שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    יישובים חדשים בנגב - פתרון לדורות הבאים
    5 היישובים החדשים שאושרו בנגב אינם בעיה לערים הוותיקות ולסביבה, אלא פתרון. כל אחד מהם נבנה צמוד לציר ראשי, ואחד אפילו משולב ביישוב קיים. והאם ידעתם שמתוך 1,200 היישובים בישראל, רק 200 נמצאים בנגב - שתופס 60% משטח המדינה. מנכ"ל תנועת אור משיב לחששות פעילי הסביבה

    התוכנית שמקודמת בממשלה להקים חמישה יישובים חדשים בנגב מעוררת ביקורת בקרב פעילים סביבתיים, שמזהירים מפגיעה בסביבה וביישובים הקיימים. דווקא כתושב ירוחם, השומר על הסביבה ועושה הכל לפריחת ערי הנגב, חשוב לי להסביר למה לצד ההשקעה המרכזית בערים עדיין צריך להקים ישובים חדשים בנגב.

     

    5 יישובים חדשים בנגב: רע לתושבים ולסביבה

     

    ישובים חדשים אינם בעיה. הם בעיקר פתרון ויתרון. מזה עשור ויותר שהמדינה לא מתקצבת יישובים חדשים. כל יישוב שמתוכנן מוקם בצמידות לישובים או לתשתיות וצירים ראשיים. היישוב ממומן בעיקר מתקציב התושבים המתעתדים לחיות בו.

     

    במסגרת ההחלטה על חמשת היישובים, כל אחד מהם נבנה צמוד דופן ליישוב קיים או ציר ראשי. אחד מהם אפילו משולב ביישוב קיים (אשל הנשיא), בשטח שאינו פוגע בסביבה, על פי הגדרות הרגישות הסביבתית של תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית המגדירה את יעדי הבנייה, הפיתוח והשימור בישראל עד לשנת 2020). ועדיין, כל ישוב חדש עובר תזכיר השפעה על הסביבה ובמקרה של חשש לנזק סביבתי הוא יוזז לאתר אחר או לא יוקם.

    העיר ערד (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    העיר ערד(צילום: הרצל יוסף)
     

    בשנים האחרונות, ערי הפיתוח מקבלות עדיפות מוחלטת ותקציבי עתק, מענקים ותמיכות, סובסידיות למגורים ותעשייה ועוד. וטוב שכך! התוצאות מדברות בעד עצמן בדימונה, באופקים, בנתיבות, בירוחם, בשלומי, בקריית שמונה, בנהריה ועוד... בכל המקומות הללו על כל דירה או מגרש יהיו בין 3 ל-10 קופצים.

     

    בישראל יש למעלה מ-1,200 ישובים, 200 מהם בנגב. כן, רק 200 ישובים קיימים באזור שתופס שטח של 60% מהמדינה! היישובים החדשים הם גרגר קטן, אם בכלל, בעוגת השטח, התקציב או הפגיעה בסביבה.

     

    נמנה כמה מעיקרי השיקולים בעד הקמת ערים וישובים חדשים:

     

    הקמת ערים ולא ישובים קטנים: בסוף המאה נהיה כ-25 מיליון אנשים בישראל. איפה יגורו כולם? גם אם נמצה ונגדיל את הערים הקיימות, באר שבע תחצה את קו מיליון התושבים, וערד תמנה יותר מ-200,000 אנשים, עדיין יהיה צורך בעוד כמה יישובים גדולים שיוכלו להעניק הזדמנות ואיכות חיים לדורות הבאים.

     

    הקמת יישובים המסייעים לתיקון המצב הקיים: תנועת אור תומכת בישובים מעורבים, אך דה-פקטו בשלב הנוכחי יש צורך בעוד יישובים עצמאיים עבור הבדואים והחרדים. בנוסף לחמשת היישובים המדוברים שאושרו בהחלטת ממשלה - דניאל, אשל הנשיא, דיה, נווה גוריון ושלח, אנחנו מקדמים גם הקמת יישובים נוספים ייעודיים למגזרים אלה.

     

    יישובים חדשים מאפשרים לאוכלוסייה ייחודית ומגוונת להגיע לאזור: מעצבן ככל שיהיה, לעתים רק יישוב חדש יכול להיות פלטפורמה ליזמות אקולוגית, תיירותית, חקלאית, תרבותית, חינוכית וחברתית. כל ישוב מחמשת היישובים בהחלטה מזמין אוכלוסייה שכזאת, שיוצרת מודל חדשני, לדוגמת ישוב המשלב בעלי מוגבלויות בצמידות ל"עלה נגב", או קהילת מחנכים בצמידות ל"אשל הנשיא".

    5 היישובים החדשים שאושרו בממשלה: דניאל, אשל הנשיא, דיה, נווה גוריון ושלח (תנועת אור) (תנועת אור)
    5 היישובים החדשים שאושרו בממשלה: דניאל, אשל הנשיא, דיה, נווה גוריון ושלח(תנועת אור)
     

    יישוב חדש יכול לשמש כפלטפורמה לרעיון המביא אוכלוסייה שלעולם לא היתה באה לגור באזור, אלא אם נוצרים עבורה תנאי מעבדה לסגנון מסוים של אוכלוסייה. "הגל הגדול" של התושבים יגיע בעקבותיה לגור בערים השונות, לאחר שיש לו בסיס והוכחה שאנשים כמותם יכולים לחיות וליצור במרחב.

     

    חיזוק המועצות האזוריות: יישובים כפריים, מושבים או קיבוצים, המונים אלפי משפחות במועצות האזוריות, מגיעים לתקרת יכולת האכלוס ולא יכולים לקלוט עוד תושבים חדשים. כיום במקום להקים כמה יישובים קטנים, ניתן להקים יישוב סמי-עירוני גדול, ומדובר בלא פחות ממהפיכה תפיסתית במועצות האזורית. כך למשל היישוב נווה גוריון, היושב בין רביבים לרתמים ומיועד ל-1,500 משפחות לפחות, חוסך הקמה של עוד ארבעה יישובים חדשים כפי שהיה נהוג בעבר. 

     

    חיזוק הערים הקיימות: העיר לא צומחת מעצמה. כניסת תושבים נוספים מתורגמת מייד להוצאות שוטפות אדירות, וכל צמיחה במספר התושבים מצריכה תקציבי עתק עבור הקמת מוסדות, שגורמים כבר היום לערים להגביל את היקפי השיווק.

     

    סביב כל עיר במרחב יש ליצור אקו-סיסטם של 6-3 יישובים, שתביא לזרימת צרכנים מגוונים והגדלת היקפי השירותים וההכנסות של העיר, ללא קליטה מאסיבית של תושבים לעיר עצמה. כך העיר גם הופכת למרכז צריכה ושירותים, וגם לא מעמיסה על גבה את ההוצאות הכרוכות בגדילה מסיבית של תושבים. כיום ערי הפריפריה מבינות את חוסר האיזון הכלכלי שבגדילה ומגבילות את היקפי השיווקים.

     

    בעתיד יגורו בנגב 3 מיליון תושבים

    ומעל הכל – צריך לקחת את הנתונים בפרופורציות. ב-30 השנים האחרונות קמו בנגב 25 ישובים, כמחציתם לבדואים, חלקם למפוני גוש קטיף ו-8 ישובים לאוכלוסייה הכללית. חשוב שהמתנגדים לישובים החדשים יפתחו את המפות, יעמיקו בשיקולים ויקשיבו לגישות תכנוניות אחרות. שיביטו על היפות שבמדינות העולם, המקימות יישובים בכל גבעה ועמק.

     

    בואו נביט אל העתיד, לימים שבהם עוד 3 מיליון אנשים יגורו בנגב, או שאולי לא יוכלו לגור בו אם לא נתכנן מראש לקראת העתיד. יש ליצור, תוך ראייה תכנונית-מעשית ומתוך מערכת שיקולים אורבנית-כפרית-סביבתית-דמוגרפית-תרבותית-כלכלית-חברתית, הלוקחת בחשבון הווה, עתיד - ואת כלל האוכלוסיות.

     

    בסרט התיעודי החדש "בן גוריון: אפילוג", מסביר המנהיג בראיון משנת 1968 מדוע יש צורך ב-500 יישובים בנגב.

     

    בן גוריון לא חזה שבשנת 2016 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל תדווח כי בישראל ישנם 3,092,00 כלי רכב מנועיים, מתוכםכ-2,583,200 כלי רכב פרטיים, ושאנשי המרכז יעמדו בפקק מזהם כשעה וחצי בממוצע בדרכם לעבודה. ריכוז האוכלוסייה והתעסוקה כיום באזור המרכז, תיעול כל התחבורה הפרטית למרכז, לצד אוזלת היד בפיתוח תחבורה ציבורית, יוצרים זיהום אוויר אדיר, עלייה ביוקר המחייה וירידה באיכות החיים.

     

    אנשים צריכים לקנות פחות מכוניות, לעמוד פחות בפקקים, לצמצם בכך את מספר תאונות הדרכים, לעבוד קרוב יותר לבית, ולשהות שעות רבות יותר עם המשפחה מאשר על הכביש. אנשים צריכים לשלם פחות שכר דירה או לקנות בית במחיר סביר. יישוב הנגב והגליל מיועד להוות פתרון לבעיות הללו, שאותן אנחנו חווים ונושמים כבר היום.

     

    נדרשת כיום חדשנות ופתיחות תכנונית, המתעלה על פרדיגמות שהיו נכונות לפני עשרות שנים. לצד הערים המרכזיות שאותן יש לחזק, יש ליצור "סביבה אקולוגית" המשלבת שיקולים; סביבתיים, כלכליים וחברתיים, שייתנו מענה לכל הבעיות והצרכים בחברה הישראלית.  

     

    הכותב רוני פלמר הינו מנכ"ל תנועת אור, שהוקמה בשנת 2002 במטרה לקדם את מדינת ישראל על ידי יישוב ופיתוח הנגב והגליל, ואשר סייעה עד היום לעשרות אלפי אנשים במעבר לדרום ולצפון. היעד המרכזי של הארגון הוא להפוך את הנגב והגליל למרכזי חיים עצמאיים ומשגשגים, אשר יהוו אבן שואבת לכלל חלקי האוכלוסייה ויהיו מנוע לצמיחה לאומית כוללת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הרצל יוסף
    רחוב בנתיבות
    צילום: הרצל יוסף
    רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור
    מומלצים