שתף קטע נבחר

בצורת בצפון: החקלאים משקים בחורף

חודש דצמבר, שהיה רווי במשקעים, סימן עתיד ורוד - אבל אז הגיעו חודשיים שחונים באזור הגליל העליון. כדי למנוע פגיעה בגידולי החורף, פתחו החקלאים את מערכות ההשקיה: "הגענו למצב קיצון". בפנים: התחזית המעודכנת

 

 

המראה החריג שנראה היום (ב') בשדות הגליל העליון - כבר הפך למרבה הצער לשגרה. אחרי שבועות שבהם לא ירדה טיפת גשם בגליל ובגולן, נאלצו החקלאים לפתוח את מערכות ההשקיה ולספק מים לגידולי החורף - כדי שלא יאבדו. מכסות המים שבהן משתמשים החקלאים היום, יחסרו מאוד בקיץ הקרוב.

 

הלל אגסי, חקלאי מקיבוץ שדה נחמיה, פתח את קווי ההשקיה בשדות הגזר בגד"ש (גידולי שדה) שמ"ש, שמאחד חמישה מקיבוצי האזור. "אנחנו משקים בסוף פברואר, אחרי שבינואר-פברואר לא ירד גשם בכלל. זה הפברואר הכי שחון שאני זוכר מאז שאני מתעסק עם חקלאות, וגם בינואר לא ירד כלום. והבעיה היא שגם השנים הקודמות היו יבשות, כך שאנחנו מגיעים למצב שצריך להשקות בחורף".

 


 

משקים בגליל העליון. "פברואר הכי שחון" (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
משקים בגליל העליון. "פברואר הכי שחון"(צילום: אביהו שפירא)

 (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)

 (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)

 (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)

איתן ישראלי, חבר קיבוץ עמיר ועובד ארגון המים בעמק החולה, אמר כי החורף התחיל בסערה בחודש דצמבר, אך דעך בהמשך. לדבריו, "ירדו בדצמבר כמויות גדולות של מים והעתיד היה ורוד. אחר כך באו ינואר ופברואר ואכזבו מבחינת כמות המים. כך גם השלגים שבחרמון, שהם מאוד משמעותית לספיקות הקיץ בירדן ובמקורותיו ובמצאי המים שזורמים אל הכנרת בקיץ".

 

ישראלי ציין עוד כי המגמות אינן מבשרות טובות לחקלאות מבוססת המים בצפון. "כל המודלים והתהליכים שאנו רואים מצביעים על הקצנה והתחממות. זה חלק מהמגמה הגלובלית. למדינת ישראל אין בעיה מבחינת מים. הבעיה הזו נפתרה עם הקמת מתקני ההתפלה. אבל כאשר יש קיצוצים, הם בדרך כלל בחקלאות. מבחינת מצאי המים בגליל - מעיינות הדופן בגולן או אלה שנובעים למרגלות החרמון, ההידרו-גיאולוגיים מבחינים במגמה של הפחתה בכמות המים. זה לא בבת אחת, אלא במגמה מתמשכת. וזוהי הבעיה, המגמה".

 

הוא הוסיף כי "יש כעת דיון ומאבק על כל טיפה, לאן ילכו המים. מעבר לחקלאות המסורתית יש כאן היום השבת מים לטבע, לתיירות, לנוף וגם חקלאות מתפתחת. כל הדבר הזה שמתרחש במקביל להקטנת כמויות המים - מעורר צורך להגיע להבנות ולהסכמות על מה אנחנו רוצים שיהיה כאן. האזור שלנו, המכונה מעלה כנרת, נחשב פעם לאסם המים של מדינת ישראל. אבל עם הקמת מתקני ההתפלה - מה שקרה בעצם הוא שנותקנו, וכיום אין לנו גיבוי. בכל שנה יש מיעוט גשמים – וכעת אנחנו מדברים על חמש שנים שבהן יש מיעוט גשמים, אנחנו מגיעים למצבי קיצון כי אין לנו גיבוי".

 

טמפרטורות גבוהות - ואז צניחה

וכאילו לערער עוד יותר את התחושות הקשות של חקלאי הצפון, מתברר כי מערכת הגשם שתגיע בימים הקרובים לאזורנו רחוקה מלהציל את המצב. צחי וקסמן, חזאי "מטאו טק", אמר כי מדובר במערכת עם אלמנטים אביביים - שקע דרומי שמתפתח מעל מצרים בשילוב של אוויר קר בשכבות הגבוהות.

 

"בהתחלה נושפע מהסקטור החם של השקע", אמר וקסמן, "ולכן מחר יהיה יום חם עם טמפרטורות גבוהות מהממוצע – 26-28 במישור החוף, ובאזורים הפנימיים גם 29 מעלות. בהרים ישררו 20-21 מעלות. עננות גבוהה תכסה חלקית את השמים וייתכן גם טפטוף 'בוצי'".

 

לדברי החזאי, לקראת יום רביעי יחול שינוי. "נתחיל לקבל את השפעת החלק הפעיל והלח של המערכת. גשמים יירדו מהחרמון ועד אילת, מלווים בסופות רעמים, ברד מדי פעם ופרצי רוח חזקים. הטמפרטורות יירדו אך עדיין הן יהיו גבוהות מהממוצע.

 

החזאי הוסיף כי ביום חמישי ימשיך להיות סגרירי במרכז ובצפון, ותחול התבהרות בדרום. ביום שישי לעומת זאת, תחול שוב התחזקות של המערכת, הפעם בשל השפעה של שקע קפריסאי. המערכת תשפיע על הצפון והמרכז, ואולי תביא אף להתחדשות השלג בחרמון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביהו שפירא
משקים בגליל בעונת החורף
צילום: אביהו שפירא
מומלצים