"לא הפסקתי להתרגש". ה"אבא של החיילים הבודדים" מגיב לקבלת פרס ישראל

צביקה לוי, שסובל ממחלת ניוון שרירים, העביר הערב (יום ה') לחברי מועצת עמק יזרעאל הודעה קולית שבה סיפר בקול חנוק מדמעות על הרגע שבו התבשר כי זכה בפרס ישראל למפעל חיים. הוא לא הצליח להסתיר את ההתרגשות.

"שלום לכל חבריי", אמר לוי, "כרגע בנט הודיע לי שזכיתי בפרס ישראל, אז אני רוצה להגיד לכל אחד ואחת מכם תודה, גם לכם יש חלק, תמשיכו לתרום. הוא דיבר איתי רבע שעה ולא הפסקתי להתרגש".

צביקה לוי עם חיילים, הערב(צילום: זהר שחר)

לוי, חבר קיבוץ יפעת, אב לשלוש בנות ובן וסב לחמישה נכדים, אובחן לפני כשנה כחולה בניוון שרירים. תוך זמן קצר איבד את יכולת התנועה ואת כושר הדיבור. הוא אושפז כמה חודשים בבית החולים הכרמל בחיפה. מצבו היה כה קשה עד כדי כך שהרמטכ"ל גדי איזנקוט הגיע למיטתו והעניק לו דרגת אל"מ כהערכה על שירותו המסור.

צביקה לא ויתר והמשיך להילחם. הוא אמנם נשאר רתוק לכיסא גלגלים, מחובר לבלון חמצן, איבד את כושר הדיבור, אבל השתחרר הביתה. יותר מכל היה חסר לו הדיבור. "החיבור לאנשים מאוד חשוב לי, כל העבודה שלי היא עם אנשים", סיפר בראיון ל"ידיעות אחרונות" בחודש אוקטובר האחרון.

לדבריו, ניסה במשך חודשים לדבר - אך לשווא. כשזה סוף סוף הצליח, הוא ערך את שיחת הטלפון הראשונה לחברו אלוף (מיל') יורם יאיר (יה-יה). "תפסת אותי ברכב בפלורידה, ואני מאוד מתרגש לשמוע אותך", אמר יה-יה. אחר כך התקשר למפכ"ל המשטרה לשעבר אסף חפץ שהיה המ"פ שלו בצנחנים. חפץ נדהם לשמוע את קולו. "אני לא מאמין שזה צביקה. תן סימן שאהיה בטוח", אמר. "פעולת כראמה, שנינו במסוק מעל לרצועת הירדן", השיב לוי. "אני פייטר, צנחן בנשמה. לא ויתרתי, ניסיתי והצלחתי", מספר לוי. "אתמול התחלתי לדבר אחרי שבמשך חודשים ניסיתי. המחלה הזו נכפתה עליי ברגע אחד וכל חיי השתנו". בינתיים מצאו לו ממלאת מקום לתפקידו, והוא מקווה שהרפואה תמצא תרופה למחלתו.

לוי מטפל בחיילים בודדים מאז מלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982. את הבקשה להעניק לו את פרס ישראל הגישה התנועה הקיבוצית. מזכ"ל התנועה, ניר מאיר שוחח הערב עם צביקה לוי ובירך אותו על קבלת פרס ישראל. "התנועה הקיבוצית גאה ומברכת את צביקה לוי על קבלת פרס ישראל על מפעל חיים. הטיפול בחיילים הבודדים הוא מפעל חייו של צביקה אליו שותפים מאות משפחות מאמצות בקיבוצים בכל רחבי הארץ שאימצו לאורך השנים כ-20,000 חיילים בודדים. אנחנו גאים בצביקה וגאים בפרוייקט אימוץ החיילים הבודדים שממשיך וימשיך לפעול בתנועה הקיבוצית". 

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי לוי הרים תרומה מכרעת למדינה בהתגייסות למען חיילי צה"ל הבודדים. זה עשרות שנים שהוא עושה למען מאות ואלפי החיילים מחוסרי האמצעים ומטפל במסירות ראויה לשבח במשפחות שכולות. את פועלו החשוב הוא הוביל בתנועה הקיבוצית. מדובר במפעל

חיים של אדם אחד, שהיה לפעילות של תנועה שלמה.

בנט כתב: "אל"מ במיל' צביקה לוי הוא מבניה היפים של הארץ שלנו - דמות מופת לציונות, ומעל הכול אבא של אלפי חיילים וחיילות בודדים שמצאו בו כתובת, והוא להם אבא, אמא, אוזן קשבת, חבר ואח", בירך השר בנט והוסיף: "מפעל חייו של צביקה הוא סל ערכינו כחברה, הוא תרומה אדירה לאחדות החברה ולביטחון ישראל".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), לשעבר ראש מועצת יזרעאל ושכנו של לוי מקיבוץ גבת, בירך אותו "על קליטה, טיפול וליווי של חיילים בודדים במשך שנים רבות. זהו פרס ראוי למפעל מיוחד שהפך להיות מפעל של התנועה הקיבוצית, ההתישבות העובדת והמדינה כולה. אני מאחל לצביקה בריאות והמשך עשייה מבורכת".