משוגעים, רדו מבן שמעון / סוגר חשבון

בפרשת השבוע הפעם מסופר על השופט מנשה משיח, שהיה פוסק במשחק של מ.ס אשדוד ובני סכנין. וישמע משיח כי פלט מאמן האשדודים רן בן שמעון דבר קללה כלפי הקוון הבינלאומי שגיא מצמבר ויטען כי כינהו "אפס". ויחר אף משיח, וירחיק את בן שמעון יען כי חטא הוא וגם יצא מהאזור הטכני. ויכתוב השופט דו"ח שיפוט מדויק בהתאם ויחזור לביתו שמח וטוב לב.

ויהי ערב ויהי לילה, ושנתו של בן שמעון נדדה לה. ויצלצל המאמן אל הקוון מצמבר ויבקש מחילה ויטען באפרכסת כי לא הוציא כלפיו את המילה אפס. ויבאר מצמבר למשיח את המקרה מחדש. ויעשה משיח חוכא ואיטלולא וישנה את דו"ח השיפוט ויכתוב לפתע כי אמר המאמן "אפס" כלפי השופט הרביעי או ווטאבר. ויעלו קורותיו של בן שמעון לבית הדין של ההתאחדות לכדורגל, ויבוא רן אל המקום ההוא, ויפסוק הדיין על הגליית המאמן לארבעה משחקים. ותשקוט הארץ.

בן שמעון. עונש מוגזם(צילום: אבי רוקח)

לא צריך את רש"י כדי שיסביר שכל מה שקרה בפרשת בן שמעון ראוי לכותרת בושה וחרפה או סדום ועמורה, אם נמשיך בקו התנ"כי. צריך לקרוא את זה שוב כדי להאמין. שופט מרחיק מאמן אחרי ששמע - או הבין - שאמר אפס לקוון. עד כאן הכל בסדר. לאחר מכן מתקשר המאמן לקוון, שבמקום לנתק את השיחה מיידית למעשה מקבל את ההסבר ואז השופט משכתב את הדו"ח לאחור כדי להסביר איכשהו את הרחקת המאמן. מגיעים כולם לבית הדין ובמקום שצוות השיפוט והאחראים עליו יספגו נזיפות על שינוי הגרסאות, בכל זאת בן שמעון הוא שנענש ואף ננזף שהעז להתקשר לקוון ו"להסית" אותו לעדות שקר. מדהים.

מעבר לגיחוך שמעוררת התנהלות שרשרת השיפוט, מהאנשים במגרש ועד לבית הדין, מה בעצם למדנו כאן? שכבודו של שופט כדורגל חשוב יותר מכל דבר אחר, גם מבריאות השחקנים, למשל. בעוד כסחנים מדויקים כמו בן רייכרט וג'ון אוגו פוגעים בדרך כלל בכל הנקרה בדרכם ללא תגובה הולמת מהשיפוט, סופג מאמן השעיה של ארבעה משחקים בפועל רק כי זלזל בלהט המשחק בכבוד השופט. אז תבואו ותגידו, לבן שמעון גיליון עשיר של 10 הרשעות קודמות. אוקיי, אבל הוא כבר מתרוצץ על הקווים משהו כמו 14 שנה, אז איכשהו מספר ההרשעות נראה הגיוני. וחוץ מזה, מדו"ח השיפוט לא ברור בכלל אם יש הוכחה שקילל ומי בדיוק שמע. הרי קודם נאמר לנו שמצמבר וכעת לא. כלומר, כבודו, שמיעה סלקטיבית.

בן שמעון מורחק במשחק מול סכנין(צילום: אבי רוקח)

גם הפליאה על העובדה שבן שמעון הרים טלפון לקוון מעידה על צביעות. בואו אגלה לכם. בעלי קבוצות מתקשרים לשופטים אחרי משחקים, גם מאמנים מתקשרים, שחקנים מתקשרים. כולם מדברים עם כולם. בן שמעון, אגב, העביר לא מזמן הרצאה לשופטים. ומה עם משיח, לא בא וגם לא מסמס?

אפשר להבין את סטודמאייר

לא צפיתי בכל המשחק בין הפועל אילת להפועל ירושלים, אבל התחושה - גם ממשחקים קודמים - ששופטי הכדורסל נהנים להראות לאמארה סטודמאייר מיהו הבוס. אחרי הכל, מה יראו יותר בהילוכים החוזרים ומה יתפוס יותר את הכותרות שאחרי - הרחקה של קרטיס ג'רלס או של כוכב NBA בוהק כמו סטודמאייר?

גם אם אתה לא אוהד הפועל ירושלים, אפשר להבין את הזעם של אמארה על השופטים, שמבקשים בהחלט לתפוס עליו טרמפ. אחרי קריירה כזו, מגיע לו הרבה יותר כבוד מהם. ראוי להעריך גם את העובדה שסטודמאייר לוקח ללב את ההפסדים, למרות שיכול היה להביט בהתנשאות מסוימת על הליגה המצחיקה בלבנט, שמסתיימת בפיינל פור, בדיוק כמו גביע מדינה. זר לא יבין זאת.

טב"ח הבלם ראוי לנבחרת

לפי הדיווחים, מאמן הנבחרת אלישע לוי עוקב אחרי טל בן חיים הבלם כדי - אולי - לזמנו לסגל. זו תהיה סגירת מעגל מוצדקת לאחד מהכדורגלנים המקצוענים ביותר שגדלו כאן וידעו איך לשרוד בקריירה אירופית מכובדת. מאוד לא אהבתי את העבירות של בן חיים ללא כדור בעבר, ונראה שנגמל מהן אחרי הצילום ההוא בטלוויזיה שבעקבותיו ספג הרחקה מוצדקת. בתקופה האחרונה, אחרי שכבר הוצא מהרכב מכבי ת"א והועדף מחדש, הוא חזר לכושר נהדר. הזימון לנבחרת יהיה בונוס ראוי.

טל בן חיים (שני משמאל). חזר לכושר(צילום: עוז מועלם)

הצל"ש השבועי לגלושקוב

אנסטסיה גלושקוב פרשה אחרי 22 שנות קריירה בשחייה אמנותית שכללו ארבע אולימפיאדות. השילוב בין הכישרון הגדול למוסר עבודה יוצא דופן, הרחק מתשומת הלב התקשורתית, צריך להקנות לגלושקוב מקום של זהב בהיסטוריית הספורט של ישראל.