שתף קטע נבחר

צביקה נעים

ברק בכר, אל תפריע / בעיטה חופשית

הגול המבריק של מאור בוזגלו הבהיר שוב: משחקי האגו של מאמן הפועל ב"ש היו מיותרים. הטכנוקרטים חייבים לזכור: אוהדים באים למגרש כדי לראות את הכדורגלנים הכי טובים, לא מערכים. וגם: עד כמה עלובה הגנת מכבי חיפה ובמה הזכיר גידי קאניוק את יוסי אבוקסיס

שלושה מהלכים, ארבע הערות

על הגול של מאור בוזגלו אפשר לכתוב תיאור מתפייט בעיתון, פוסט בפייסבוק או שיר באנתולוגיה הנידחת "כדורגל, ריקוד ומה שביניהם". ואפשר גם להריץ אותו בלופ כדי שישמש כטיעון המסכם והמנצח בעימות המיותר: בוזגלו – בכר/ברקת.

 

מאמן הפועל באר שבע הוא איש מקצוע מצוין, אבל חשוב שלא יסתחרר מלהקת המעודדות סביבו ויזכור תמיד: בשביל הרגעים האלה אנחנו באים לכדורגל, בשביל שחקנים כמו מאור בוזגלו, בשביל החיתוך והתנועה המפתיעה לתוך הרחבה, בשביל הדריבל המנצנץ שמשאיר מאחור בלם המום, בשביל הידיעה שמתישהו אולי יגיע רגע קסם.

 

בשביל מהלכים כאלו ושחקנים כמוהו אנחנו קונים כרטיס. בוזגלו (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
בשביל מהלכים כאלו ושחקנים כמוהו אנחנו קונים כרטיס. בוזגלו(צילום: אורן אהרוני)

 

בעיניי, כשברק בכר בוחר ליפול למשחקי אגו ומשאיר את השחקן הכי טוב שלו על הספסל, הוא פוגע קודם כל בהפועל באר שבע ובמבט רחב יותר: בחובבי המשחק בכלל. אולי זה יפתיע כמה טכנוקרטים, אבל אנחנו רוצים לראות על הדשא את השחקנים הכי טובים והכי מבריקים. כדורגל זה שואו, ואם לא נותנים לי את הפרפורמר הכי טוב בארץ, אני מרגיש מרומה.

 

וברשותכם, תחסכו מאתנו את סיפורי הטקטיקה והמערכים כדי להגן על בכר. אל תקדשו את האמצעי על חשבון המטרה. אני אישית עוד לא נתקלתי באוהד כדורגל אחד שרץ לקנות כרטיס כדי לראות מערך 1:5:4.

 

אבל הכי משעשע היה לראות את המבט המרצין והמחושב של בכר רגע אחרי הגול של בוזגלו שעלה כמחליף 14 דקות קודם לכן. אתה מאמן כדורגל, חביבי, לא נגיד בנק ישראל. מותר לך לשמוח.

 

אתה לא נגיד בנק ישראל, אפשר לחגוג. בכר (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
אתה לא נגיד בנק ישראל, אפשר לחגוג. בכר(צילום: אורן אהרוני)

 

המהלך שסידר לעירוני קריית שמונה את הגול השלישי מול מכבי חיפה מסמל הכי טוב את המצב הנוראי בו נמצאת הקבוצה של רנה מולנסטיין. בעוד ה-2:0 (מסובבת נפלאה של שלומי אזולאי החלוץ) נכבש במתפרצת כשרוב שחקני חיפה עלו להתקפה בניסיון להשוות, השלישי (שלומי אזולאי הקשר) הגיע אחרי הגבהת קרן שהציגה בצורה הכי בהירה ונוקבת את הרפיון והאפתיות המקוממת בהגנה הירוקה. המהפכות, הנזיפות והנאומים של יענקל'ה במתקן האימונים לא עוזרים – מכבי חיפה חולה.

 

המהלך הבא הוא קטן, כמעט סמוי מן העין, אבל יש לו חשיבות: רגע אחרי השער של אורי מגבו שסידר למכבי פ"ת שוויון מול הפועל באר-שבע נראה גידי קאניוק מסתער על דבוקת השחקנים החוגגת, מנסה לפזר אותם ולהחזירם לקו האמצע כדי לחדש את המשחק.

 

גם אלף שיחות שלו לא יעזרו. שחר (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
גם אלף שיחות שלו לא יעזרו. שחר(צילום: ראובן שוורץ)

 

נכון, זה עדיין רחוק מהרגע ההוא מאוקטובר 2001, הפועל ת"א נגד צ'לסי, כשיוסי אבוקסיס מיהר להחזיר את השחקנים שחגגו יתרון 0:1 (דקה 88) כדי לחדש את המשחק ולהגדיל את התוצאה, אבל זה עדיין היה מרשים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
ברק בכר
צילום: אורן אהרוני
מומלצים