שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    כך תדעו אם הילד שלכם מאוים בבית הספר

    אם הילד סובל מקשיים חברתיים ובמקרים קשים יותר מאלימות או חרם בבית הספר, לא בטוח שהוא יספר לכם על כך. בעזרת סימנים מסוימים ושיחות תוכלו להבין מה מצבו ולעזור לו. מאיפה מתחילים ולמה צריך לשים לב במיוחד?

    מדי בוקר אנו שולחים את ילדינו לבית הספר, אבל האם אנו בטוחים שהם מוגנים שם מפני חבריהם לספסל הלימודים? תופעת האלימות והחרמות בבית הספר ידועה וקיימת בכל הגילאים. קורה שילד שנחשב בעינינו חברותי ופעיל משנה לפתע את התנהגותו. פתאום מתכנס בתוך עצמו, מתבודד, אינו רוצה לפגוש חברים ולהשתתף בפעילויות חברתיות, ובמצבים קיצוניים אף מסרב ללכת לבית הספר.

     

    מקרים אלו דורשים התייחסות מיוחדת ואסור לעבור עליהם לסדר היום. תחילה נשאל את הילד מה מטריד אותו ונתחיל לעודד אותו לדבר על כל מה שמציק לו. העובדה שילד מסרב לאפשר להורה להתערב אינה פוטרת את ההורה מהגנה על ילדו. הוא מחויב לשלום הילד ולהגנה עליו. מקרים רבים מחייבים התערבותו של מבוגר, למרות שהילד לכאורה אינו מסכים לכך מחשש לתגובת חבריו. במרבית המקרים הוא רוצה את התערבות ההורה, אפילו מאחורי גבו.

    עודדו את הילדים לדבר על כל מה שמציק להם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עודדו את הילדים לדבר על כל מה שמציק להם(צילום: shutterstock)
     

    כשמתעוררת בעיה, ילדים נוטים לעיתים להסתיר ולהכחיש ולנו כהורים לא קל לדובב אותם. לשם כך נזקקים ההורים לסבלנות רבה, ערנות, רגישות ואמון בילדיהם. כשמבחינים שהילד אינו כתמול שלשום, שהוא נוטה להסתגר וחל שינוי קיצוני בהתנהגותו ובמצב רוחו מומלץ לפתוח בשיחה ולומר לו: "שמתי לב שאתה עצוב ושאין לך מצב רוח, אתה רוצה שנשוחח על זה?". ההורים במקרים אלו צריכים לדובב את הילד, להקשיב לו ולא לשפוט אותו או לבקר אותו. גם אם הילד לא מעוניין לדבר, אל תוותרו, תראו לו שאתם מתעניינים בו.

     

    במקרים רבים ילדים לא משתפים את הוריהם במה שעובר עליהם כיוון שהתגובות שהם קיבלו בעבר גרמו להם לחוש שהם נתונים ללחץ וביקורת מצד הוריהם. לפעמים זה נובע מכך שלא הקשבנו להם מספיק וישר הכתבנו להם את הפתרונות ממקום שיפוטי או מכך שהכלי של השיתוף ההדדי לא בא לידי ביטוי בבית. גם אנחנו, כהורים, צריכים לשתף את ילדינו במצבים החברתיים בחיינו. ניתן לפתור את זה אם תהיה בבית אווירה של שיתוף, כך שכולם מספרים לכולם. הכוונה היא שלא תהיה רק ציפייה מהילדים לספר לנו מה עובר עליהם, אלא שגם אנחנו נשתף אותם במה שעבר עלינו ביום העבודה, למשל.

     

    אולי יעניין אותך גם:

    - 20 טעויות שהורים עושים עם ילדים בכורים

    - הברכה ששינתה את כל האווירה בבית הספר

    - המשפחה שלא מפחדת משינויים ועוברת דירה כל 4 שנים

     

    איך לנהוג במקרה שהילד אכן סובל מדחייה חברתית?

    במקרה שהילד חוזר הביתה פגוע חשוב קודם כל לקחת נשימה ולשמוע אותו עד הסוף. אנחנו צריכים לשלוט בחרדה שלנו כהורים, להירגע ולאפשר לילד לפרוק את רגשותיו. ברגע שנותנים לילד להמשיך לדבר ולספר הוא הרבה פעמים מגיע לרגיעה בעצמו ונכנס לפרופורציות.

     

    דוגמה קלאסית לדחייה חברתית היא במקרה שילד מהכיתה ערך מסיבה ולא הזמין את הילד שלנו. במקרה קיצוני, שבו כמעט כל הכיתה הוזמנה, חשוב לערב את מי שאחראי למסגרת, כלומר המורה. היא זו שמצופה ממנה לגבש נורמות חברתיות ולייסד כללים. אפשר גם להתקשר להורי הילד שעורך את המסיבה, אך לעשות זאת באווירה טובה של בירור ולא של האשמות. יש להיזהר מהתוצאה של התערבות באירוע ומכך שהיא תפגע ותשפיל את הילד.

     

    יחד עם זאת, צריך לבדוק אם הדחייה שהילד שלנו סובל ממנה היא אירוע חד פעמי או נמשכת באופן עקבי. יש להיזהר מהסקת מסקנות מאירועים חד פעמיים. במקרה והילד שלנו אכן דחוי, הטיפול הוא לא רק ספציפית לאותו אירוע, אלא חשוב להבין מדוע הילד לא מצליח להשתלב כראוי. אפשר להתבונן באינטראקציה שלו עם ילדים אחרים, כמו בני דודים או ילדים של חברים, ולראות האם אכן קיימת בעיה.

     

    הסימנים שכדאי לכם לשים לב אליהם

    1. המנעות מהליכה לבית הספר: אם ילדיכם נמנע מללכת לבית הספר בתירוצים חוזרים ונשנים, כנאה שיש בעיה וכדאי לבדוק.

     

    2. התנהגות אלימה: הרבה פעמים ילד מוציא אגרסיות באלימות. אלימות בין השאר היא התנהגות נלמדת. אם הילד מאוים וסובל מאלימות, הוא יכול להפנים שלהיות אלים זה סוג של פתרון.

     

    3. התנהגות כנועה: ישנם ילדים שעוברים חוויות שליליות בבית הספר ובוחרים להתנהג בהתנהגות של ותרנות. יכול להיות שזו הדרך שלו להתמודד על ידי ויתור. הדימוי העצמי נפגע ומה שנותר לו הוא להכנע.

     

    לכתבות וטורים נוספים היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    4. ירידה פתאומית בהישגים הלימודיים: כשילד מפוחד הוא לא מסוגל ללמוד ולהתרכז בלימודים.

     

    5. שינוי דרמטי במצב הרוח: סוג כזה של שינוי יכול להעיד על בעיה מסויימת.

     

    6. לילד אין חברים: ילד שאין לו חברים מהווה מטרה נוחה לילדים המתעללים. אם הילד לא רוצה ליצור שום מערכת יחסים יש לשים לב.

     

    כשמבוגר מחליט להתערב באירוע דחייה חשוב שהתערבות זו תעשה לאחר מיפוי הסביבה החברתית של הילד. רצוי בדרך כלל שההתערבות תהיה עקיפה, וכי תהיה רגישה ומכוונת לצרכיו המיוחדים של אותו ילד החווה את הדחייה. ישנה חשיבות מיוחדת להתערבות מערכתית, הכוללת את הבית ובית הספר וגם יחד.

     

    חשוב להבין שמצבים חברתיים הם ברי שינוי. אסור לנו, כהורים, לתייג את הילד שלנו כ"מתקשה חברתית". לפעמים אנחנו טועים במה שאנחנו רואים, כי אנחנו מעורבים רגשית. יש לציין כי הורים רבים שפונים אליי מגלים כי הילד שמרגיש חלש או נתפס בעיניהם כחלש אינו בהכרח כזה, אלא נתון במצב חברתי קשה שאין לו כישורים להתמודד איתו. בהחלט ניתן לסייע לילד כזה לרכוש כישורים חברתיים טובים יותר שיביאו לשינוי משמעותי במצבו.

     

    הכותבת היא בעלת M.A, יועצת מומחית לענייני משפחה וזוגיות ומנחת הורים

     

    איך תעזרו לילדים לטפח דימוי עצמי חיובי? צפו:

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חשוב שתהיה בבית אווירה של שיתוף
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים