שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא להולכי רגל: כך הופקעו המדרכות ברחבי ישראל
    העירייה מציבה עמודים ופחי אשפה, סוחרים פורקים סחורה ויש מי שחונה באין מפריע. התוצאה: הולכי הרגל נאלצים לרדת לכביש ונכים לא יכולים לעבור. "זה ממש מסלול מכשולים, אין לנו זכות להיות פה במרחב הציבורי", אומרת נעמי מורביה משדרות, שמרותקת לכיסא גלגלים. שטח הפקר

     

    למי שייכות המדרכות? מדגם מייצג    (צלם:ניצן דרור,עידו ארז, הרצל יוסף.עריכה:דפנה פלד)

    למי שייכות המדרכות? מדגם מייצג    (צלם:ניצן דרור,עידו ארז, הרצל יוסף.עריכה:דפנה פלד)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מחנים עליהן, רוכבים עליהן באופניים, משאירים עליהן פחי זבל ומציבים עליהן עמודי חשמל ותאורה. אין ספור מכשולים חוסמים את המדרכות בישראל ודוחקים את הולכי הרגל אל הכביש. עד כמה המצב חמור? לאחרונה סקרו מתנדבי קבוצת הנוער בעמותת "אור ירוק" 120 רחובות ב-31 רשויות מקומיות. בכמעט מחצית מהרחובות רוחב המדרכה היה קטן מ-130 ס"מ (הרוחב התקני המינימלי) ו-35% מהמדרכות נחסמו על ידי פחי זבל שהוצבו על המדרכה. לא מדובר רק במפגע אסתטי - מדרכות חסומות עלולות להוביל גם לפגיעה בנפש.

     

    לפי נתונים נוספים שהתגלו בבדיקת "אור ירוק" - על 30% מהמדרכות שנבדקו ב-31 הרשויות המקומיות חנו כלי רכב, ב-28% מהן תועדו עמוד חשמל באמצע המדרכה, במספר דומה היה פח מיחזורית, וב-18% מהמדרכות שנבדקו היו עמודי תאורה שהפריעו.

     

    "יש בעיה של תשתיות שנשארות על המדרכות", מסביר ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני ושותף בחברת פלאנט לתכנון ערים. "חניה לא נאכפת וחניית אופנועים ואופניים לא מוסדרת בעליל. המדרכה אמורה לשמש נכים והורים עם עגלות ועגלות תאומים, אנשים אמורים לעבור על המדרכה מנקודה א' לנקודה ב' באמצעי הכי פחות מזהם והם פשוט מותקפים כי המערכת מתקשה להתמודד עם המורכבות".

    לא להולכי רגל. המדרכות ברחבי הארץ ()
    לא להולכי רגל. המדרכות ברחבי הארץ
     

    רחוב הס בתל אביב. עמוד באמצע המדרכה (באדיבות עמותת אור ירוק ) (באדיבות עמותת אור ירוק )
    רחוב הס בתל אביב. עמוד באמצע המדרכה(באדיבות עמותת אור ירוק )

    רחוב הדרור בקריית אונו. חונים באין מפריע (באדיבות עמותת אור ירוק ) (באדיבות עמותת אור ירוק )
    רחוב הדרור בקריית אונו. חונים באין מפריע(באדיבות עמותת אור ירוק )

    על פי נתוני עמותת "אור ירוק", 101 הולכי רגל נהרגו בשנת 2016 בתאונות דרכים, רובם קשישים וילדים. בחודש הראשון של שנת 2017 נהרגו 10 הולכי רגל בתאונות דרכים. "מדרכות הערים הפכו למסלול מכשולים עבור הולכי רגל שנאלצים לסכן את החיים שלהם ולרדת לכביש", מציין מנכ"ל עמותת אור ירוק שמואל אבואב. "הורים עם עגלות ילדים, קשישים ונכים מוצאים עצמם מסתובבים בין מכוניות נוסעות וכל זאת בשל הבלגן על גבי המדרכה. המצב הזה חייב להשתנות כבר היום. הנושא באחריות הרשויות המקומיות שמוכרחות לחשוב קודם כל על בטיחות הולכי הרגל".  

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
    רחוב בר גיורא בחיפה  ()
    רחוב בר גיורא בחיפה

    רחוב רמב"ם בשדרות ()
    רחוב רמב"ם בשדרות

    רחוב ראובן בבאר שבע. זו מדרכה? (באדיבות עמותת אור ירוק ) (באדיבות עמותת אור ירוק )
    רחוב ראובן בבאר שבע. זו מדרכה?(באדיבות עמותת אור ירוק )

    רחוב עמק יזרעאל בחדרה (באדיבות עמותת אור ירוק ) (באדיבות עמותת אור ירוק )
    רחוב עמק יזרעאל בחדרה(באדיבות עמותת אור ירוק )

    רחוב רמב"ם בשדרות. עמודי חשמל (באדיבות עמותת אור ירוק ) (באדיבות עמותת אור ירוק )
    רחוב רמב"ם בשדרות. עמודי חשמל(באדיבות עמותת אור ירוק )

    וככה זה נראה בפתח תקווה (באדיבות עמותת אור ירוק ) (באדיבות עמותת אור ירוק )
    וככה זה נראה בפתח תקווה(באדיבות עמותת אור ירוק )
     

    נעמי מורביה, שמרותקת לכיסא גלגלים, היא אחת ממובילות המאבק לפינוי המדרכות בשדרות. "הנכים לא קיימים - לא רואים אותם אז הם לא קיימים", אומרת מורביה. "אם יש עכשיו אזעקת צבע אדום יש לי 15 שניות להגיע למיגונית, אין לי אפשרות בכלל לעלות על המדרכה, ואם כבר עליתי היא כל כך צרה שאני בקושי עוברת והמיגונית לא נגישה. זה ממש מסלול מכשולים, כאילו שמישהו אומר, 'אין לכם זכות להיות פה במרחב הציבורי'".

     

    במהלך השיחה היא מנסה לעבור ונתקלת בפח אשפה ובעמוד. "זו תקרת הזכוכית שלנו: עמוד ופח אשפה", היא אומרת, "לא נותרת לנו ברירה, אלא לרדת לכביש".

     

    שולה סנדר שמתגוררת בשכונת הדר בחיפה סועדת את אמה בת ה-90. המחסום שלה הוא מכוניות שחונות על המדרכה. "אנחנו נמצאות ברחוב ארלוזרוב", היא מתארת, "כאן אמא שלי, שמתניידת באמצעות כיסא גלגלים, אמורה לעבור, אבל הרחובות חסומים כל הזמן על ידי מכוניות חונות על המדרכה.

     

    "פניתי לעירייה מספר פעמים והמענה שקיבלתי הוא שיש מצוקת חניה ולכן לא אוכפים. לפעמים פשוט יורדים לכביש ומסכנים את חיינו, ובייחוד את חיי אמי. אני חושבת שזה לא תקין. אמנם מול הבית שלה הקימו גדרות בצדי המדרכה, אבל אם אני רוצה לטייל איתה בהמשך הרחוב זו משימה בלתי אפשרית. מדובר באזרחים ותיקים שחיים כאן, שהולכים עם הליכונים והורים לילדים קטנים שנאלצים לרדת לרחוב. זה רחוב מרכזי שמוביל לכרמל והתנועה פה זורמת. שאלו בעירייה 'מה את רוצה? שנקים מעקות לאורך כל הרחוב'? אז מבחינתי כן, כי זו סכנת חיים".

     

    דנה הראל קונסטנטיני מתל אביב נאלצת לרדת לכביש כל פעם שהיא עוברת ברחוב עם בתה התינוקת. פניותיה לרשות המקומית ולמשטרה לא הועילו. "קרה לי לא פעם ולא פעמיים שכלי רכב חנו על המדרכה", היא מספרת. "בשיא העצבים התקשרתי למשטרה ולעירייה. אתה עומד מול שוקת שבורה ומחכה עשרים דקות עד שמישהו יגיע, אם בכלל. אין לי ממש ברירה כי זו סכנת נפשות להוריד את העגלה על הכביש בכביש סואן". היא מציינת עוד כי "לפעמים פשוט אין ברירה, אלא לרדת עם עגלת התינוק לכביש. זו יכולה להיות סכנת חיים של ממש".

     

    מי ירוויח משיפור המצב?

    ד"ר לרמן אומר כי המדרכה היא מרחב ציבורי מופקר. "הבעיה העיקרית שמדרכה היא שארית של התכנון", הוא מסביר. "למדרכה לא מתייחסים, אין על זה עשרות דיונים, לא מוציאים על זה כספים כמעט - ומה שתשקיע זה מה שתקבל. על המרחב המצומצם הזה נוסיף אופנועים, אופניים וקורקינטים ואף אחד לא מנהל את המרחב הזה. זה לא שאני אומר 'בוא נעביר שביל אופנים בכל רחוב ונוריד חניות', אבל כן לבדוק כמה אנשים הולכים על המדרכה, כמה אופניים, כמה הולכי רגל וכמה מכוניות, ואז תוך שיתוף עם הציבור נוכל לקבל החלטה רציונלית. אין שום סיבה שיהיו נתיבים שלמים שעוברים בהם 10 מכוניות בזמן שהיו יכולים לעבור 100 אופנים בלי לדרוס אף אחד". 

    רחוב השקד בכפר יונה (באדיבות עמותת אור ירוק ) (באדיבות עמותת אור ירוק )
    רחוב השקד בכפר יונה(באדיבות עמותת אור ירוק )
     

    מפגין בתל אביב שדורש שטח חניה לאופנועים (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מפגין בתל אביב שדורש שטח חניה לאופנועים(צילום: מוטי קמחי)

    לרמן טוען שלמדרכה יש גם תועלת כלכלית. "הערים הישראליות לא ממצות את הפוטנציאל שלהן לאיכות חיים או לכלכלה", הוא אומר. "גם תל אביב העשירה לא ממצה את הפוטנציאל האמיתי. ההובלה צריכה להיות של משרד התחבורה כי זה לא עניין מקומי, אבל השאלה אם בגודלו הנוכחי ובפוקוס שלו הוא ערוך לטפל במרחב הציבורי. אז זו צריכה להיות עיריית תל אביב יפו ומרכז השלטון המקומי וזה מהלך שיכניס יותר כסף בארנונה ובחשבון הבנק של הסוחרים ושל העירייה. כשאתה מבין שזה כלכלי, המאמץ שווה את זה וזה דורש סנכרון בין העיריות ומשרד התחבורה".

     

    אז מי אחראי? במשרדי הממשלה הפנו אותנו לרשויות המקומיות. מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "התמרורים מוצבים על פי הנחיות מהנדסי התנועה. במידה שישנן חריגות נבחן כל מקרה לגופו ונטפל בהתאם. אשר לאכיפה, החניה נאכפת על ידי העירייה שאף מבצעת אכיפה מוגברת כנגד עבירות חמורות".

     

    מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "אנו פועלים בהתאם לחוק על מנת לשמור על הסדר ומבצעת באמצעות פקחיה מבצעי אכיפה יזומים או כמענה לקריאות הציבור על מנת להסיר כל מכשול, מתקן או מפגע הנמצא בשטח הרחוב ללא היתר. האכיפה נעשית על ידי הצבת דרישות, חלוקת קנסות ואף סילוק בפועל של המטרד. כל הפניות והתלונות על מפגעים במרחב הציבורי המועברות לידיעת העירייה מטופלות באופן מיידי, כאשר העירייה הקימה לצורך הטיפול בפינוי המדרכות ועדת היגוי בראשות המשנה למנכ"ל, העוסק באופן ממוקד בטיפול בנושא".

     

    מעיריית שדרות נמסר: "לגבי המדרכה ברחוב הרמב"ם - במסגרת תוכנית העבודה של העירייה, המדרכה המדוברת צפויה להיות מטופלת עד יום רביעי בצהריים. לגבי טיפול במדרכות יש צוות טכני עם ציוד שמסתובב כל יום בעיר. בנוסף, בימים אלה יש מכרז לקבלן תשתיות לטיפול בבעיות המצריכות ציוד נוסף. לגבי נושא האכיפה - במידה ומשאית או כלי כבד עולה על המדרכה או ביוב, משתמשים במערך המצלמות הקיימות שאליהן נוסיף עוד כ-20 מצלמות בזמן הקרוב. כל אדם שצולם כשהוא מבצע עבירה, נקנס ומחויב בעלות הטיפול".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים