פיצוי על הפסד שכר לנרקומן שנהרג: 450 אלף שקל
אסיר לשעבר בן 32 נהרג בתאונת דרכים, ויורשיו הגישו תביעה נגד חברת הביטוח. ביהמ"ש קבע את הפיצוי אף שלא הוכח שהמנוח עבד והשתכר בחייו
בית משפט השלום בראשון לציון קבע לאחרונה שיורשיו של נרקומן ואסיר לשעבר, שנהרג בתאונת דרכים, יקבלו מחברת הביטוח "כלל" 450 אלף שקל
בגין הפסדי שכר של המנוח. השופט גיא שני קיבל את תביעת היורשים אף שלא הוכח שעבד והשתכר בימי חייו.
כשנה לפני מותו החל המנוח טיפול גמילה מסמים. אחרי הגשת התביעה העריך מומחה מטעם בית המשפט שאם הטיפול היה מצליח היה המנוח, בתרחיש האופטימי, נוטל כל שארית חייו תחליף סם, אולם סיכוייו להיגמל לחלוטין היו נמוכים.
המנוח נהרג בדצמבר 2009 בגיל 32, ושנתיים לאחר מכן הגישו אלמנתו ואחיו תביעה נגד חברת הביטוח לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות. מסכת חייו של המנוח הייתה רצופה קשיים: הוא סבל מבעיות התנהגויות ונפשיות אשר בעטיין הופנה לאשפוז פסיכיאטרי מגיל צעיר ונקבעו לו 10% נכות על ידי ביטוח לאומי. הוא גם היה מכור לסמים במשך שנים ארוכות, לא סיים את חוק לימודיו, לא התגייס לצבא וישב מאחורי סורג ובריח כעשר שנים על עבירות של סמים ואלימות.
תביעה
ניצל נרקומן חולני – וירש ממנו 2 דירות בת"א
עו"ד שלומית לב
מכר של אדם אמיד שסבל מהתמכרות לסמים שכנע אותו לחתום על צוואה המעבירה לו את כל רכושו. למרבה המזל, עו"ד הצליח לזהות את התרמית
אחיו של המנוח (שיוצג על ידי עורכי הדין גיא ניסים ועו"ד אביחי דר) והאלמנה (שיוצגה על ידי עו"ד דוד פייל) טענו שבסיס השכר של המנוח לצורך חישוב הפיצויים צריך לעמוד על 8,000 שקל. לטענתם, זהו השכר החודשי האמיתי שהמנוח השתכר מעבודתו בשיפוצים, הגם שלא דווח לרשויות המס ושולם לו "בשחור".
מנגד טענה "כלל", שיוצגה על ידי עו"ד אילן ירון, שאין לקבל טענה זו, שכן המנוח כלל לא התפרנס בכוחות עצמו, וכל שהוכח על ידי התובעים הוא ששולמו לו דמי הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי.
אופטימיות זהירה
לצורך חישוב הפסד ההשתכרות של המנוח לעבר (מיום התאונה ועד למתן פסק הדין) ולעתיד (ממתן פסק הדין ועד תום תוחלת חייו) קיבל השופט ד"ר גיא שני את הסכמת הצדדים ואת דעתו של מומחה וקבע כי תוחלת החיים הצפויה הייתה עד גיל 66 – נמוכה בכ-30% מתוחלת החיים באוכלוסייה הכללית.
השופט אמנם לא קיבל את עמדת התובעים לגבי הכנסתו של המנוח, בהיעדר קבלות או עדויות אחרות המוכיחות כיצד השתכר בפועל, אבל קבע כי אין משמעות הדבר "שהמנוח לא יכול היה להשתכר דבר וחצי דבר לאורך כל שנות חייו – אלמלא נפטר בטרם עת".
הוא הדגיש שגם כשתמונת חייו של אדם קשה ומורכבת, עדיין יש להיזהר ממסקנות נחרצות ומוחלטות, במיוחד לאור העובדה שהמנוח היה בטיפול. בשל כך נקבע כי בסיס השכר לחישוב הפסד השתכרות לעבר יעמוד על 2,500 שקל ואילו בסיס השכר לחישוב הפסד השתכרות לעתיד יעמוד על 3,500 שקל.
יתר מרכיבי הפיצוי חושבו אף הם על בסיס זה ובסיכומו של דבר חויבה "כלל" בפיצויי הפסד השתכרות לעבר בסך כ-94 אלף שקל ופיצויי הפסד השתכרות לעתיד בסך 355 אלף שקל, וכן ב-10,000 שקל פיצוי בגין הוצאות קבורה ולוויה וכ-47 אלף שקל פיצוי בגין כאב וסבל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד גיא ניסים, עו"ד אביחי דר, עו"ד דוד פייל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אילן ירון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
