זו השנה השלישית ברציפות שמיזם 929 קורא לכישרונות צעירים מכל חלקי הארץ להצטרף לתחרות עיצוב השואבת מספר התנ"ך. השנה נבחר ספר תהילים כמקור השראה, והפרויקט נעשה בתמיכת קרן עזריאלי ובשיתוף המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. עשרות נרשמו לתחרות ומתוכם נבחרו עשרת הפיינליסטים, שמתמודדים כעת על אהדת השופטים, ביניהם ראשת המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, תמרה יובל ג'ונס, מנכ"לית קרן עזריאלי, ונציגי מיזם 929, וכמובן על האהדה שלכם, הגולשים.
על מנת שתוכלו להתרשם מהעבודות, גייסו יוזמי התחרות ארבע בלוגריות מובילות - קורין אברהם מהבלוג yasalam fashion blog, טל מרנץ מהבלוג peace love and beer, מיכל עזר stripes and pearls, ריי שגב מהבלוג +RAY - כל אחת מהן הצטלמה עם מספר דגמים, ויחד הן מציגות את המגוון העשיר של עשרת העבודות הנבחרת מנקודת מבטן האופנתית. הזוכה בתחרות, שיקבל את מירב הנקודות משקלול דעת השופטים והצבעת הגולשים, ייהנה ממלגת עידוד יצירה בסך של 10,000 שקל, ויירש את הכתר מחוסה רולנדו פרננדס, זוכה התחרות בשנה שעברה.
הכירו את עשר העבודות של הנבחרת, ופרגנו לפייבוריט שלכם בעמוד ההצבעה.
"כי בך חסיתי"
שירה ברנשטיין, בת 29 מירושלים, בוגרת המחלקה לצורפות ועיצוב אופנה בבצלאל
"ה', בהיכל קודשו, בשמיים כיסאו, עיניו יחזו, עפעפיו יבחנו, בני אדם, נוכח-נעדר – אלה היו המילים שליוו אותי בתהליך העיצוב. רציתי ליצור בגד עוטף, אך חשוף, קיים לא קיים, מעין הינומה. חיפשתי חומר שיהיה כמעט אוויר, לכן בחרתי לעבוד עם טול. עיצבתי בגד שהוא פקעת, מעין סוודר אובר סייז, עם כתף שמוטה ושרוולים תפוחים, הנלבש על חולצת כותנה לבנה יומיומית כמעין כיסוי, מגן".
שקוף
עוזי עמרני, בן 39 מבת ים, מעצב תלבושות וגופי תאורה, בוגר בית ספר לאומנויות הבמה של רקפת לוי
"ספר תהילים ליווה אותי במהלך השירות הצבאי, בנסיעה המתוחה בשיירות בלבנון ובאירועים שחוויתי בתור חובש. יצרתי תלבושת המייצגת מדי ב' של חייל צה"ל. החייל זקוק להגנה ומחפש תמיכה באמונה ובתפילה ברגעי מלחמה ופחד. התלבושת תפורה משתי שכבות של בד שקוף, כשעל כל שכבה מודפסים חלקי פסוקים מפרקי תהילים ותפילות אישיות. הבד השקוף מסמל עבורי את התחושה שההגנה היא חלקית, ושאי אפשר להסתתר לגמרי".
מזמור לדוד
סימו מרום, בן 32 ממושב ברוש, מעצב אופנה, בוגר שנקר
"בחרתי לעצב מערכת לבוש נשית של שמלה ומעליה ז'קט גדול, דרך שני תחומים שהם האהבה העיצובית שלי – מחויטים וקוטור. שני הפריטים שעיצבתי מייצגים בעיניי את דמותו של דוד המלך. השמלה מסמלת את הסתבכות שקריו ואת כל חטאיו. היא בנויה משכבות דקות של בדים בגווני כתום, משולבת במניפולציות של קשירות. הז'קט המביע את תחושת הכליאה שחש דוד ועוצב בצבע לבן-שקוף, בהשראת 'ומשלג אלבין' - בקשתו של דוד מה' ללבן את חטאיו".
בעירה פנימית
גנית גולדשטיין, בת 24 מירושלים, סטודנטית שנה ג' לעיצוב אופנה וצורפות בבצלאל
"מערכת הלבוש מורכבת משלושה חלקים – חצאית משכבות של חיתוכי לייזר, חולצה בשזירת חוטי מתכת והדפס פויל כסוף, וז'קט שהוא קונסטרוקציית חוטי ברזל היוצרת את תווי הגוף, ועליה ארוגים חוטי כותנה ומתכת. התהליך הסיזיפי של אריגת החוטים מתחבר לי מאוד לעולם של תהילים, אשר הקריאה הבלתי פוסקת בו מהווה מעין מנטרה, מדיטציה של התחברות לנפש. הקונסטרוקציה של הז'קט עולה בחלקה העליון באלכסון, מה שמחייב את הלובש להסתכל פנימה אל תוך הבגד, כשהבטנה משמשת תזכורת לעולם הפנימי".
תקווה עשויה מזהב
ליטל ויצמן, בת 28, מירושלים, בוגרת בצלאל ופארסונס בפריז, שם היא מתגוררת ועובדת כסטאז'רית בבתי האופנה Coppélia Pique ו-Yiqing Yin. מיועדת להתחיל סטאז' בבית האופנה בלמן
"יצרתי שמלת כלה - שמלת החלומות של נערה בוכייה, שכל תקוותה תלויה בציפור דוכיפת, ציפור זהב. בדיוק כמו תחנוני דוד אל אלוהיו שירפאהו, "אשחה בכל לילה במיטתי". השמלה עוצבה ממשי לבן, כשהחלק העליון מוזהב, וקווי המתאר הם למעשה חבלי הכותנה המלופפים בחוטים. גם בחלק התחתון נעשה שימוש באותה טכניקה של חבלים וחוטים, תוך התכתבות עם מבנה כנפי הציפור. לשמלה מתלווה הינומה מזהב עם פרנזים בתחתית".
כל משבריך וגליך, עליי עברו
לינה סברדלוב, בת 27 מרמת גן, סטודנטית לעיצוב טקסטיל בשנקר
"הקשר שאני מציגה בבגד הוא בין אדם שהגיע לעת זקנה לבין הדור הצעיר, שלא היה מגיע לדבר ללא חכמת הזקנים שטוותה את הדרך. מערכת הלבוש מתארת את האדם הצעיר, לבוש בחולצה מחויטת לבנה, אליה מתלווים מכנסיים כהים או חצאית עיפרון במראה אלגנטי, עוצמתי, ועדיין צעיר. ההתמקדות העיקרית שלי היתה בשרוולים המכסים את הכתפיים - החלק בגוף הנושא את הנטל ומהווה מראה לכוחו הפיזי של אדם. השרוולים בבגד מתארכים עד הרצפה, כשהמראה הארוך והשמוט מסמל את התלות הנוצרת בזיקנה, ואת ההתמודדות איתה באופן אישי או כחברה. בד השרוולים עבר טיפול, כך שייראה שקוף ועדין בהדרגתיות כלפי מטה, מה שמסמל את המצב החלש והעדין של אדם זקן. על הבד הודפסו דימויים המסמלים ידע ומתנות שצבר האדם בחייו, וכן גם ספרות המסמלות את זמן הספירה שלנו – דקות, שעות, שנים".
חפורה
מיכל שגיא, בת 45 מאבן יהודה, מעצבת אופנה, מתמחה בעיצוב לאומנויות הבמה. בוגרת שנקר
"הפרק שבחרתי עוסק, למיטב הבנתי, בהתמודדות שלנו עם קשיים ומסביר כי אי אפשר ללא תקופות קשות וחשוכות. אחרת, איך נדע כשמגיע אור? עיצבתי שני בגדים תחתונים - בגדים פשוטים של בית ונוחיות, שלווה, ללא ביקורת עצמית, שאינם צמודים לגוף. הבגד נוצר בהשראת כותונת ועשוי מבד רך ופשוט בעל תיפורים חיצוניים, שנעשו בתפירת יד המזכירה עבודות רקמה ותפירה מסורתיות של שבטים קדומים. הבגד גדול ואינו פרופורציונלי לגוף, כששרווליו הרקומים מקובעים ואינם מאפשרים תנועה רבה. הוא נראה עשוי באופן אובססיבי. תחושת החלל וה'קבר' נוצרה באמצעות מעיל שנלבש מעל הכותונת, ומעוצב במבנה פיסולי ונקי".
דרור קן לה
מירב ירבכטי, בת 25, מירושלים, סטודנטית שנה ג' במחלקה לעיצוב אופנה וצורפות בבצלאל
"למעשה, מדובר בציפור חופשייה. 'דרור קן לה' מסמל שלמרות היכולת שלה לעוף, לנדוד ולחיות בעולם הפתוח, גם היא צריכה ודורשת למצוא לה בית. גם אני, בתוך התהליך העיצובי שעברתי, חיפשתי את הקן הנפשי שלי. את ההשראה שאבתי מציפור וקן, וכך יצרתי שמלה קלילה מבד נשפך בגוון בהיר, עם שרוולים ארוכים וגדולים, שנפתחים בתנועה למניפה ומדמים כנפיים של ציפור. שילבתי בעבודה גם צמר מלובד עם קש, על מנת להקנות מראה חם ומוסתר בחלק העליון".
מקצה הארץ
אנסטסיה לייזר ינטין, בת 31, מתל אביב, מעצבת אופנה, בוגרת שנקר
"אני רואה בפסוק זה קריאה לעזרה מפיו של אדם מבולבל שלא מוצא את דרכו. הוא מגייס את הכוחות הפנימיים על מנת להביט על חייו מפרספקטיבה שונה, מנותקת מבעיות ופחדים יומיומיים. כשקראתי את הפסוק, ראיתי מול עיניי סלע גבוה בקצה העולם, ועליו אני עושה חשבון נפש פנימי מול בורא עולם. החלטתי להעביר את תחושת איבוד הפרספקטיבה ולאלץ את הצופה לעצור את המבט ולהתבונן על הבגד מנקודת מבט לא מוכרת. הבגד נוצר תוך שימוש בסריגה - טכניקה עתיקת ימים שמועברת מדור לדור, כמו ספר תהילים. הקשרים והמקצב בסריגה, כמו גם תחושת המדיטציה שנוצרת במהלך הסריגה, מזכירים לי את קריאת תהילים. התוצאה - מבנה משובש של שמלה סרוגה, כאשר הטקסטורה העשירה מדמה את הסלע שהיווה עבורי השראה".
holy sheep
ענבל מיה מימון, בת 25, מנתניה, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה וצורפות בבצלאל
"הרעיון היה להעביר את המסר שאנו בני מלך המייצגים את בוראנו. ככבשים. אך כשאנו מייצגים, אנו מלבישים עלינו סממני אפיון מתאימים. 'כל כבודה בת מלך פנימה...', אומר פסוק מתוך מזמור מ''ה, המתאר את משמעות המילה כבודה לפי המקרא כמטען, כובד, שלל, משבצות זהב שמייצגות בת מלך. לכן, בחרתי לעטר ולפאר את הכבשה אשר מייצגת את בוראה. היא מכוסה ביריעות צמר, בשילוב עור בצבע המלוכה ארגמן, תוך שימוש במתכות, עזרי ואביזרי בנייה, כמו אומים, מתלים ומסמרים, המתארים חלק מהתהליך הסזיפי של בניית יצירה, בדומה לדרכנו בעולם הזה, המכוונת ומתוכננת על ידי האל".