"שקרים קטנים גדולים": מי רצח את הסדרה?
למרות עלילה מורכבת וכוכבות כמו ניקול קידמן וריס ווית'רספון - "שקרים קטנים גדולים" היא אופרת סבון שרוצה להיות דרמה אפלה, ולא מצליחה. לו רק הייתה מתמקדת יותר במערכות היחסים ופחות בסיפור הבלשי, היינו יכולים ליהנות ממנה כמו מטלנובלה טובה
כמו בחיים גם בטלוויזיה, לפעמים הכל עניין של התוויה. "שקרים קטנים גדולים" שעלתה אתמול (ג') ב-yes וב-HOT, משווקת כדרמה-קומית אפלה המתרחשת בעיירת החוף הקליפורנית והעשירה מנטריי. רצח שמתרחש באירוע התרמה בבית הספר מזעזע את התושבים ומאיים להוציא מאיזון את חיי הקהילה. אבל אחרי צפייה בשלושה פרקים תרשו לי להציע התוויה מוצלחת יותר: אופרת סבון עם ניחוח בלשי.
המאמצים של "שקרים גדולים קטנים" (שמבוססת על ספר עם אותו השם) להפוך לדרמה משמעותית ועמוקה באמת נוגעים ללב. היא ב-HBO, היא רוצה להיות כמו הגדולים ומגויסת לזה מכל הכיוונים, אם זה הצילום המושקע והמהורהר בנופים היפהפיים, המורכבות של אופן פרישת העלילה (פלאשבקים מסתוריים, רסיסים מעדויות התושבים בחדר החקירות, דיאלוגים רבי משמעות) ומעל הכל הקאסט הקולנועי שאי אפשר לעמוד בפניו – ריס ווית'רספון וניקול קידמן בשניים משלושת התפקידים הראשיים, שתיהן גם נמנות על מפיקות הסדרה. אלא שלמרות כל אלה "שקרים גדולים קטנים" לא מספיק עמוקה ומרובדת כדי להיות שווה את המאמץ, ומצד שני לא ניחנה בקלילות העסיסית שהופכת סבוניות חכמות לגילטי פלז'ר ממכר.
ווית'רספון מגלמת נפלא דמות מעצבנת מאוד, קידמן לכודה כהרגלה בטייפקאסט ישנוני. תעלומת הרצח מעולם לא הייתה מסקרנת פחות והאמצעים המאומצים להקנות לסדרה אווירת מתח קלושים במקרה הטוב. מה שכן, החלקים הג'וסיים וה'טלנובליים' מעניינים הרבה יותר ועומדים בפנים עצמם – יחסים, זה כל הסיפור.
החלקים האלה היו יוצאים מורווחים אם עלילת הרצח לא הייתה מושכת בשרוולם של הצופים מדי פעם ומתעקשת שנסתכל דווקא עליה. עדיף היה שתניח לנו ליהנות ממה שבאמת מהנה – שלוש נשים – שתיים מהן עשירות מאוד – שחיות בקהילה קטנה, צבועה וחטטנית, ומנסות לתפקד כאימהות, נשים לשעבר, נשות קריירה ובנות זוג. אם תצליחו לגלות מי רצח את הסדרה הזאת, אני מבטיחה להישאר גם לפרקים הבאים.
