ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין: "צריך לעשות בדיקות פוליגרף לחברי קבינט למנוע הדלפות"

בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

לא מעט כותרות יצאו מכנס העשור של המכון למחקרי ביטחון לאומי שננעל בשלישי האחרון והועבר בחלקו בשידור חי ב-ynet. רגע אחרי שהעשן מתפזר והמצלמות כבו, מגיע עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי לראיון באולפן כדי לדבר על מסקנות הכנס, אך גם על דו"ח צוק איתן.

דו"ח צוק איתן בכל זאת מטלטל פה את השיח הציבורי שלנו. היית ראש אמ"ן. כשאנחנו שומעים את הוויכוחים שיוצאים מתוך הקבינט, קודם כל מה דעתך על הדברים שאתה שומע משם?

"אני חושב שצריך להבחין בין שתי סוגיות", אומר ידלין כשנשאל מה דעתו על הדברים והוויכוחים שהוא שומע, שיוצאים מתוך הקבינט. "אחת, סוגיית ההדלפות מהקבינט שזה נושא מאוד בעייתי, כי הוא מונע את האפשרות לעשות את הדיון ההכרחי האסטרטגי החשוב העמוק בקבינט בצורה גלויה, שבה נחשפים חומרים מודיעיניים בלי חשש שהם אחרי זה יסופקו לאויב אבל גם לא רק חומרים מודיעיניים מאוד מסווגים אלא עצם העובדה שהאויב מבין את הדילמות שלנו, את המגבלות שלנו, איך אנחנו חושבים אסטרטגית. זהו מתנה מאוד מאוד גדולה", הוא אומר בדאגה.

"אני כראש אמ"ן הייתי מאוד רוצה לשבת, לפעמים ישבתי, בדיונים האסטרטגיים ביותר של האויב שבו אני רואה איך הוא חושב. אני חושב שפה יש דבר שצריך להפסיק אותו. אני מאוד בעד בדיקות פוליגרף לחברי קבינט כדי שלא ידליפו כי ההדלפות האלה עושות נזק רב מאוד".

אבל כשאתה שומע איך מדברים שרים זה לזה, איך מדברים שרים לרמטכ"ל, שר מדבר לשר הביטחון. מה אתה אומר, אתה מוטרד? זה ליצנות, זה קרקס? מה הולך שם?

"זאת תרבות שלטונית מאוד מאוד בעייתית. ככה היא נחשפת בדיוני הקבינט כפי שהם יצאו. אני מודה שכראש אמ"ן ישבתי בקבינטים יותר מקצועיים ויותר רציניים".

"בסוף צריך לזכור גם במה דן קבינט", מסביר ידלין. "קבינט דן בתכלית האסטרטגית, במדיניות הגבוהה ביותר של מדינה, באיך משלבים מאמצים צבאיים עם מאמצים מדיניים. לאן רוצים להגיע?" מבחינת ילדין הבעיה שהחמאס יזם את העימות הזה והמטרה בקבינט הייתה מאוד נמוכה - שקט תמורת קשט. "לא ניצלתם את ההזדמנות שהחמאס עשה שגיאה ונכנס לעימות איתנו כדי לעצב את הזירה, כדי לטפל בהתעצמות העתידית של החמאס, אולי להפיל את החמאס, כדי לוודא שבסוף החמאס לא מתעצם פעם נוספת וכדי לוודא שהחמאס נהיה הגוף הפלסטיני החלש יותר, שהעם הפלסטיני הולך לכיוון של גופים ומפלגות שרוצות את התהליך המדיני ולא את התהליך הטרוריסטי. לא הייתה פה חשיבה אסטרטגית בכלל", הוא קובע.

הכנס הבינלאומי של המכון עמד השנה בסימן כניסת נשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ, לבית הלבן, על המשמעויות הבינלאומיות והאזוריות, בכלל, וההשפעות על יחסי ישראל-ארה"ב בפרט. במכון הגדירו את שנת 2017 כשנה בה יתקבלו שורה של החלטות אסטרטגיות.

במהלך שני ימי הכנס שטחו את הערכותיהם האסטרטגיות לישראל בכירי ממשל וצבא מהארץ ובהם: נשיא המדינה, ראובן ריבלין; שר הביטחון, אביגדור ליברמן; הרמטכ"ל, רא"ל גדי אייזנקוט; שרים בכירים; חברי כנסת; ובכירי מערכת הביטחון. "הנושא המרכזי בכנס היה חילופי הממשל בארה"ב, מעמדה האסטרטגי של ישראל וההמלצה של המכון לנצל את שלושת חלונות ההזדמנות שיש לפני מדינת ישראל היום", אומר ידלין. "מאזן אסטרטגי צבאי מאוד חיובי מבחינתה, ממשל הרבה יותר אוהד בארה"ב ועולם ערבי שלא עסוק בבעיה הפלסטינית ויש לו חפיפת אינטרסים עם ישראל. זה הנושא העיקרי שהתעסקנו בו".

אם כ"כ טוב באמריקה אז אולי לכם אין מה לעשות כי הכול חופף באינטרסים

"אסור לגשת לדברים בצורה פשטנית. לא הכול כ"כ טוב לנו, יש ממשל חדש שבאופן בסיסי גישתו יותר חיובית לישראל, אנחנו ממש לא יודעים איפה הוא עומד בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום של המזרח התיכון", מסביר ידלין. לדבריו, מתוך הפעולות הראשונות שעושה הנשיא טראמפ, ניראה כי הוא מתעסק בארה"ב. "הוא מתעסק בנושא ההגירה, הסחר, החומות. הוא לא התחיל במדיניות חוץ. הנשיא אמר שהוא יקרע את הסכם הגרעין עם איראן. אנחנו עוד לא רואים שזה יקרה". ידלין מסהיר כי לביטול הסכם הגרעין יש השלכות מאוד חמורות: התנתקות משאר המעצמות בעולם ותגובת איראן. גם התהליך בין הישראלים לפלסטינים עוד לא החל. "פה באופן בסיסי יש ממשל שיותר רואה בחיוב את העמדות הישראליות".