המועצה תסיר שלטים על-שם ערפאת, המופתי ואל-קסאם: "ייתכן שנעשה זאת שוב"

השלט הבעייתי. שמות רחובות נוספים יעברו שינוי

במועצה המקומית ג'ת החליטו היום (א') להסיר את שלט הרחוב על שמו של יאסר ערפאת, לבקשת שר הפנים אריה דרעי. כמו כן יוסרו שמות הרחובות הסמוכים על-שם המופתי חאג' אמין אל-חוסייני ועל שם עז א-דין אל-קסאם. ראש המועצה עו"ד חמד ותד אמר עם זאת כי לא מן הנמנע כי שמו של יו"ר הרשות הפלסטינית שמת בשנת 2004 יעלה לשולחן הדיונים מחדש. "אם תהיה לנו בעיה, נשקול עתירה", אמר ותד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא בשידור חי בפייסבוק: "ביום שישי שוחחתי עם השר דרעי כששמעתי שיש רחוב על שמו של יאסר עראפת בג'ת. אני חשבתי שהדבר הזה בלתי קביל. לא יכול להיות שיש רחוב על שמם של אויבי ישראל בתוך מדינת ישראל וביקשתי מהשר דרעי היום גם בפתח ישיבת הממשלה לטפל בזה. הוא עשה את זה. עכשיו מודיעים לי מהמועצה האזורית שהם יסירו את השלט, טוב שכך. אני רוצה את ערביי ישראל כחלק מסיפור ההצלחה של ישראל ואזרחים נאמנים של מדינת ישראל. כל הדלתות פתוחות בפניהם אבל הדלת הזאת איננה כוללת קריאת רחובות על שמם של אויבי ישראל ורוצחי ישראלים".

ישיבת המועצה המקומית ג'ת היום. נעתרו לבקשת דרעי

במועצה טוענים כי השלט ושם הרחוב נקבעו עוד בשנת 2006, אז הייתה המועצה בוועדה קרואה תחת יצחק ולד, ושמה היה בקה-ג'ת. לדברי ותד, השם מעולם לא עבר את אישור משרד הפנים אך בכל זאת חוקק הרחוב על שמו של ערפאת. "למעשה, שם הרחוב אינו חוקי", אמר ותד. "החלטנו לציית להוראת שר הפנים ולהוריד את השלט מחר. אגב, זה לא אומר שנימנע מלחזור על השם יאסר ערפאת המנוח ברשימת השמות שאנחנו רוצים במשרד הפנים. אם ניתקל בבעיות, נשקול באמת להגיש עתירה בעניין זה".

במכתבו לראש המועצה מציין שר הפנים כי הבקשה לשם רחוב על שמו של יו"ר הרשות הפלסטינית לא אושרה על ידי משרד הפנים. "לא נרשם רחוב בשם האמור בנתוני מרשם האוכלוסין. לפיכך, ובשים לב למשמעות הדברים, אבקשכם לפעול באופן מידי ובתוך פרק זמן שלא יעלה על 48 שעות להסרת השלטים המוצבים ברחוב הנושאים את שמן של ערפאת".

מי שמתנגד למהלך הוא חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שטוען כי זה ראוי לקרוא רחוב על שמו של ערפאת. "הוא היה המנהיג הלאומי של העם הפלסטיני, ושמו קשור בחבל הטבור לנרטיב הלאומי הפלסטיני", אמר. "זכותו של המיעוט הערבי בישראל להנציח את זכרו במרחב הציבורי שלו, לרבות בשמות רחוב. ערפאת הוביל את העם הפלסטיני לפיוס היסטורי עם ישראל בהנהגת יצחק רבין, ותמך בפתרון שתי המדינות בגבולות 1967. ההתנגדות של נתניהו לקריאת רחוב על שמו ביישוב ערבי משקפת הן את התכחשותו לייחוד הלאומי של המיעוט הערבי והן את התנגדותו לכל פיוס היסטורי עם העם הפלסטיני".

יש לציין כי הרחוב על שמו של ערפאת לא כולל בתים רבים. הדואר אליו מגיע לתיבות הדואר הפרטיות של התושבים, ולפיכך מעולם לא יצא מכתב רשמי לכתובת על שם ערפאת.

שר הפנים דרעי הביע סיפוק מההחלטה: "אני שבע רצון מההחלטה המהירה של מועצת ג'ת. במדינת ישראל לא ייקראו שמות רחובות על שם אנשים שרצחו ישראלים ויהודים. משרד הפנים יאכוף את ההחלטה לגבי שמות רחובות שנקראו על שם מחבלים בכל מקום בארץ כדי לוודא שהדבר ייעקר מהשורש".

ערפאת, מייסד הפת"ח והארגון לשחרור פלסטין, הלך לעולמו בגיל 75 ב-11 בנובמבר 2004 בבית החולים פרסי דה קלאמרט, הסמוך לפריז. עד היום רוחשות שמועות על נסיבות מותו של רב המרצחים, שהיה אחראי לפיגועים רבים ולמותם של ישראלים רבים, והיה מהגורמים המרכזיים בכישלון הסכמי אוסלו.

יו"ר הרשות הגיע לעזה במסגרת הסכמי אוסלו שהובילו לכינון הרשות הפלסטינית. בשנת 2000 פרצה, לטענת ישראל בהוראתו של ערפאת, אינתיפאדת אל-אקצה שבמהלכה רצחו פעילי טרור פלסטינים מאות ישראלים, ופיגועים אירעו כמעט מדי יום ברחבי הארץ. ישראל האשימה את ערפאת כי הוא זה המכווין את מעשי הטרור, ובשנתיים וחצי האחרונות לחייו צרה על לשכתו ברמאללה.

אל חוסייני , המופתי של ירושלים, נחשב למסית לפרעות 1920 - אז היה בן 25 - ונידון בהיעדרו ל-15 שנות מאסר. הוא קיבל חנינה תוך זמן קצר, והתמנה שנה לאחר מכן למופתי, פוסק הלכה עליון בענייני דת. הוא נקט קו קיצוני, דחה כל שיתוף פעולה עם שלטונות המנדט הבריטי, התנגד להקמת בית לאומי ליהודים ושלל כל אפשרות להסכם עם היהודים.

ב-1937 נעשה אל-חוסייני מנהיג יחיד ופתח במעשי טרור גם נגד יריביו שבציבור הערבי. באוקטובר 1937 פיטר אותו הממשל הבריטי והוא נמלט מהארץ והמשיך לנהל את המרד הערבי מלבנון ומסוריה. לאחר מכן עבר לגרמניה, שירת את הנאצים כתועמלן וגייס מתנדבים מוסלמים לצבאם. בזמן שהותו בגרמניה נפגש עם היטלר ותמך בהתלהבות ברעיונותיו לפתרון "הבעיה היהודית", וניסה לסייע לרודן הנאצי באופן פעיל להגשמת חזונו.