ישלם לגרושה מדי חודש: "כדי לשקם את חייה"
אמריקנית לשעבר נותרה לבדה בארץ, אחרי שבעלה התגרש ממנה ברקע התמודדותה עם מאניה-דיפרסיה. בית הדין קבע: הוא ישלם לה 1,600 ש' כל חודש
בית הדין הרבני בתל אביב קבע לאחרונה שגבר שקיבל משמורת על הילדים ישלם בכל זאת 1,600 שקל מדי חודש לגרושתו,
אמריקנית לשעבר שנותרה לבדה בארץ ומחלימה מהתמודדות עם מחלת נפש. הדיינים קבעו שהתשלום יימשך עשר שנים וציינו כי "המוסר האנושי של תורת ישראל" מחייב זאת.
בהמשך החמיר מצבה של האישה, שהחלה לסבול מבעיית שתייה חמורה. בשנה שעברה החליט הבעל לשים סוף לנישואים והגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושים, שאליה נכרכו סוגיית המשמורת על הילדים וחלוקת הרכוש.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בת 85 עם אלצהיימר שוכנעה בטלפון לשלם 6,200 שקל
- נדחו האחיות שביקשו הכרה כידועות בציבור
- מיליון שקל לבת 17 שנפצעה בעבודה בקיץ
- שופטת נגד השוטרים שירו בטייזר: "טעם רע"
בני הזוג התחתנו לפני 21 שנה בנישואים אזרחיים כיוון שהאישה, אזרחית ארה"ב, לא הייתה יהודייה. לימים הם עבור להתגורר בישראל, ולאחר שב-2005 היא השלימה הליך גיור, נישאו השניים כדת משה וישראל. ב-2010 נקלעו חיי הנישואים שלהם לקשיים עקב משבר נפשי שעברה האישה, שבעקבותיו אובחנה כבעלת הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה).
תביעה
בגד ודרש גט – אבל נדחה בבית הדין הרבני
עו"ד איתן קוהלי
אחרי פרידה הגיש גבר תביעת גירושים, בעוד אשתו התעקשה על שלום בית. הדיינים קבעו: לא היה דופי בהתנהגות האישה ולכן אין לחייב אותה בגט
האישה לא סירבה להתגרש אך ביקשה להבהיר שבעלה דיכא והשפיל אותה לאורך החיים השותפים, ושכיום היא כבר לא שותה. בין היתר היא ביקשה לפסוק לה מזונות וחצי מהזכויות בדירתו של בעלה – שבה התגוררו במשך שנתיים. הבעל סירב לדרישה זו וטען כי מדובר בדירה שרכש עוד לפני הנישואים.
הדיינים הרב צבי בן יעקב, הרב יצחק הדאיה והרב משה בצרי החליטו בסוגיית המשמורת שלנוכח מצבה של האישה, מוטב שהילדים יישארו במשמורת אביהם, ויתראו עם אמם פעמיים בשבוע למשך כמה שעות.
בכל הקשור לדירה נקבע כי שנתיים של מגורים בבית שנרכש לפני הנישואים לא מקנות לאישה זכויות בה, שכן היא לא הוכיחה "כוונת שיתוף". עם זאת, הדיינים ציינו כי הבעל נטל משכנתא של 41 אלף שקל בזמן הנישואים, כך שהאישה זכאית למחצית מסכום זה, וכן מחצית מהמיטלטלין המשותפים ו-30 אלף שקל עבור המכונית המשותפת.
ואולם, הסוגיה המעניינת ביותר בפסק הדין עסקה במזונות האישה. בהחלטה מיוחדת ויוצאת דופן קבעו הדיינים שהאישה תקבל מבעלה תמיכה כלכלית לתקופה של 10 שנים. הם התייחסו לנסיבות המיוחדות של המקרה, לנוכח העובדה שמדובר באישה שאין לה אף אחד בישראל: "בית הדין פוסק בענייני הרכוש בהתאם לדין, אולם גם המוסר האנושי של תורת ישראל מחייב את בית הדין שלא להוציא אישה זו ללא כל משענת ותמיכה מינימלית, שתאפשר לה לשקם את חייה".
הדיינים ציינו כי אף שהאישה לא זכאית לכתובה שלה – מה שהיה אמור לאפשר לה נחת כלכלית לשנים הקרובות אך נשלל ממנה עקב בעיית האלכוהול שסיכנה את הילדים – יש לזכור כי מעשיה נבעו מהתמודדות עם מחלת הנפש. נקבע כי על הבעל מוטלת החובה היהודית, המוסרית והאנושית, להמשיך ולדאוג לה גם לאחר הגירושים.
לפיכך הם חייבו את הבעל לשלם לאשתו סכום כולל של 192 אלף שקל, שייפרש לתשלומים חודשיים, על מנת שיספיקו לה לטווח ארוך. בסך הכול הוא יצטרך לשלם לה 1,600 מדי חודש לאורך העשור הקרוב.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד יוסי זבידה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד סיגל מוסקוביץ בכר
- עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
מומלצים