אביחי מנדלבליט אמר בכנס המשפט הפלילי של לשכת עורכי הדין באילת: "העובדה כי שימשתי קודם לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בתפקיד מזכיר הממשלה, אינה עילה לפסילתי מעיסוק בעניינים הקשורים לראש הממשלה"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס הבוקר (יום ו') לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס המשפט הפלילי של לשכת עורכי הדין שמתקיים באילת: "אני שומע לעיתים קולות שקוראים לי לא לעסוק בתיקים הקשורים לראש הממשלה. זו חובתי. כל עוד אין עילה בחוק להימנע מלעסוק בזה. כל עוד אני בתפקיד, זו חובתי". לדבריו, "הטיפול שלי בפרשות האמורות אינו אלא קיום הוראות חוק היסוד".
מנדלבליט אמר כי הוא פועל בפרשיות הללו בשים לב לאינטרס הציבור ובצורך לפרסם מידע לציבור וכל מה שיוצא בינתיים על אחריות המפרסם. עוד ציין כי בג"ץ אישר בעבר שאינו מנוע מטיפול בנושאים הללו. "ברגע שיהיה ניתן לפרסם מידע, והוכחנו זאת בעבר, אנחנו נפרסם אותו. אני גם מודע לכך שבשלב מסוים אחרי שכבר נודעו החשדות העומדים בבסיס החשדות התפרסמו לציבור חלקי מידע שונים כביכול מתוך חומר החקירה".
הוא תיאר את תפקידי היועץ המשפטי לממשלה: "אכיפת החוק מחייבת ביצוע חקירות נחושות, והעמדתם לדין של עבריינים. על מערכת אכיפת החוק מוטלת החובה להילחם מלחמה עיקשת בפשיעה ובשחיתות, ולפעול בשם האינטרס הציבורי הרב בגילוי עבירות ובחשיפת מבצען. כך בכלל, וכך בפרט כאשר מדובר בעבירות הנוגעות לטוהר מידות ולשחיתות שלטונית. אין איש או מוסד שלטוני שהוא מעל החוק.
"לצד זאת, מערכת אכיפת חוק, אשר מבקשת להגשים את שלטון החוק, חייבת גם בהפעלת שיקול דעת זהיר, ובשימוש אחראי בסמכויות שמוענקות לה. כולל הקפדה על זכויות חשודים. המדובר בסמכויות בעלות כוח רב מאוד, אשר שימוש בלתי מבוקר בהן, או חלילה מתוך רצון לרצות הלך רוח או גורם כלשהו, עלול להיות הרסני. הנחישות במלחמה בפשיעה, ולצד זאת האחריות בהפעלת סמכויותיה של מערכת אכיפת החוק, הם העקרונות שאני מצפה מכל תובע לפעול לפיהם, לגבי כל תיק".
היועץ המשפטי לממשלה בכנס באילת (צילום: בראל אפרים)
"בחינה מקצועית של התשתית הראייתית"
הוא התייחס לטיפול בתיקים המערבים אישי ציבור, וציין במקרים שכאלו כי "יש להקפיד הקפדה יתרה על שני עקרונות מרכזיים: "העיקרון האחד הוא טיפול מהיר ואפקטיבי. מצב שבו מרחפת "עננת" חשדות מעל איש ציבור, וזו אינה מתבררת משך זמן רב, פוגע באמון הציבור. בנוסף, הוא גם מקשה על היכולת של איש הציבור ושל המערכת שהוא נמנה עליה לתפקד כנדרש. על כן, קיים אינטרס ציבורי מובהק בטיפול מהיר בתיקים הנוגעים לאישי ציבור. אינטרס זה קיים הן כאשר בירור הדברים מוביל לגיבושן של ראיות לביצועה של עבירה מצד איש הציבור, והן כאשר עם בירור הדברים מוסרת 'העננה' מעל איש הציבור.
"העיקרון השני הוא בחינה מקצועית ויסודית של התשתית הראייתית. צריך להיות ברור שהמהירות הנדרשת בטיפול בתיקים אלה, אינה יכולה לבוא על חשבון המקצועיות והבחינה העניינית והישרה של הראיות. עלינו לזכור תמיד שאנו עוסקים בדיני נפשות ממש. להחלטות בתיקים פליליים יש השלכות משמעותיות על עניינם של המעורבים עצמם, ובכל הקשור לאישי ציבור, גם השפעה רחבה יותר כאמור, והשלכות ציבוריות.
"צריך לומר בהקשר הזה את הברור מאליו, וצריך לומר אותו באופן חד ושאינו משתמע לשתי פנים. החלטות בכל הנוגע להליכים פליליים - ובכלל זה החלטה אם לפתוח בחקירה בעניין מסוים, החלטות על ביצוע פעולות חקירה כאלה או אחרות תוך כדי חקירה, וההחלטה האם להגיש כתב אישום בסופה של חקירה - לעולם יהיו מבוססות על שיקולים מקצועיים, ועל שיקולים מקצועיים בלבד. הדברים נכונים ללא קשר לזהות הנילון, תפקידו, מעמדו או היותו איש ציבור. השיקולים שמנחים אותנו הם תמיד שיקולים ענייניים, בתיקים אלה כמו בכל תיק אחר.
"מדינה שבה התביעה הכללית פועלת משיקולים אחרים, שאינם מקצועיים, היא מדינה שמפעילה את כוחה השלטוני באכיפת הדין באופן שרירותי ופסול. אני גאה בכך שמדינת ישראל אינה מדינה כזאת ותפקידי הוא לוודא שלא נדרדר לשם. על התביעה הכללית לעמוד איתנה מול לחצים, מול קריאות לא ענייניות, מול ספקולציות ומול הערכות בלתי מבוססות.
"על מנת להבטיח את שלטון החוק במדינה נדרשת מערכת אכיפת חוק חזקה, אפקטיבית ונחושה. עליה להפעיל את מלוא העוצמה של סמכויותיה ביחס לחשודים בביצוע עבירות, אך עליה להיות חזקה ונחושה מספיק גם לעמוד בפני לחצים. עליה להפעיל את סמכויותיה רק בהתקיים הדרישות הקבועות לכך בדין. כך, למשל, לפני פתיחה בחקירה פלילית, לרבות כאשר נערכת קודם לכן בדיקה, המבחן הוא מבחן ה'חשד הסביר', ולקראת קבלת הכרעה האם להגיש כתב אישום לאחר חקירה, המבחן הוא מבחן 'הסיכוי הסביר להרשעה'. אלה הם הכללים ואין בלתם. בכל שלב ושלב בהליך הפלילי ינחו אותנו אך ורק שיקולים אלה, המחייבים אותנו בהתאם לדין.
"אמרתי את הדברים בהתייחס לטיפול בעניינם של אישי ציבור בכלל, והם נכונים בפרט בכל הנוגע לטיפול בנושאים הקשורים לראש הממשלה. בימים אלה נחקרות, כידוע, שתי פרשות שבמסגרתן אישרתי לחקור את ראש הממשלה באזהרה. פרשה אחת עוסקת בחשד לקבלת טובות הנאה שונות מאנשי עסקים, ופרשה שנייה בחשדות בקשר לשיחות שהתקיימו בין ראש הממשלה לבין מו"ל ידיעות אחרונות.
"איני פסול מעניינים הקשורים בראש הממשלה"
"הטיפול בפרשות אלה, אינו שונה במהותו מהטיפול בעניינם של אישי ציבור אחרים, והוא נגזר מהחובה המוטלת עלי בדין. אני שומע לעיתים קולות שונים הקוראים לי שלא לעסוק בתיקים הקשורים לראש הממשלה, ותשובתי לאותן קריאות היא שזו כלל אינה בחירה הנתונה בידי. זו היא חובתי, ואם לא אמלא אותה, אזי לא אבצע את תפקידי נאמנה.
"החובה הזו מעוגנת בחוק יסוד. סעיף 17(א) לחוק יסוד: הממשלה קובע: "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". ובסעיף 17(ג) לאותו חוק נקבע גם שכתב אישום נגד ראש ממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה. הטיפול שלי בפרשות האמורות, אם כן, אינו אלא קיום הוראות החוק. כל עוד אין עילה בדין לפסילה שלי מעיסוק בפרשות, ואין עילה בדין כזו, הרי שהוראות החוק אוסרות עליי, כך ממש, להימנע מטיפול בהן.
"העובדה כי שימשתי, קודם לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בתפקיד מזכיר הממשלה, אינה עילה לפסילתי מעיסוק בעניינים הקשורים לממשלה בכלל, ולראש הממשלה בפרט. ואזכיר כי בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, בהרכב מורחב, כבר נדרש לטענה מסוג זה, כאשר דחה את העתירה שהוגשה נגד מינויי ליועץ המשפטי לממשלה".
לאור זאת אמר מנדלבליט: "אמשיך אם כן לטפל בתיקים אלה, מתוקף חובתי בדין, ובשים לב לכובד האחריות שמוטלת עליי. אני פועל בהם בהתאם לאותן אמות מידה שעליהן דיברתי קודם לכן, וכששלטון החוק, האינטרס הציבורי ודרך קבלת ההחלטות הסדורה והמושכלת, הם ורק הם עומדים לנגד עיני. מקצועיותי מנחה אותי.
אני פועל בתיקים אלה בשיתוף פעולה מלא עם אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ועם הפרקליטות. שיתוף הפעולה בינינו מסייע בתהליך קבלת ההחלטות ובחתירה לחקר האמת. כמובן – נשמעות בדיונים לעיתים דעות שונות וטוב שכך וישנן לא אחת התלבטויות. בדיוק כמו בכל דיון אחר שאני מקיים, בכל נושא אחר, ובמסגרת כל אחד מכובעיי היועץ. מטבע הדברים, הנושאים שמגיעים לשולחני הם רק הנושאים המורכבים והרגישים ביותר, והם מעוררים דיונים. טוב שכך.
"טוב שישמעו עמדות וגישות שונות, אך בסופו של יום אני נדרש להכריע בדברים, לאחר ששקלתי את כלל העמדות והשיקולים שהובאו בפניי, והחלטתי היא המחייבת. אנו מקיימים את הדיונים וההתייעצויות בשיח פתוח ופורה, כשלנגד עינינו מטרה משותפת אחת. אנו שואפים לקבלת החלטות מיטביות ופועלים יחד על מנת להגיע לכך. זהו מקור כוחנו.
"וצריך גם להוסיף, ששיתוף הפעולה הטוב עם חוקרי וקציני אגף החקירות והמודיעין, וראש אח"מ בראשו, ועם הפרקליטות, ופרקליט המדינה בראשה, הוא מצויין, ואינו בא לידי ביטוי רק בטיפול בפרשות שהזכרתי. אנשי אגף החקירות והמודיעין, וראש אח"מ בראשם, ואנשי פרקליטות המדינה, ופרקליט המדינה העומד בראשה, הם השותפים שלי בכל מה שקשור באכיפת החוק. ללא עבודתם המקצועית וללא שיתוף הפעולה בינינו, לא אוכל למלא את תפקידי כהלכה. אין לי כל ספק ביושרה של העושים במלאכה במשטרה ובפרקליטות, בטוהר מניעיהם, ובכך ששיקולים מקצועיים הם שמנחים אותם.
"מדיניות זהירה בחקירת הדלפות"
"בכל הנוגע לטיפול בפרשות האמורות, אני פועל גם בשים לב לעניין הציבורי והתקשורתי המוצדק, ולצורך להביא מידע לידיעת הציבור. הצורך בהבאת מידע לציבור נשקל בכל שלב ושלב, אך תמיד, בראש ובראשונה, בשים לב לצורכי החקירה. כשנדרשה שמירה על סודיות ומידור לצורך קידום החקירה, הקפדנו על כך, וכשניתן היה לפרסם מידע מסוים לציבור מבלי לפגוע בחקירה, פרסמנו אותו. כך נמשיך לעשות".
באשר להדלפות, אמר היועץ: "אני מודע כמובן לכך שבשלב מסוים, לאחר שכבר נודעו החשדות העומדים בבסיס הפרשות, התפרסמו לציבור פרטי מידע שונים, לכאורה מתוך חומרי חקירה.
"בשים לב לכך שהסרת חיסיון עיתונאי הוא צעד חריג ביותר, הרי שלצורך קידום החקירה במקרים שבהם לא ניתן למקד את החשד באדם אחד או במספר מצומצם של אנשים, תידרש גביית גרסה מגורמים רבים כחשודים. זאת, רק משום שהם נחשפו, ברשות ובסמכות, למידע שדלף. חקירה כזו עשויה להיות ארוכה, לגזול משאבים ציבוריים משמעותיים, ולדרוש הפעלת אמצעים פוגעניים כלפי כל אותם נחקרים, כגון הוצאת מחקרי תקשורת ואף ביצוע בדיקות פוליגרף.
"החלטה בשאלה אם יש מקום לפתיחה בחקירה בעקבות הדלפת מידע האסור בגילוי מחייבת, אם כן, איזון בין אינטרסים כבדי משקל, הפועלים לעיתים בכיוונים מנוגדים. הצורך באיזון זה הוביל את התביעה להפעיל עד כה מדיניות זהירה ומצמצמת בכל הנוגע לחקירת הדלפות. אינני סבור שיש לבטל כליל את השיקולים שהוזכרו, ואין בכוונתי להסיר מעלינו את הזהירות שהנחתה אותנו עד כה בנושא מורכב זה.
יחד עם זאת, אחרי שנדרשתי לדברים, ובין היתר בחנתי אירועים שונים שבהם הובאו לפתחי תלונות על הדלפות, מצאתי כי ישנם מקרים שבהם לא ניתן להשלים עם הנזקים הטמונים בתופעה. על כן, ואף שמדיניות האכיפה בעניין זה צריכה להמשיך להיות זהירה ומצמצמת, מצאתי שיש מקום להרחיבה במידת מה.
בהמשך לכך נעשית עבודה לצורך גיבוש הנחיית יועץ משפטי לממשלה, אשר תתווה את השיקולים הרלוונטיים ואת מדיניות האכיפה. בהקשר זה צריך לומר עוד כי ההתמודדות עם תופעת ההדלפות אינה מתמצת אך במגרש הפלילי, ובהחלט ניתן ואף רצוי להתמודד עימה גם בכלים נוספים".
השבוע התייחס פומבית לחקירות ראש הממשלה
בנימין נתניהו: "היום, לאחר מעשה, אנוכי, פרקליט המדינה וראש אגף החקירות תמימי דעים כי ההמתנה עם המעבר לחקירה גלויה בפרשה 2000 (השיחות בין נתניהו לארנון מוזס) הייתה מוצדקת. היא אפשרה למשטרה לפעול באופן שיטתי ויסודי, לאסוף ראיות בפרשה 1000 (פרשת טובות ההנאה) בדרך של גביית עשרות עדויות וביצוע פעולות חקירה רבות מגוונות, חלקן מעבר לים".
"במסגרת חובתי לאינטרס הציבורי, בכוונתי גם לשקול בבוא העת, את סוגיית פרסום הקלטות במלואן, בשים לב למשמעות הציבורית של הנושא שאני מודע לה היטב ולכללים המשפטיים הנוגעים בדבר. בנקודת הזמן הנוכחית מוקדם עדיין להכריע בנושא, מאחר שפרסום כאמור יפגע בחקירה שעודנה מתנהלת". בתשובה לשאלות כתבים אמר כי הוא מצפה להשלים את החקירה "כמה שיותר מהר".
לפנייה לכתב/ת 
