חילופי האשמות בין לשכת ארגוני העסקים והעצמאים (להב) וחברות האשראי סביב מכרז של הלשכה בתחום עמלות הסליקה. ממכתב שנשלח ליו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן, עולה כי הלשכה הציעה לחברות לגשת למכרז על העמלות, אך בסופו של דבר אף אחת לא הגישה הצעה.
במכתב מעלה נשיא להב, עו"ד רועי כהן, טענה מוכרת, לפיה "חוסר התחרות בשוק הסליקה מביא לפער עצום בעמלות שירותי הסליקה בין עסקים קטנים וגדולים. בשל כך נוצר מצב אנומלי בו לעסקים גדולים יש כושר מיקוח מול החברות, ובעסקים קטנים בהיעדר אלטרנטיבות כושר המיקוח מוגבל ביותר".
כהן כותב כי "ההחלטה לצאת למכרז עלתה מצורך נואש ומיידי של העסקים הקטנים לסיוע. באמת האמנתי שמכרז הוגן עם רציונל עסקי ברור על פלח שוק משמעותי יביא בשורה לציבור העצמאים והעסקים הקטנים".
עוד הוא מתאר שבמהלך המכרז היו פניות של חברות האשראי עם שאלות הבהרה, אחת מהן לטענתו אף ביקשה לדחות את המועד האחרון להגשת הצעות, כלומר לפי התיאור החברות לקחו חלק פעיל במכרז והתעניינו בו, אך לבסוף הוא נסגר בשבוע שעבר ללא שום הצעה. כותב כהן: "למרות ההתעניינות, הפניות, השאלות, ההבהרות והדחיות, העדיפו שלוש חברות האשראי להדיר רגליהן מהמכרז ולהתעלם ממנו כלא היה, אף שהוא מאגד נתח שוק עצום של 200 אלף עסקים".
למה אף חברה לא ניגשה למכרז? תלוי את מי שואלים. לכהן האשמות חריפות כלפי החברות, והוא אף מאיים בפנייה לרשות ההגבלים כדי לבדוק אם הן תיאמו ביניהן את המהלך. במכתב הוא טוען: "מדובר במציאות שלא מתקבלת על הדעת ואינה בעלת היגיון מסחרי או כלכלי".
בחברות האשראי טוענים בדיוק ההפך. לטענתן, הסיבה לכך שלא ניגשו בסוף למכרז היא כלכלית בלבד. גורם באחת החברות אמר לנו: "בדקנו לעומק את המכרז והחלטנו בסופו של דבר לא לגשת. באחד מסעיפי המכרז כתוב שלשכת עורכי הדין (שגם היא שותפה בו) ולהב 'ימליצו לחבריהן להתקשר בהסכם'. מה זאת אומרת ימליצו? זאת אומרת שאנחנו נגיש הצעה במכרז, ואנחנו בכלל לא יודעים אם ההצעה מתייחסת ל־10 עסקים או ל־200 אלף. איך אפשר לתמחר דבר כזה? איך אנחנו יודעים שלא ייקחו את ההצעה שלנו וייגשו לחברה אחרת, שלא השתתפה במכרז, כדי לקבל אצלה הנחה? שום גורם עסקי שפוי לא היה ניגש למכרז כשהוא לא יודע מי קהל היעד שלו, כמה לקוחות יהיו, האם המכרז מחייב או לא. זו הסיבה היחידה לכך שלא ניגשנו".
כהן מגיב בכעס לטענה: "זה בדיוק הסיפור של חברות הסלולר, שרצו לשמור על נתחי שוק ומחיר גבוה, ועד שהרגולטור לא התערב, המחירים לא ירדו. רצינו לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם, אבל אם אין ברירה, נפנה לרגולטור".
חברת כאל מסרה בתגובה: "מדובר במכרז חד־צדדי באופן חריג שמטיל חובות על חברת האשראי בלי לקחת כל התחייבות לעבודה מולה, לכן אחרי חשיבה ושיקולים מסחריים החלטנו לא לגשת למכרז". מלאומי קארד נמסר: "רכשנו את המכרז והגשנו עשרות שאלות לגביו. לאור התשובות החלטנו שרמת מחויבות השותף נמוכה; קיימת אפליה מובנית, כי לאומי קארד לא סולקת אמריקן אקספרס ודיינרס; אין מענה לצורכי הלקוח הסופי; ואין מענה לסוגיות תפעוליות ומשפטיות. אנו מחויבים לשירות איכותי וערך מוסף לעסקים הקטנים. לצערנו מבנה המכרז ותנאיו אינם מאפשרים זאת". מישראכרט נמסר: "שקלנו בכובד ראש היענות למכרז. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בשאלות שהעברנו. לאור תנאי המכרז והתשובות בפרט הוחלט לא לגשת".
