הזוגיות החדשה: רומנטיקה זה פאסה

אחת השאלות הנפוצות בתחום מערכות היחסים היא: האם אנחנו מתאימים? שנים כאסטרולוגית פתחתי מפות, בדקתי הצלבות, חיפשתי את נקודת ההשקה. מי אותם שניים? האם הם הכירו בגלגולים קודמים? מה טיב הקשר ומה צפון להם בעתיד? השקעתי חלק נכבד מחיי למחקר אינסופי שכלל את כל הזוויות האפשריות או כמעט את כולן.

בשנים האחרונות גיליתי שהעידן החדש מגדיר מחדש גם את כללי הזוגיות או מערכות היחסים וגם את הדרך שהמתקשרים או האסטרולוגים צריכים להסתכל על מפות או אפילו לייעץ. שהרי, לא כתוב על המפות את שמות בני האדם שנפגוש. אבל מה כן?

לדוגמה: אם אדם נקלע לסיטואציה של מלחמה במדינה שהוא חי בה והחליט בשל כך לעזוב בכדי לחיות כמה שנים בהודו - במקביל נשמה אחרת, שחתמה איתו,

'חרוצה יותר', לא תחכה עד שהוא יחזור מהודו, אלא תתקדם לחתימה אחרת שרשומה בתסריט החיים שלה. זאת אומרת שלאדם יש מספר חתימות בפוטנציאל ולא רק אחת.

ההתפתחות היא על פי גלי הסתברות והישגיות ולא על פי זמן. זאת אומרת שאני קופצת כיתה בכל פעם שאני מגיעה להישגיות ואז עוברת לשלב הבא. הנשמה הציבה בארסנל המטרות שלה מטרות רבות, אבל את הזמן שזה ייקח לה היא לא יכולה למדוד. יש אנשים שלוקח להם שנים להגיע לאותה מטרה ויש כאלה שיפצחו את הקוד בכמה חודשים בלבד. כך גם בהתפתחות הזוגית שלנו. כדי לשמור על התאמה במקום הזה שאיננו צפוי, אנו לוקחים כמה בני זוג פוטנציאליים חתומים, כדי שתמיד ישמר לנו פוטנציאל הזוגיות פתוח (אלא אם חתמנו אחרת וזה לכתבה אחרת).

עד כה הבנו שיש לנו כמה חתומים על הכוונת. מה שנותר לנו, זה להגיע לרגע המכונן המדויק בהתפתחות, שיתזמן את המאטץ'. גם פה יש התניה - אם אני מגיע לשלב שאני מאיץ בנשמה להשיג את הזוגיות שאני רוצה, סביר להניח שאני אזניח מישורים אחרים בחיי, בלי שאשים לב. אני אחווה תסכול ואפגש עם כל הגברים או הנשים באתר היכרויות ועדיין זה לא יקרה. כי אף נשמה, 'חמודה' ככל שתהיה, לא תאפשר לחלק האנושי לחזור לאחור ולחוות שוב את מה שהיא מכירה כבר גלגולים רבים. גם אם נלך לרבנים, לקוראים בקפה, או אפילו לאסטרולוגים דגולים זה רק יגביר את התסכול.

(צילום: shutterstock)

עולם הסיבות הגבוה

זוגיות היא קונספציה שלמה, החוכמה שלנו כבני אנוש היא להשתחרר מהנבירה היומיומית והשאיבה אל תוך מרוץ החיים. כדאי לנסות ולהתבונן מהחוץ אל הפנים – להתרכז בלהבין מה הסיבה הגבוהה? לאן מנסה הנשמה לכוון אותי? זו לא חוכמה מתמטית או חשבונאית, זו הגמשה מחשבתית ויציאה מקיבעון כלפי מנגנון או ערכים ישנים. כל עוד זה לא הזוגיות מסתבכת, או לא מגיעה כמו שמייחלים אליה, סימן שתקרת הזכוכית עדין לא נפרצה.

תפקידו של האסטרולוג לדייק אותנו כלפי המפה: הוא איננו מנבא את שעתיד לבוא, כי העתיד לא יבוא עד שהאדם לא יבין את הסיבות הגבוהות הטמונות בגורלו. המשימה היא להבין את הסיבה ואז לשנות את הדרך ולחוות תוצאה יותר טובה.

עצרו רגע ובדקו - האם חייכם מתנהלים בלופ שחוזר על עצמו? חפשו את הסיבה ואם עדין לא הבנתם אותה, אז כדאי לפנות למישהו שיוכל לסייע. ניתוח מפת הלידה, יעזור לכם להבין את הסיבה הגבוהה, לשלוף ולהצביע על נקודת התורפה. ולעתים שינוי קטן, אך משמעותי לאין שעור, יוביל להגשמת הרצון המיוחל.

סיפור שקרה לפני כשנה הגיעה בחורה צעירה ומדליקה בשם שחר - שאפתנית וחרוצה ומלאת כשרונות, ואת הפגישות קבעה בשעות מאוחרות מפאת חוסר זמן. היא ובן זוגה הקימו מרפאה טכנולוגית לבריאות הנפש. מסתבר שבן זוגה, לא היה בדיוק 'בן זוגה' כמו שהיא ציפתה. שחר, רווקה וממוקדת מטרה, רצתה זוגיות טוטאלית. הוא, שעוסק בריפוי חדשני, גרוש, נאה ומלא קסם - לא מוכן לוותר על החופש שלו. הוא גם לא מעוניין שהיא תגדיר אותם כבני זוג, למרות שהם עדין ישנים באותה מיטה ונהנים אחד מהשנייה. היא, שכל מה שמעניין אותה זה בעיקר הוא, מוכנה להיות שם בשבילו 24/7 ו'לתת את הנשמה ואת הלב' כדבריה.

התחלנו תהליך אישי, שבו עבדנו על דיוק כלפי המפה, ובמשך מספר שבועות פרצנו כמה מחסומים. יום אחד, קרה הדבר שהיא חששה ממנו יותר מכל והוא יצא עם מישהי אחרת. ואז, היא הפסיקה לבוא.

אתמול בבוקר (אחרי כשנה), היא התקשרה אלי שוב וסיפרה שאין שינוי, הכל נשאר אותו דבר. בקול כואב שיתפה שהיא לא יודעת מה לעשות, ולמרות הכל, חשוב לה לציין  שהיא מרגישה עמוק עמוק בתוכה שיום אחד הוא יהיה שלה ורק שלה. היא שאלה אותי האם אני יכולה לעזור לה? שאלתי אותה האם הטוטאליות שלה כלפיו היא אבסולוטית? היא ענתה שכן. ואז שאלה האם המפגשים שלנו יכולים לשנות את דעתו? השבתי לה שלא, "אני לא אמורה לשנות את דעתו. אני אמורה לשנות את חשיבתך כלפי הנושא. גבר נאה ככל שיהיה, מוכשר, חכם ובעל אמצעים, לא אמור להיות מושא להערצה. אנחנו לא אמורים לשנות את בני הזוג שלנו. אני מציעה לך לשנות את דרך חשיבתך, את המודעות שלך כלפי הנושא."

(צילום: Shutterstock)

כרגע שחר נמצאת בסוג של תקיעות, שלא לדבר על סבל ואומללות שהיא חווה בכל יום. אם תשאלו מה רואים במפה, אז הפוטנציאל הזוגי קיים. אבל הוא מותנה בהיבטים דיס-הרמוניים רבים. הקושי שהיא חווה הוא האתגר החשיבתי מול העקשנות והמחסומים. זאת אומרת, שאם נסתכל על שחר מהצד, אובייקטיבית, היא מעוררת השראה בהישגיה וכישרונותיה. יש לה כל מה שהיא רוצה, כסף, עבודה ומקצוע יוקרתי. נושא הזוגיות הוא האתגר הלא פשוט לכאלה 'המצליחניות'.

בסיפור של שחר, הבן זוג שהיא סימנה כמטרה חושב אחרת ממנה ולא מוכן להכניס את עצמו למערך הציפיות שלה, הוא לא צריך גם להיכנס למשבצת החסרה כדי להשלים את השלמות שאליה שחר מייחלת. לשניהם, גם לשחר וגם לבחור יש עוד דרך לעבור ביחד או לחוד. שניהם דעתנים ועוצמתיים וכל אחד מהם לא מוכן להתגמש כלפי הצפייה של האחר. כדי להפגיש שני 'הרים' שכל אחד מתבצר בדעתו – יש דרך מקשרת אחת והיא  קונספט של זוגיות בסגנון העידן החדש: ניתן וכדאי לחיות האחד לצד השני/או השניה מבלי לנסות לשנות או להחליט בשביל האחר.

החשיבה האווירית (דליית) היא בלתי נתפסת עבורה ועבור רבים. הרי זה לא בא בחשבון זוגיות פתוחה, גם אם קיימים בה החום, האהבה והכנות. שחר היא רק דוגמה שלי לבחורה שבחרה גבר שמאתגר אותה מאוד ובזכות הקשר הזה, היא עוברת תהליך של הגמשת דפוסי חשיבה.

סביר להניח שחלק מהקוראים ירימו גבה. זה לא טריוויאלי לחשוב מתוך חופש ופתיחות, כנות ואהבה ללא תנאים. אנחנו מורגלים לשייכות, לנאמנות ומצפים שאהבה: תהיה לנצח. לשחר, יש הזדמנות ענקית להגמיש את דפוסי חשיבתה ולזכות בתהליך שיכול לנפץ את תקרת הזכוכית שלה. גם בן זוגה עובר תהליך וכבר לא נמצא בחיים הקודמים שלו במהלכם הוא בגד וחי בהסתרה. אולי דווקא אחרי שהוא יזכה בחופש המיוחל ושחר תקבל אותו כמו שהוא, הם יתגמשו אחד כלפי השנייה וינהלו מערכת יחסים שטובה לשניהם. בתהליך שכזה אנו מתקדמים בהתאם לקצב האישי שלנו.

האהבה בסגנון הרומן הרומנטי היא פאסה

אני יודעת שיש כאלה שעדין חיים את האידיליה הישנה וזה עדין עובד להם. אלו, בדרך כלל, נשמות שלא סיימו את תהליך השלמת נושאי העידן היוצא. תקופת התפר בין העידנים היא כמו סיר של קומפוט עם כל מיני סגנונות וטעמים שונים, כשהשאיפה היא העתיד. עבור כולנו, השלב הבא בהתפתחות מערכות היחסים יגיע בקצב קצת שונה או בגלגולים הבאים. לכל בן אנוש, קצב משלו ומסלול חיים שונה. מה שחשוב זה להגמיש מחשבה ולהבין שכולנו רוצים להיות חופשיים ולהרגיש נוח להיות כנים.

התהליך לעתים גובה מאיתנו המון אנרגיה וכוח פנימי. זה לא פשוט. אבל ראשית צריך לשאול את עצמנו, מה אנחנו באמת רוצים, וכמה אנחנו מוכנים לעשות תהליך שייתכן וסותר את הסיסטמתיות שלנו, את ברירת המחדל בהתנהלות שלנו, את מי שאנחנו רגילים להיות.

נקודות הזמן שאנו חווים בימים אלו הן קרדינאליות במיוחד, הן קשורות להתפתחות הקוסמוס ולשינוי פלנטארי של העידן, הן משפיעות על הרמה העולמית, הרמה החברתית, הרמה הפוליטית והרמה הזוגית. אולם כשאנו חיים בתוך החיים האישיים שלנו וכואב לנו אנו מתקשים להביט החוצה ולהבין שכמו שאנו חווים כאב, גם המדינה חווה כאב וגם הקוסמוס חווה כאב. זה מהדהד מבחוץ כלפי פנים. אלה הם כאבי גדילה ואם נשנה את דרך החשיבה יהיה פחות כואב ויותר הרפתקני.

בני האדם הם יצורים אנוכיים, אינדיבידואליסטים שרואים לרוב את הכאב האישי ורק לאחר מכן מצליחים לעבור את השרשור ולראות את ההשפעות החוצה, מתוך הבית הפנימי שלנו אל הדואליות, הזוגיות, המשפחתיות וכו'. לא רבים מוכנים לעשות, או לטרוח למען החברה כולה. בעצם כולנו הופכים במובנים מסוימים ליברליים ופתוחים יותר. אין ספק שמוסד הנישואים השמרני מפעם עובר שינוי ורובנו מתקשים לעמוד בשבועה- 'לנצח נצחים'.

בימים אלו, אנו חווים קפיצה קוונטית בשינוי התדר האישי אשר מושפע מהשינוי הכללי שמביא עימו העידן החדש, עידן הדלי, המאופיין בתכונות הדלייות המובהקות של שחרור המסגרת הישנה והתכוונות לאינדיבידואליות בסגנון חדש.

(צילום: Shutterstock)

כוכבית ונוס שאחראית על הזוגיות, הופכת 'דליית' יותר, אנו מתחילים להיות מושפעים מהתדר החדש והופכים לא שגרתיים בצורה כזו או אחרת. יתכן ששבירת מימד הזמן יתבטא בתפיסה עתידנית והזמן של זוגיות ויחסים יתורגם אחרת. זוגיות קצרת טווח, שייגמר לנו, פשוט נמשיך הלאה בחיים וזה יהיה לגמרי בסדר.

אז האם בעידן החדש, נמשיך להתחתן? זו שאלה טובה. מה שבטוח זה שהטוטאליות, הרכושנות, הקנאה והתובענות מתפוגגים להם. שבירת הזמן דרך הזוגיות מהדהדת לכל אחד מאתנו - לא קיים שעון בזוגיות שמתקתק ומודיע לנו שהגיע הזמן לשחרר. אז כדאי שנעשה צעדים למען השינוי ונאמר את ה'אמת' ולא נתפתל או נשקר או נחשוש להתעמת זה מול זה או זה מול זו. ההמלצה היא להיות כנים עם עצמכם ועם הסביבה, אחרת זה עלול לצאת 'לא טוב' או 'מסריח', איכשהו תצאו לא אמינים, או בוגדים, אז מראש כדאי לוותר על הייסורים.

המעבר לעידן החדש, לז'מן החדש', נותן דגש על אווריריות ושקיפות, על הסתכלות קדימה אל העתיד – אולם, מאוד קשה להתנתק לגמרי מן העבר, הוא טבוע בנו ולעיתים אנו משחזרים אותו ומתרפקים עליו בכל מיני צורות. חיינו את המסגרת המצומצמת אלפי שנים, יש לנו זיכרונות, נוסטלגיה ואהבות ישנות. כל אחד מאתנו חווה בדרך קצת שונה, בקצב קצת שונה את כאבי הגדילה ותהליך השינוי ואולי יהיה לכולנו יותר קל אם נבין שאין בעצם תפיסת שייכות בעולמות העליונים.