של הבכור ושם אותו בעמדה נחותה ביחס לאחר. מה הטעם בלהיות "גדול" אם צריך לוותר? הדרך הטובה ביותר לפתרון קונפליקטים בין אחים היא לומר במילים את מה שאתם רואים כאתגר "שניכם רוצים…", "שניכם צריכים את…", ולכוון אותם למציאת פתרון שיהיה מקובל על שניהם.




    פורסם לראשונה 05/01/2017 13:47

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים