שופטת: ניתן להביא עו"ד לחקירת ביטוח לאומי

מבוטחת שתבעה תגמולים על פגיעה נפשית בעבודה ביקשה שעורכת הדין שלה תלווה אותה, אך נענתה בסירוב. היא פנתה לבית הדין לעבודה

עו"ד ורד פריפורסם: 31.01.17 , 19:03

האם קיימת זכות להגיע לחקירה של הביטוח הלאומי עם עו"ד? בתביעה שהתבררה לאחרונה קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שהתשובה חיובית, לנוכח חובתה של רשות מנהלית לנהוג בסבירות ובהוגנות. אם יבקש הביטוח הלאומי למנוע זאת, יהיה עליו להציג סיבה טובה לכך.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בקשה של מבוטחת לתשלום גמלאות בעקבות פגיעה נפשית בעבודה נדחתה בספטמבר 2015 לאחר שסירבה להיחקר על ידי נציגי ביטוח לאומי שלא בנוכחות עורכת דינה. חודש לאחר מכן היא תבעה את ביטוח לאומי בבית הדין וביקשה לחייב אותו לברר את תביעתה לגופו של עניין.

תביעה

שופטת: "חקירות ביטוח לאומי פסולות ופגומות"

עו"ד דרור שוסהיים

המוסד סירב להעניק קצבה לילד ממזרח י-ם, בהתבסס על חקירה מפוקפקת שקבעה שהמשפחה אינה תושבת ישראל. בית הדין העמיד אותו במקומו

שופטת: "חקירות ביטוח לאומי פסולות ופגומות"

המבוטחת, שלטענתה נפגעה נפשית באורח קשה לאחר שמעסיקיה הקודמים העלילו עליה כי היא שותפה בארגון פשע בינלאומי, טענה שלא ייתכן שביטוח לאומי יסרב לחקור אותה רק משום שהיא מיוצגת על ידי עו"ד, שהרי מדובר בפגיעה קשה בזכויותיה. לשיטתה, חקירה בביטוח לאומי בחשד למרמה היא מעין חקירה פלילית, ולכן היא זכאית לזכויות זהות לאלה של חשוד שנחקר במשטרה.

מנגד טען ביטוח לאומי שזכותה של המבוטחת להיוועץ עם עו"ד לא נשללה ממנה, וכל שהתבקשה הוא שלא להכניס את עורכת הדין שלה בעת מסירת ההודעה לחוקר. בנוסף נטען שחקירות ביטוח לאומי לא נחשבות פליליות ולכן למבוטחים אין "זכות קנויה" למסור את דבריהם בנוכחות עו"ד.

השופטת עידית איצקוביץ לא הסכימה עם עיקר עמדתו של הביטוח הלאומי. ראשית, קבעה, אין זה נכון שהתובעת לא שיתפה פעולה עם חוקרי המוסד, ולכן לא הייתה עילה לדחות את בקשתה. בנוסף הבהירה שגם בהנחה שביטוח לאומי היה מוסמך לדחות את התביעה רק בשל ההתעקשות על נוכחות עו"ד, היה עליו להזהיר את התובעת לפני כן, ולא למהר ולדחות את תביעתה. החלטה זו, נקבע, לא הייתה סבירה וגם לא חוקית.

מכאן עברה השופטת לשאלה המרכזית, שהתשובה עליה משליכה על כלל המבוטחים: האם מבוטח זכאי להיכנס לחקירה של ביטוח לאומי עם עו"ד? התשובה העקרונית של השופטת איצקוביץ הייתה חיובית. היא אמנם הסכימה שלא מדובר בחקירה פלילית ואין מקור חוקי המתיר או מונע זאת. אלא שלטעמה, ההכרעה כאן צריכה להיעשות בהתאם לחובותיו של ביטוח לאומי כרשות מנהלית לפעול בסבירות, בשיקול דעת ובהוגנות כלפי המבוטחים.

לפי השופטת איצקוביץ, הדחייה האוטומטית של בקשת התובעת רק משום שהתעקשה על נוכחותה של עו"ד, מבלי שהייתה טענה ספציפית כנגד עורכת הדין או האופן שבו תשפיע על החקירה, לא הייתה מוצדקת. ההתייחסות לעורכי דין כגורם "מטריד" ו"מעכב", ציטטה את שופט העליון יורם דנציגר, אינה ראויה.

יתרה מזו, השופטת הפנתה למקרה אחר שבו כן אפשרו למבוטח להיחקר בנוכחות עו"ד, מה שמעיד על כך שלביטוח לאומי אין מדיניות אחידה בנושא.

לבסוף ביטלה השופטת איצקוביץ את החלטת ביטוח לאומי בשל היותה בלתי סבירה. המוסד ימשיך לטפל בתביעת של המבוטחת. אם שוב יחליט להתנגד לנוכחות עו"ד, חובתו לנמק מדוע. המוסד חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 2,500 שקל.