שתף קטע נבחר

"זמן אמיתי עם ביל מאהר": הגיעה באיחור, אבל בתקופה מושלמת

תוכנית הסאטירה הפוליטית הכי בועטת בארצות הברית סוף סוף מגיעה אלינו, ובזמן הטוב ביותר עבורה: עידן טראמפ. הללויה!

14 שנים ו-14 עונות נדרשו לפני שקיבלנו פה את "זמן אמיתי עם ביל מאהר", תוכנית הטוקשואו / פאנל האדירה של הסאטיריקן הכי חסר מעצורים בטלוויזיה האמריקאית, אבל בקטנה: מדובר באחד המקרים המובהקים ביותר של 'מוטב מאוחר' שאפשר להעלות על הדעת, בטח שבימים טרופי-טראמפ אלו. והאמת היא שאפשר להבין איך הפנינה השבועית הזו של HBO מצאה את דרכה אלינו רק עכשיו: "זמן אמיתי" היא תוכנית סאטירה פוליטית, ותחום העיסוק העיקרי שלה הוא פוליטיקה אמריקאית, מן הסתם.

 

אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכם – הפוליטיקה הפנים אמריקאית סופר רלוונטית לנו, בטח שעכשיו. ומעבר לכך סאטירה טובה תישאר אפקטיבית גם אם היא לא ממוקמת בזירה המקומית מאחר והיא עוסקת בתמה אוניברסלית: הרשלנות, החלמאות, השחיתות ואוזלת ידם של שלטונות המקדשים את האינטרסים של הפרטים המרכיבים אותם על פני אלו של הציבור, ויהא הלוקיישן אשר יהא.

 

מאהר. התלהבות מדבקת (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
מאהר. התלהבות מדבקת(צילום: Getty Images)

ברמה הזו, ולמרות שאת 56 דקותיה של התוכנית הראשונה בעונה ה-15 של "זמן אמיתי" מקדיש מאהר לשחיטה חסרת רחמים של הנשיא החדש של ארצות הברית, של הנבחרת השערורייתית שקיבץ לממשלו החדש ושל המדיניות הרגרסיבית ההרסנית שכבר החל להוציא אל הפועל, דונלד טראמפ נפל כפרי בשל לידיו של מאהר. הקומיקאי/סאטיריקן החומצתי הזה, שהפך את הלעומתיות הלועגת לכרטיס הביקור שלו, מתחיל את העונה החדשה כאחוז טירוף.

 

קחו את הדברים הקשים והקיצוניים ביותר שאי פעם נאמרו ב"גב האומה" ותכפילו אותם במיליון, כי מאהר לוקח את מגבלות הנימוס, הפוליטיקלי קורקט והשפיות להם עדיין מחוייבים איכשהו שליין ואנשי צוותו – ביי פאר יצרני הסאטירה הפוליטית הטובה ביותר שראינו פה בצמד העשורים האחרונים – ושורף אותם בחדווה לצלילי ההמנון האמריקאי בביצועה של רוזאן בר. הוא לא רואה ממטר, מאהר, ומי שזקוק לדוגמא, שיפנה למונולוג מהפרק הראשון בעונה החדשה העוסק בצריכת הסמים במדינות שהצביעו טראמפ. הולי שיט.

 

מגיע בתזמון מושלם (צילום: Getty Images) (צילום: Getty Images)
מגיע בתזמון מושלם(צילום: Getty Images)

ועכשיו הוא מגיע אלינו סוף סוף, והוא בשיאו. אנשים מסוגו של טראמפ הם הלחם והחמאה של אנשים מסוגו של מאהר, וגם אם הזחיחות והיהירות הבוטים שלו יכולים להרגיז אף את גדולי אוהדיו פה ושם, ההתלהבות ורוח הקרב שלו פשוט מידבקים, וטוענים כל רגע של "זמן אמיתי" בתחושה של דחיפות שהעתות השלוות יותר של ממשל אובמה פשוט לא הצליחו לספק. טראמפ הוא המתנה הגדולה של מאהר, ודומה שהחיוך הסרדוני הרגיל שלו התרחב מעט, למרות תחושת החירום וקץ-כל-הימים שהוא ואורחיו מנסים לשדר.

 

כרגיל, חולשתו של מאהר מתבטאת בחלק הטוקשואי של התוכנית, כשהוא מארח ידוענים כמו ג'יין פונדה המתארחת בפרק פתיחת העונה. הציניות הנושבת ממנו איננה מהזן הבידורי, הנעים של מנחי טוקשואו קונצנזוסיאליים יותר מזן ג'ימי פאלון או ג'ימי קימל, והתפקיד אף פעם לא יושב עליו באופן נינוח. אבל למי אכפת? האיש גאון, וטוב מכך, הוא פנאט. ברוך בואך, "זמן אמיתי". הגעת בול בזמן. ארבעה וחצי כוכבים.

 

התוכנית משודרת בימי שלישי ב-HOT HBO וב-HOT VOD.

 

הכתבה התפרסמה במגזין "פנאי פלוס"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים