"אני אחזור", מבטיח המחסל שמגלם ארנולד שוורצנגר ב"שליחות קטלנית", וכוחות צבא וביטחון ברחבי העולם לא מפסיקים לחכות לו מאז. בסוף השבוע התברר שגם הפוליטיקאים מחכים בקוצר רוח לרובוטים לוחמים, כשהשר איוב קרא בישר כי בתוך שנתיים־שלוש יהיה לישראל רובוט שיוכל לזהות ולחסל את חסן נסראללה.
האם זו פנטזיה, או חזון מציאותי? בשנים האחרונות נכנסים כבר לשירות יותר ויותר רובוטים לוחמים בצבאות העולם, אבל הם לא נראים בדיוק כמו שוורצנגר. השימוש העיקרי בינתיים הוא במל"טים תוקפים, המאפשרים לחילות אוויר להפחית את הסכנה לטייסים ולקבל כלי טיס שיכולים לשהות באוויר מוכנים לתקיפה 24 שעות ברציפות. ארה"ב עושה שימוש נרחב בכלים כאלה, כפי שהדגימה בעיראק, באפגניסטן ובתימן. כאשר הודיע בשנה שעברה משרד ההגנה הגרמני על כוונתו לחכור כמה ממל"טי הענק של התעשייה האווירית מדגם הרון TP, המכונים "איתן" בחיל האוויר, נימקו הגרמנים את ההחלטה בין השאר ביכולתם לשאת חימוש. מקורות זרים טוענים כי גם ישראל עושה שימוש במל"טים נושאי חימוש.
הרובוטים האוויריים שונים משוורצנגר לא רק בצורה אלא במהות. מדובר בכלים שנשלטים מרחוק, נושאי טילים ופצצות, אך את ההחלטה על שחרור החימוש ואישור המטרה מקבל המפעיל על הקרקע, לעיתים במרחק אלפי קילומטרים. הם מצוידים בטילים כמו הלפייר נגד טנקים ומטרות קרקע, נושאים גם מסוקי ומטוסי קרב, ומסוגלים גם לשחרר פצצות. סין מכרה מל"טים כאלה גם לירדן ולמצרים, שמשתמשות בהם במשימות נגד דאעש.
"כלים ומערכות בלתי מאוישים תופסים מקום הולך וגדל בשדות הקרב המודרניים", מסבירה ד"ר לירן ענתבי, עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), במאמר שפירסמה בירחון "צבא ואסטרטגיה". "המדינות המובילות בפיתוח ושימוש בכלים אלה — ארצות־הברית וישראל — נהנות, בין היתר, מצמצום הסיכון לחיי לוחמים ומהיכולת לבצע משימות שלא ניתן היה לבצע בעזרת לוחמים אנושיים בשל מגבלות פיזיות ופיזיולוגיות. היתרונות הללו, כמו גם החתירה לעוצמה צבאית, מובילים לפיתוח ולשימוש גובר בכלים כאלה בקרב מדינות רבות, כמו גם בקרב ארגונים לא־מדינתיים אלימים", מוסיפה ענתבי, שמתמחה בלוחמה באמצעות רובוטים.
הקליטה המוצלחת של מערכות לא מאוישות בחילות אוויר הביאה גם צבאות יבשתיים לבחון את הנושא. צה"ל היה אחד הראשונים שקלט מערכות רובוטיות, בתחילה בסיירות וביחידות ההנדסה למלחמה במנהרות, ובשנה האחרונה החל לשלב אותן בכלל יחידות החי"ר. כפי שנחשף ב"ממון", רכש צה"ל עשרות רובוטי MTGR מחברת Roboteam הישראלית, שהוקמה בידי יוסי וולף ואלעד לוי, יוצאי יחידות מיוחדות בצה"ל, ומספקת כלים כאלה גם לצבא האמריקאי וללקוחות נוספים. גם כאן לא מדובר ברובוט דמוי אדם, אלא יותר בדמות טנק חשמלי קטן. הוא נע על שרשראות, מצויד בזרועות, במצלמות ובמיקרופונים. בצה"ל מכנים אותו רונ"י - רובוט ייעודי נישא - ולמפעיל שלו כבר העניקו את הכינוי "רובוטריק".
"הרונ"י יקטין את הסיכון לחיי לוחמים ויאפשר לכוחות בשטח לגלות מה ממתין להם מעבר לפינה ואף רחוק יותר", הסביר רס"ן אהוד, ראש מדור רובוטיקה בחטיבה הטכנולוגית. "הוא פועל לצד הלוחמים, הוא מסוגל לנוע איתם בשטח, עם יכולות עבירות גבוהות, מסוגל לצלם ביום ובלילה, להאזין ולספק יכולות סיור חשובות ללוחמה עירונית. זה לא כלי זול – מדובר בעלות של עשרות אלפי דולרים לאחד, בגלל הטכנולוגיה המתקדמת".
אבל הרונ"י גם מוכיח את המורכבות של הפעלת רובוטים בשדה הקרב. "הפעלת רובוטים קרקעיים מורכבת בהרבה מהפעלת כלי־טיס מאוישים מרחוק, כי בסביבה הקרקעית יש הרבה יותר מכשולים ואי־ודאויות מאשר בשמיים. לכן חשוב להדגיש שמדובר ברובוט, אבל כזה שמופעל מרחוק בידי אדם. הוא לא מקבל החלטות לבד, והוא לא עושה שום דבר שהמפעיל האנושי שלו לא פוקד עליו. לפני שנמשיך הלאה אנחנו רוצים להתנסות קודם עם הרונ"י, לקבל את הפידבקים מהלוחמים, לצבור ניסיון בהפעלה ובתחזוקה של כלים כאלה בשטח, ולהבין בדיוק מה אנחנו יכולים לעשות איתם בפועל, ולאלו כיוונים ללכת בעתיד. יש לנו כבר מחשבות על רובוטים לוחמים, ויש אפילו דגמים בקנה", הסביר רס"ן אהוד. אבל גם כך הרונ"י יכול לבצע משימות קרביות, כמו לשאת למשל כמות מסוימת של חומר נפץ עבור הכוח, במקום שאחד הלוחמים יישא אותו על גופו, יסתכן בעצמו ויסכן את הכוח במקרה של פיצוץ לא מתוכנן.
צה"ל החל כבר לפני כעשור להפעיל בגבול עזה רכבי סיור רובוטיים, בפרויקט שפיתחו יחד התעשייה האווירית ואלביט, על בסיס רכבי תומקאר. אבל בסופו של דבר הופעלו הרכבים מרחוק וכמעט שלא התאפשר להם לנווט בעצמם במסלולם. צה"ל גם מפעיל בדרום מערכת "רואה־יורה", המבצעות ירי לא מאויש לעבר מי שמזוהים כגורמים עוינים שמבקשים לפגוע בלוחמי צה"ל ולחדור לשטח ישראל. אבל גם כאן המערכות מופעלת מרחוק, ולא מקבלת החלטות עצמאיות על פתיחה באש.
רוסיה חשפה בשנה שעברה רובוט קרקעי תוקף, "אוראן", עבור יחידות חי"ר. הרובוט נראה כמו טנק, נוסע על שרשראות ומצויד בתותח 30 מ"מ ומכונת ירייה 7.62. הרוסים גם הדגימו בלחימה ברוסיה שימוש ברובוטים לתצפית, שזיהו מיקומי אויב עבור תותחים מאוישים.
"ההיסטוריה רצופה במקרים בהם טכנולוגיות בעלות השפעה מהותית על עולמנו כשלו בתחילת דרכן. כך למשל השריון, שהשיג הישגים מגוחכים בלבד עת הוצג לראשונה בשדה הקרב בסופה של מלחמת העולם הראשונה, אך לאחר מכן הפך לאחד מיסודות הקרב המודרני", מרככת ד"ר ענתבי ציפיות במאמר, ומבהירה: "תחום הרובוטיקה הצבאית תופס תאוצה, והוא עתיד לתפוס נתח משוק היצוא הביטחוני".
הרוסים גם הציגו לפני שנה רובוט דמוי אדם, אך בסרטון ששודר ברשת RT נראה הרובוט נוהג בטרקטורון ולא הודגם מבצע ירי. סוכנות הפיתוח של משרד ההגנה האמריקאי, DARPA, עורכת בשנים האחרונות אתגר רובוטי, בו מתחרים צוותים על תכנות רובוט אנושי. המשימה מוגדרת רשמית כפעילות באזורי אסון, כמו האזור המזוהם בקרינה רדיואקטיבית בפוקושימה, אבל ברור שרובוט שמסוגל לעמוד באתגר יוכל לבצע גם משימות קרביות יותר.
"גם אנחנו השתתפנו באתגר של דארפא", מגלה מאיר שבתאי, מנהל תחום רובוטיקה וסגן מנהל מפעל להב של התעשייה האווירית, "רובוט הוא שילוב של מנועים חשמליים, האתגר העיקרי הוא האלגוריתמיקה והחיישניים, היכולת לאפשר לרובוט להתמצא במיקומו, לזהות גורמים אחרים בסביבה, ולקבל החלטות".
לתעשייה האווירית יש ניסיון ארוך שנים בייצור רובוטים אוויריים, מל"טים מסוגים שונים, היא הציגה ספינה לא מאוישת, וזה עשור וחצי עוסקת גם ברובוטים קרקעיים. "יש התפתחות גדולה בתחום הזה, יש לנו כבר פרויקטים מבצעיים של כלים שנוסעים בשטח, ומבצעים מתמיכה לוגיסטית ועד סגירת מעגלי אש. יש מערכות שמסוגלות גם להפעיל אמל"ח, בסוף זו יותר שאלה של החלטה אתית ומבצעית. הטכנולוגיה קיימת".
כמה אנחנו רחוקים מרובוטים מחסלים דמויי אדם, או שוורצנגר?
"אני עוד לא רואה שמאפשרים לרובוט לשחרר באופן עצמאי צרור על אדם. לגורם האנושי יש משקל. צריך לזכור שפיתוח וייצור של רובוט דמוי אדם הוא פרויקט מורכב ויקר, כי דברים שלאדם פשוטים למכונה קשה יותר להתמצא ולזהות מה עומד מולה. מל"ט באוויר יכול לסטות ממקומו שני מטרים ולא יקרה כלום, על הקרקע הוא יפול לתהום או יתנגש במשהו. יכול להיות שבעתיד נראה רובוט דמוי אדם שיידע לרוץ לפני החיילים, למשוך אש ולירות בחזרה. אבל השאלה הגדולה היא קבלת החלטות. גם מכונת כביסה מקבלת החלטות, אבל רובוט לוחם צריך לקבל החלטות הרבה יותר מורכבות. להרוס מבנה קל יותר מאשר לירות טיל על בנאדם. יש חשש גדול מטעות ולכן קשה לנו לשחרר. המחסום הוא האנושיות. לכן צבא של רובוטים נראה יפה ב'מלחמת הכוכבים', אבל זה גם יישאר מדע בדיוני עוד הרבה שנים".
