שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    פיילוט בתי המשפט הקהילתיים מתרחב
    בבתי המשפט הקהילתיים שמים דגש על שיקום העבריין ועל שילובו בחברה במקום על ענישתו. שנתיים אחרי שיצא לדרך כפיילוט בבאר-שבע וברמלה, נתוני הפרויקט מצביעים על הצלחה גדולה - ובקרוב הוא יורחב לשישה יישובים נוספים

    שנתיים אחרי שיצא לדרך, הפיילוט של בתי המשפט הקהילתיים עומד להתרחב.

     

    בתי המשפט הקהילתיים נולדו מתוך הבנה שטיפול בעבריינים פליליים לא יכול להסתכם רק בכליאה ובהרחקה מהחברה, אלא צריך לכלול גם טיפול ושיקום מתוך מטרה לאפשר להם לשוב ולהשתלב בחברה ולמנוע מהם להידרדר שוב לפשע. מדובר ביוזמה משותפת של משרדי המשפטים והרווחה, הנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל וג’וינט אשלים, באמצעות ד”ר דניאלה ביניש, שנולדה מתוך התפיסה שהטיפול בעבריין צריך להיות רב-מערכתי וארוך טווח, ולכלול גם את הקהילה שבתוכה הוא חי.

     

    אסף קמר ביקר בבית משפט קהילתי    (צילום: רועי עידן, עריכה: תמר אברהם)

    אסף קמר ביקר בבית משפט קהילתי    (צילום: רועי עידן, עריכה: תמר אברהם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בשלב הראשון הוקמו לפני שנתיים שני בתי משפט קהילתיים בבאר-שבע וברמלה. מדובר בבתי משפט בערכאה ראשונה, שבהם יושב שופט שעבר הכשרה מיוחדת. השופט הדן בתיק שומע את הראיות אבל גם את גורמי הרווחה, ובסופו של דבר קובע (במסגרת הסדר טיעון) את תוכנית הטיפול לנאשם, וכן את העונש במקרה שלא יעמוד בה.

     

    “הטיפול נתפר לפי מידה לכל עבריין”, מסבירה רחל ויינשטיין, מנהלת שירות המבחן, שעושה תסקיר לנאשם ומחליט אם להפנות אותו למסלול של בית המשפט הקהילתי. “זוהי תוכנית הוליסטית וממוקדת מטרה, שמתבצעת בחמישה מעגלי חיים מרכזיים: עיסוק, השכלה, רווחה, בריאות וחברה. בין השאר הוא כולל הסדרת חובות, טיפול נפשי, גמילה מסמים, פיתוח קשרים חברתיים וטיפול בלקויות למידה. התוכנית מבוצעת תחת ליווי ופיקוח של כל הגורמים הרלוונטיים” (ראו איור).

     

    לדברי וינשטיין, בשנתים האחרונות נכנסו לתוכנית במסגרת הפיילוט כ-150 עבריינים: כ-100 בבאר-שבע והשאר ברמלה. בבאר-שבע היו 28 נשים, וברמלה כשליש מהמשתתפים הם מוסלמים. על פי הנתונים מבאר-שבע, כ-20 משתתפים כבר סיימו את התהליך בהצלחה, 50 עדיין פעילים בו ו-20 נפלטו ממנו ועברו לרצות את עונשם בכלא. העבירות שבהן הורשעו משתתפי התוכנית בבאר-שבע ברמלה הן ברובן עבירות אלימות וסמים (ראו איור). זאת, לאחר שמלכתחילה הוחלט שעבירות צווארון לבן, שחיתות, נשק ומין לא יופנו לבתי המשפט הקהילתיים.

     

    נוכח התוצאות המעודדות מבאר-שבע ורמלה, החליטה הממשלה באחרונה להרחיב את הפיילוט לשישה יישובים נוספים. התקציב לפרויקט מגיע ממשרד האוצר, שהבין זה מכבר שהטיפול השיקומי זול בהרבה מהחזקת העבריינים בבתי הסוהר.

     

    “הפיילוט יורחב גם לירושלים, חיפה, תל-אביב ומחוז הצפון”, מפרטת דניאלה ביניש, שהגתה את הפרויקט, “כך שבעוד כשלוש שנים אמורים לפעול שישה בתי משפט קהילתיים. אלה אומנם בתי משפט רגילים, אבל הם מסתכלים על המשפט הפלילי בדרך אלטרנטיבית”.

    ח"כ תמר זנדברג. "כלי משפטי אכיפתי שמשתלב עם התפיסה ההוליסטית" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    ח"כ תמר זנדברג. "כלי משפטי אכיפתי שמשתלב עם התפיסה ההוליסטית"(צילום: גיל יוחנן)

    יו”ר ועדת הכנסת למאבק בסמים, ח"כ תמר זנדברג, קיבלה באחרונה דיווח על בתי המשפט הקהילתיים והתלהבה. בין השאר היא שמעה מד”ר ביניש ש-15 מהמטופלים בתוכנית עברו אשפוזים למטרת גמילה מסמים. “זהו כלי משפטי-מנהלי מאד חשוב שמשתלב בהסטת הדגש לכיוון הטיפולי-שיקומי", אמרה זנדברג. ”הוועדה למאבק בסמים מתכוונת לשים דגש על רעיונות טיפוליים נוספים, ובמסגרת זו תקיים סיור באחד מבתי המשפט הקהילתיים שכבר פועלים, ותעקוב אחר התפר שבין מערכות הבריאות והרווחה.

     

    “הרבה מהמטופלים בתחליפי סם נופלים בתפר שבין הבריאות לרווחה. הם לא מטופלים על ידי משרד הרווחה ולכן לא משולבים בתוכניות תעסוקה. מצאנו שסל שיקום זה דבר בסיסי, ולכן אנחנו בעד קידום תפיסה הוליסטית המשלבת בין בריאות לרווחה. פרויקט בתי המשפט הקהילתיים הוא כלי משפטי אכיפתי שמשלתב עם התפיסה הזו”.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים