שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      ליאור גילה בדרך הקשה שהביטוח הפנסיוני לא יעיל
      בגיל 38 ליאור נתקף באפילפסיה. רופאה תעסוקתית קבעה שהוא אינו כשיר יותר לנהיגה ואסרה עליו לחזור לעבודתו. בקושי רב הצליח למצוא עבודה ובשכר זעום. כשביקש לממש את הביטוח הפנסיוני ולהגיע בעזרתו להכנסה סבירה, הוא סורב. גם ביהמ"ש, בגיבוי המפקחת על הביטוח, לא שינה את רוע הגזירה

      בתום שירותו הצבאי עבר ליאור מועלם קורס לנהיגת רכב ציבורי כבד. עם קבלת הרישיון החל לעבוד כנהג אוטובוסים, משאיות ורכבי גרר. בהמשך הצטרף לקרן הפנסיה "מבטחים יותר" של תאגיד הביטוח מנורה.

       

      ליאור היה משוכנע כי בכך הבטיח את עתידו. הוא היה סמוך ובטוח שמשרד האוצר המפקח על טיב הביטוחים הנמכרים בשוק דאג לכך שהמוצר הביטוחי שקנה הוא בעל ערך. אם חס וחלילה לא יוכל יותר לעבוד, כך חשב בתמימותו, מנורה תעמוד לצידו.

       

      בגיל שלושים ושמונה תקפה את ליאור מחלת האפילפסיה. רופאה תעסוקתית קבעה שהוא אינו כשיר יותר לנהיגה ואסרה עליו לחזור לעבודתו. רופאי המכון לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות פסלו לצמיתות את רישיון הנהיגה ששימש תנאי לפרנסתו והוא פוטר מעבודתו.

       

      ליאור עשה כל מאמץ למצוא עבודה מתאימה אחרת אך ללא הועיל. בדוחק הצליח למצוא עבודה בעירייה בשכר של 4,500 שקל לחודש לעומת 8,500 שקל אותם הרוויח כנהג רכב גרר.

       

      כמה טוב שרכשתי ביטוח פנסיוני, חשב ליאור בינו לבינו ופנה למנורה. אלא שכאן ציפתה לו הפתעה. מסלקי התביעות במנורה הודיעו לו שהרופאים שלהם קבעו חד משמעית שהוא לא איבד את יכולתו להשתכר כמקודם.

       (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
      (צילום: shutterstock)
       

      איך ייתכן שרופאי הביטוח קבעו שליאור כשיר לעבודה, ישאל כל אדם בר דעת, בעוד כל הרופאים המומחים שטיפלו בו קבעו שאיבד את כושר עבודתו ואפילו שללו לצמיתות את רישיון הנהיגה המהווה תנאי לפרנסתו.

       

      התשובה פשוטה: רופאי הביטוח חיים ביקום מקביל המוכתב על ידי תאגידי הביטוח. מדע הרפואה לא מחייב אותם. כך למשל יכולים רופאים מומחים מהמעלה הראשונה לקבוע שחולה קשיש זקוק לעזרה סיעודית. הדבר לא יפריע לרופאי הביטוח לכתוב חוות דעת שהקשיש כשיר לרוץ מרתון באולימפיאדת טוקיו בשנת 2020.

       

      אבל היום אני בקושי רב מצליח להשתכר כמחצית ממה שהרווחתי קודם, ניסה ליאור לדבר על לבם של מסלקי התביעות. אין חשיבות לשאלה כמה המבוטח יכול להשתכר. ברגע שהוא משתכר ולו שקל אחד, הוא נחשב כמי שמסוגל לעבוד מלא. כך השיבו לו מסלקי התביעות ודחו את תביעתו.

       

      "התשלום למבוטח עלול לסכן את קרנות הפנסיה"

      ליאור פנה לעזרת מערכת בתי הדין לעבודה המוסמכת לדון בתביעות נגד תאגידי הביטוח המנהלים קרנות פנסיה. המחלוקת בינו לבין מנורה הגיעה בסופו של דבר לבית הדין הארצי בירושלים. השופטות רונית רוזנפלד, לאה גליקסמן ונטע רות פנו למפקחת על הביטוח במשרד האוצר ושאלו אם לדעתה חולה האפילפסיה זכאי לתגמולי הביטוח.

       

      ברור שלא, השיבה המפקחת נחרצות. ליאור רכש ממנורה ביטוח אובדן כושר עבודה במסגרת קרן פנסיה ולא במסגרת פוליסה אישית. ביטוח בקרן פנסיה הוא ביטוח חלקי בלבד. אכן שני סוגי הביטוח לא משלמים כאשר המבוטח מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה אחרת ובשניהם העבודה המתאימה האחרת נקבעת על פי אותם פרמטרים: השכלה, הכשרה וניסיון. אבל בקרן פנסיה שלושת הפרמטרים הם חילופיים.

       

      די בכך שהעבודה האחרת מתאימה לפרמטר אחד כדי שהמבוטח לא יהיה זכאי לתשלום. לעומת זאת, בביטוח הנרכש במסגרת פוליסה אישית שלושת הפרמטרים מצטברים. העבודה האחרת צריכה להתאים לכל שלושת הפרמטרים יחד.

       

      נוכח האמור, ציינה המפקחת, טענתו של ליאור כי הוא משתכר משמעותית פחות מהעבודה שמצא אינה רלבנטית בקרנות פנסיה.

       

      המפקחת לא הסתפקה בניתוח המשפטי והזהירה את שלוש השופטות מפני קטסטרופה אם עמדתה לא תתקבל. תשלום לחולים דוגמת ליאור "עלול לסכן את יכולת קרנות הפנסיה לעמוד בהתחייבותן למבוטחים האחרים", כך כלשונה.

       

      אזהרתה של המפקחת גזרה את דינו של ליאור. שלוש השופטות שלחו את ליאור לביתו בלא כלום. השופטות לא דרשו את הנתונים שמאחורי עמדתה של המפקחת. נניח שהן היו מגלות כי תשלום לחולים דוגמת ליאור יפחית את הפנסיות העתידיות באחוז אחד בלבד. האם תוצאת פסק הדין לא הייתה משתנה? אין ספק שהמבוטחים בקרנות הפנסיה יעדיפו לוותר על אחוז אחד תמורת הביטחון שאם גם הם יגיעו חס וחלילה למצבו של ליאור פרנסתם לא תפגע.

       

      מחקרים משפטיים מוכיחים כי הציבור מוכן לשלם יותר עבור ביטוחים אם ידע שהם גם משלמים בעת צרה.

       

      השאלות שלא יינתן להן מענה

      השופטות הסתפקו בהבעת צער על ליאור: "תוצאת פסק הדין לליאור הינה קשה. למרות שחלה ירידה משמעותית בהכנסתו עקב האירוע הרפואי הוא אינו זכאי לתשלום מקרן הפנסיה". השופטות גם הביעו צער על המבוטחים האחרים שיפול עליהם אסון בעתיד ויתברר להם שקרן הפנסיה מקנה להם "כיסוי ביטוחי חלקי בלבד" שלא מכסה מצב של "ירידה משמעותית בהכנסות כפי שהיה במקרה זה".

       

      השופטות המליצו לפתור את תוצאת פסק הדין הקשה בדרך של העשרת תאגידי הביטוח: להודיע למבוטחי קרנות הפנסיה כי יש להם ביטוח חלקי "על מנת שיוכלו לשקול אם לרכוש ביטוח נוסף למקרה שמצב בריאותם ימנע מהם להמשיך לעבוד בעיסוקם הספציפי ויגרום לירידה בהכנסתם".

       

      אבל האם זה לא מאוחר מידי? מה יעשו המבוטחים המבוגרים שמצבם הרפואי כבר לא כמו שהיה בעת כניסתם לקרן הפנסיה? הם הרי לא יתקבלו כעת לביטוחים אחרים.

       

      לפי הנחרצות של המפקחת על הביטוח, היא בוודאי ידעה שהביטוח בקרנות הפנסיה נחות וחלקי. לדעתי, ייתכן שעמדתה בפני בית הדין הארצי פותחת פתח לתביעת רשלנות על שהיא וגם תאגידי הביטוח לא הזהירו את ציבור הרוכשים מבעוד מועד כי הם קונים ביטוח חסר וחלקי בלבד.

       

      אולי בכלל האישור שנתן האוצר לשלב ביטוח בתוך קרן פנסיה הוא מבלבל מטעה ומכשיל? על כל אלה ושאלות רבות מציקות אחרות אין תשובה בפסק הדין הקשה הזה וחבל.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים