"אם לא התדמית שלי, הייתי בין שלושת המאמנים הטובים בארץ"

עולמנו בנוי מתדמיות. טובות, רעות, שחורות, לבנות. זה לא משנה. או שיש עליך תדמית, או שאתה לא קיים. כך גם בכדורגל הישראלי. כך גם יובל נעים - צבעוני, ציורי, צעקני, עצבני - איזו תדמית שלא תבחרו, למאמן של הפועל אשקלון יש אותה. רק שבניגוד לאחרים, הוא לא נלחם בה ולא מתכחש לה.

"תדמית זה אחד הדברים הכי קשים לשנות ואני מודע לזה", הוא אומר בבוקר שאחרי ההפסד 2:1 להפועל באר שבע. "אני לא מתעסק בזה. מאמנים מעריכים אותי הרבה יותר מיושבי ראש למשל. יש סטיגמות עליי שאומרים 'הוא מוטיבטור, רק קבוצות קטנות, צעקן'. תגידו - אפשר להיות רק 'מוטיבטור' 15 שנה?! מישהו פעם נתן לי תנאים לקבוצה גדולה? פעם אחת קיבלתי תנאים מעל הממוצע וזה היה בליגה א', עלינו כבר באמצע העונה. אני המאמן היחיד שאימן בבית"ר ירושלים ולא יכול היה להביא שחקן ב-5,000 שקל!"

"אלי גוטמן אמר לי: 'אתה בדרך להתקף לב'". יובל נעים(צילום: עוז מועלם)

והצעקות? ממילא 90 אחוז מהן לא עוזרות. קח פנקס, תרשום, תהיה עם קלאס.

"זה לא אני ולא יהיה אני. לא עושה הצגות. אבל מסכים איתך שאני צריך להיות הרבה יותר רגוע".

אתה מבין ש"יובל נעים" לא מאפשר ליובל נעים להתקדם?

"יש דברים שאני צריך לשפר ואם לא, אהיה בבעיה. עזוב כדורגל, קודם בריאות. אלי גוטמן טילפן אליי לפני שנתיים אחרי משחק ואמר: 'תקשיב, אני קיבלתי התקף לב פעם. אתה בדרך לשם, תישמר'".

ניסית פעם לשנות את זה? כדורים? קואוצ'ר?

"כשהייתי שחקן, דוביד שווייצר ז"ל שלח אותי לפסיכולוגית פעם".

צבעוני, ציורי, צעקני. נעים בפעולה(צילום: ישראל יוסף)

נו ו...

"וואלה, נחמד..." (מחייך)

לא עזר, אני מבין.

"אין מה לעשות, ברגע האמת זה לא משפיע. למשל מול באר שבע, כל המשחק קללות מהיציע. אז סבבה, קללות של כדורגל. אבל מול הספסל, בן אדם בן 60 עומד מולי ומקלל במילים של גועל נפש - אתה חושב שלא עברה בי מחשבה לקפוץ פעם אחת ליציע? מה, רק בגלל שאני מאמן אסור לי מה שכל בן אדם שפוי ברחוב היה עושה? אני מוכן לשלם לאנשים האלה הרבה כסף שיבואו אחרי משחק, אני והם בחדר, ובוא נראה אותם אומרים עשרה אחוז מהדברים שהם צועקים מהיציע".

"אם בעל בית קובע את ההרכב, אין לי מה לחפש שם"

והאמת היא שיובל נעים (50) הגיע למקום שבו הוא לא צריך להסתתר. כולם יודעים את התמונה המלאה. בלם טוב ויציב, שפעם גם נגח/לא נגח בקוון. אחד המאמנים הוותיקים כאן, אבל בעיקר בקבוצות תחתית. היה בבית"ר וגם באשקלון. משמש כקול "החלשים", אבל גם עם מספיק חברים במקומות הנכונים בתקשורת. הוא לא מסתיר דבר. גם לא פוחד להתגאות בבית היפה שבנה בראשל"צ, או בטלוויזיה + אח וירטואלי "שעלו 25 אלף שקל".

"הקהל של בית"ר לא מכיר בעובדות הקיימות מול העיניים"(צילום: ראובן שוורץ)

אתה יודע לחסוך?

"ממש לא. אבל ב-90 אחוז מהמקומות שאליהם אני הולך אני לא משלם. כולם חברים שלי. ותמיד יש לי כסף בכיס. עכשיו, למשל, יש עליי 35 אלף שקל. אני לא בזבזן, אבל אוהב שלא יהיה חסר לנו כלום".

אז בתור אחד שלא חוסך, אתה במקצוע בעייתי.

"מאוד. אין הרבה מקומות עבודה כמאמן. אפשר לפעמים לשבת תקופות בבית. ידוע שבכדורגל הישראלי מינויים לא הולכים לפי הישגים. אצלנו מאמנים שנכשלים בקבוצות מקבלים קבוצות גדולות יותר. אין בזה היגיון".

היית בקבוצה גדולה.

"כיום לא הייתי הולך לסיטואציה שהייתה אז בבית"ר, שהישארות הייתה שווה אליפות. כי הקהל של בית"ר לא מכיר בעובדות הקיימות מול העיניים. לא משנה לו מי על הדשא, הוא רוצה 0:3 בדקה ה-30".

נוח לו להיות ראש לשועלים. נעים(צילום: אבי רוקח)

אתה אחד המבוגרים והוותיקים בליגה - בגיל 50 אתה במקום שבו חשבת שתהיה?

"שמע, קשה להיות מאמן בישראל. אתה רואה בעלי בית שלא אוהבים אנשים חזקים ודומיננטיים. יש הרבה בעלי בית שיודעים מראש שאצל יובל זה לא ילך. אם בעל בית קובע את ההרכב, אין לי מה לחפש שם".

הרבה מאמנים בליגה נתפסים בכלל כ"עוזרי מאמן".

"בצדק. יובל נעים לא כזה".

נוח לך להיות ראש לשועלים?

"ברור! בכלל, יכול להיות שיום אחד, אם לא אצליח להגיע לגדולות, אחליט שאני מאמן רק בליגה השנייה עם קבוצות דומיננטיות שרוצות לעלות. ברגע שאני מעלה, אומר שלום והולך. קבלן. כל בן אדם צריך לדעת במה הוא טוב".

לא מתבייש להודות שהוא בוכה לעיתים לא רחוקות(צילום: אבי רוקח)

יש לך תקרת זכוכית בקריירה?

"יכול להיות. אני לוקח את זה בחשבון".

כולם מדברים על החיצוניות שלך, אבל איזה מאמן אתה בכלל?

"אני אוהב כדורגל התקפי ודינמי, אבל תלוי מה יש לי ביד".

היום מחפשים טקטיקנים.

"אני מאוד טקטיקן. הקבוצות שלי מסודרות. אני לומד ומעודכן בהכל, אבל עם כל הכבוד לקידמה - אם לא תבחר שחקנים טובים, כלום לא חשוב".

המכונית שהושחתה. "זה לא פלילי, זה קשור לכדורגל"(צילום: מועדון כדורגל הפועל אשקלון)

מחובר לעולם התחתון? "זו בדיחה"

התדמית של נעים לא מורכבת רק ממה שקורה על המגרש. היא מורכבת גם מהדמויות שמלוות אותו עוד מילדות. הקשרים לא מחמיאים כמו לפרשת "הכדור המרכזי", שבה היה עצור אבל יצא ללא אף אשמה, או כשהעונה מכוניתו הושחתה ("זה לא פלילי, זה קשור לכדורגל"). גם כאן הוא לא מתנצל ולא מטשטש דבר.

"אני מבין שאנשים שאני נקשר אליהם יוצרים לי תדמית שמפריעה לי, אבל אלה חברים שלי והחיים שלהם זו הבחירה שלהם. אם הייתי רוצה גם הייתי הולך לצד שלהם, כי גדלתי באזור כזה בשכונה שהייתה בעייתית אז. היו לי מיליון ואחת אפשרויות לעשות את זה גם, ומהדלת הקדמית".

אז למה לא הלכת?

"לא רציתי. הייתי בכדורגל, נחשבתי לשחקן מבטיח והייתה לי מטרה אחרת. לא חשבתי שזה כיוון נכון, אבל גדלנו עם האנשים האלה ואי אפשר לנתק איתם קשר רק כי הפכתי למפורסם והגעתי לליגת העל. זה לא אני. אבל ביום-יום אני חי חיים שקטים, לא מחובר לאיש. רק לעצמי".

"הקרב יהיה מול כפר סבא והפועל תל אביב". אוהדי אשקלון(צילום: אבי רוקח)

זורקים שוב ושוב ברשתות החברתיות "יובל מחובר לעולם תחתון".

"זו בדיחה. לא מחובר לאף אחד. גם בשנתיים האחרונות אני הרבה פחות בקשר, פחות יוצא, פחות נפגש. אבל תראה, יוסי הררי היה איתי בצבא - אז מה, בגלל שהוא היה איתי בצבא זה אומר משהו? בן כהן חבר ילדות שאנחנו עדיין בקשר, גל יוסף חבר".

אז לא תוותר על חברויות כדי להצליח בכדורגל?

"ברור. אלה חברים שלי. אתה לא יכול למחוק מישהו בשביל משהו אחר. כל הספורט שלנו מחובר לכל מיני דברים, גם מאמנים בכירים יותר או פחות. וזה לא פוסל שום דבר. אם בן אדם בחר דרך, זה לא אומר שאתה מקבל אותה או שאתה הולך בדרך שלו. אני לא אמחק אנשים כדי להתקדם".

אם מנקים את כל התדמיות מיובל, איפה הוא היום?

"אם לא התדמית שלי, הייתי בין שלושת המאמנים הכי טובים בארץ, ללא ספק".

"בעלי בית לא אוהבים אנשים חזקים ודומיננטיים". אלי טביב(צילום: אורן אהרוני)

לא אוהב לבלות, תומך בנתניהו

אין בכלל ספק, בשיחה אחד על אחד יובל נעים מתעכל בצורה הרבה יותר נינוחה ושלווה מאשר על המגרשים. איש מעניין שלא מפחד לדבר על הכל. את הפועל אשקלון הוא בטוח שיצליח להשאיר

 בליגה ("התחזקנו בחלון ההעברות. איוונצ'יץ' הוא שחקן שאנחנו לא מבינים איך הוא אצלנו. הקרב יהיה בינינו, כפר סבא והפועל ת"א"), לבלות הוא כבר לא ממש אוהב ("יותר בקטע של מסעדות, הופעה") וגם לא מתבייש להודות שהוא בוכה לעיתים לא רחוקות ("אומרים שאני רגיש. כשזה קשור לילדים אני נשבר מהר").

איפה אתה במפה הפוליטית?

"עם ביבי. כמו שההורים שלי תמיד אומרים, 'קשה-קשה-קשה' אבל בסוף רק ביבי. לא רואה מישהו אחר. לגבי מה שקורה עכשיו? אז לקח סיגרים ואסור. אוקיי. על זה מפילים ראש ממשלה? תגידו שהוא לקח עשרה מיליון דולר בשביל צוללות, אז סבבה, אין בעיה שתפילו אותו. אבל על שמפניה? מנסים לבשל לו פה משהו, זה ברור".

עזוב שטויות בצד. בוא תשכנע את הקורא של קבוצה גדולה שיש לו סטיגמה על יובל נעים, שאתה מתאים לקבוצה שלו.

"שלא יסתכל על החזות. בוא תכיר את הבן אדם, תכיר את המאמן. ואז תחליט".