שתף קטע נבחר

בנק המטרות של הממשלה נחשף: כך מתכננים לצמצם את האי-שוויון

משרד האוצר הוריד את הרף שקבע בסוגיית אי־השוויון במשק ומתכנן לקצץ את דמי הניהול בפנסיה; במשרד הכלכלה תכננו להגיע ב־2020 למקום ה־15 ברמת התוצר לנפש מבין מדינות ה־OECD, אך יעד זה הוצב מחדש לשנת 2025 ובביטוח לאומי רוצים לבדוק מודל של הכנסה קבועה לכל אזרח

משרד האוצר מציג כמה מטרות מרכזיות בתוכנית העבודה שלו ל־2017: הוא שואף לצמצם את אי־השוויון במשק, לשפר את הפריון וכמובן לפתור את משבר הדיור. אך אם לשפוט על פי התוכנית של השנה שעברה, לא כדאי לטפח תקוות גדולות. כך למשל, בשנה שעברה הציב המשרד מטרה לצמצם את אי־השוויון בישראל ל־0.44 במדד ג'יני (על פי מדד שבו 0 מייצג שוויון מוחלט ו־1 אי־שוויון מוחלט), בעוד בתוכנית החדשה שלו המשרד מוריד ציפיות, ומקווה להגיע לרמה שהציב לעצמו רק ב־2019. אמנם לא פורסם נתון רשמי על מדד אי־השוויון ב־2016, אך מהתכנון אפשר להסיק שאנו עוד רחוקים מהיעד. למעשה, כעת ישראל היא בין המדינות שמובילות את ה־OECD באי־שוויון.

 

לפי בנק ישראל והאוצר, אחת הבעיות הגדולות של המשק היא הפריון הנמוך. כך, בהתאם, מטרה נוספת בתוכנית המשרד היא להגדיל את שיעור הצמיחה בפריון לשעת עבודה מ־0.1% ללא פחות מ־1.3% בשנת 2017. ומה יעשו באוצר כדי לקדם את המטרה הזאת? לפי התוכנית, בשנה הקרובה יוגשו מסקנות ועדת הפריון ומסקנת הצוות לעידוד תעשייה (שתיהן הוקמו בשנת 2015) וכן תיושם הרפורמה בהטבות מס על קניין רוחני, שאושרה בחוק ההסדרים האחרון.

 

תוכנית נוספת של האוצר היא להפחית את דמי הניהול הממוצעים במגזר הפיננסי. כך, באוצר רוצים שדמי הניהול הממוצעים על הנכסים בפנסיה יירדו מ־0.26% ל־0.25% עד סוף 2017, וכי דמי הניהול על ההפקדות יירדו מ־2.85% ל־2.6%. יעד אחר של האוצר הוא להגדיל את הרווח הנקי של החברות הממשלתיות מ־2.5 מיליארד שקל בשנה שעברה ל־3 מיליארד שקל בשנים הקרובות.

  

עוד על פי התוכנית של משרד האוצר, ומתוך מטרה להגדיל את הכנסות המדינה ולצמצם את ההון השחור, משרד האוצר מתכוון לקדם בשנה הקרובה כמה מהלכים של רשות המסים. בין התוכניות: צמצום השימוש במזומן והעמקת האכיפה על חובת דיווח. כמו כן, כדי לצמצם את השימוש בחשבוניות פיקטיביות נשקלת האפשרות להטיל 0% מע"מ בין עוסקים בתחומים מסוימים.

עמרי מילמן

   (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
(צילום: אלכס קולומויסקי)

 

ביטוח לאומי: האם כולם יקבלו משכורת קבועה בלי לעבוד?

אחת התוכנית המעניינות של הביטוח הלאומי לשנה הקרובה, המוגדרת כאחד מהיעדים המרכזיים של המוסד, היא לבדוק האם ניתן ליישם בישראל מודל של הכנסה בסיסית אוניברסאלית לכל אזרח. מדובר ברעיון שהחל לתפוס תאוצה בכמה ממדינות אירופה בשנים ההאחרונות, לפיו כל אזרח מקבל סכום מסויים שמספיק למחיה מינימאלית ללא קשר לשאלה האם יש לו הכנסה אחרת או לא. הרעיון צובר תומכים שסבורים כי כך לא רק שניתן יהיה למנוע עוני, אלא גם לאפשר ליזמים צעירים לקחת יותר סיכונים. מנגד, המתנגדים טוענים כי מדובר בבזבוז כספי ציבור לשווא. מטרה נוספת שהציבו בביטוח הלאומי היא להוריד את ממוצע הימים לטיפול בתביעות מ־21.2 כיום ל־20.5 בשנה הבאה, ול־19 ימים ב־2019. עוד רוצים במוסד להעלות את שיעור האזרחים המרוצים מהשירות.

מיקי פלד

 

משרד הכלכלה: יוקר המחיה יישאר גבוה בהשוואה לממוצע ה־OECD

המשרד פועל להגדלת מספר המשרות במשק ומשיכת חברות, מה שיביא להגדלת היצוא, לשיפור הצמיחה ולהגדלת התוצר לנפש. בשנה שעברה היעד לשנת 2020 למיקום ישראל ברמת התוצר לנפש ביחס ל־OECD היה 155, היום היעד הוא 18, ורק ב־2025 היעד חוזר ל־155. המשרד נדרש גם להילחם ביוקר המחיה ולעודד תחרות בשוק. 

 

בנוגע לצמצום יוקר המחיה בהשוואה ל־OECD, המטרה היתה למחוק את הפער עד 2020, אולם לאחר ששונתה שיטת המדידה לסל הוצאות גדול יותר ומייצג יותר, היעד הוא הגעה לפער של 15% ב־2022, כשהיום הוא עומד על 20%.

 

אחד המהלכים לצמצום פערי השכר בין פריפריה למרכז הוא הקמת מכון לאומי לייצור מתקדם בצפון. נראה שצמצום פערי השכר בין הפריפריה למרכז נעשה בצעדים קטנים: ב־2014 השכר בפריפריה היה 74.95% מהשכר במרכז, והתכנון של משרד הכלכלה הוא לההביא לכך שעד 2025 השיעור הזה יגיע ל־80.67%.

עמרי מילמן

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים