שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מי פנוי? בחזרה לחנות הכלבו הכי צבעונית בבריטניה

    רשת BBC חשבה שהיא שטחית מדי, אבל זה בדיוק מה שהקהל הבריטי אהב בה. "מישהו מטפל בך", ששודרה בשנות ה-70, נהנתה מהומור מושחז ומאוד לא פוליטקלי קורקט, מדמות עליזה ובלתי נשכחת וממוכרים שמשאירים את החנות ריקה באמצע היום כדי לאכול צהריים יחדיו. והכל התחיל דווקא אחרי אירוע טרגי ומחריד

    כמו בלא מעט רגעים בחיים, גם במקרה של "מישהו מטפל בך" ("?Are You Being Served") הטרגדיה והקומדיה היו כרוכות זו בזו כשהיא באה לעולם. היא נוצרה במקור כפיילוט ששודר ברצועת פיילוטים קומית של רשת BBC בטלוויזיה הבריטית. הרצועה שימשה כבמת-ניסוי לקומדיות, ובכל שבוע שודר בה פיילוט של כותבים, שחקנים וצוותי הפקה שונים. קומדיות שהציבור הגיב אליהן טוב זכו לעונה שלמה - "מישהו מטפל בך" לא עברה אפילו את הסף הראשוני של BBC. היא אמנם צולמה אבל בערוץ היו תמימי דעים שמדובר בקומדיה נחותה, שאין בה אמירה חברתית, פוליטית ושהיא לא רצינית מספיק עבור הקהל הבריטי הבררני. היא נגנזה והסרט הצבעוני והיקר שעליו צולמה נשלח לשימוש חוזר.

     

    השנה היא 1972, שנה לאחר שהפיילוט נגנז. באולימפיאדת מינכן נרצחו 11 ספורטאים מהמשלחת הישראלית, והמשחקים האולימפיים הופסקו. הטלוויזיה הבריטית, שלוח השידורים שלה הורכב משידורים חיים מהמשחקים, נתקעה עם זמן אוויר שומם ושום דבר לשדר בו. מישהו נשלח לפשפש במחסנים וחזר עם עותק בשחור לבן של הפיילוט הזנוח, שנשמר לצרכים מסחריים. ערוץ BBC1 שידר אותו והפרק הפך לסיפור סינדרלה. אך בעוד שהתגובות מהצופים היו מצוינות, התלאות לא נגמרו. עורכי BBC הודיעו לדיוויד קרופט וג'רמי לויד, היוצרים והוכתבים, שהם מקבלים עונה אבל שקודם יפטרו מה-Poof, כינוי מזלזל להומוסקסואלים שהפך נפוץ בבריטניה באותה תקופה בעקבות מערכון של מונטי פיית'ון. הם התכוונו כמובן למיסטר האמפריז, המוכר העליז במחלקת הגברים של כל-בו "האחים גרייס". קרופט הודיע שאם ה"פוף" הולך הסדרה הולכת איתו, ומנהלי BBC נכנעו.

     

    מקהלה עליזה  ()
    מקהלה עליזה

     

    יכול להיות ש"מישהו מטפל בך" באמת לא היתה עמוקה ורב-שכבתית כמו הטלוויזיה שהבריטים אהבו להתרפק עליה, עד כמה שבריטים נוהגים להתרפק. נכון, הייתה בה הגחכה של תפיסת המעמדות בבריטניה - ככל שדמות מסוימת השתייכה למעמד גבוה יותר, היא היתה יותר יהירה, נלעגת וחסרת מודעות עצמית. אבל זה לא היה הציר שעליו נשענה הסדרה, למעשה הפשטות שלה, העובדה שכל האנרגיות שלה נוקזו באופן בלעדי לניסיון להצחיק - מה שהרתיע את ה- BBC מלכתחילה, היא זו שהפכה אותה למושכת בעיני הצופים.

     

    הרעיון עלה כשלויד נתקל במחסום כתיבה ואשתו ייעצה לו לכתוב על משהו שהוא מכיר. מכיוון שהוא עבד תקופה מסוימת בכל-בו הידוע "סימפסון" ברחוב פיקדילי בלונדון, שם מכר משקאות קלים ועישן יותר מידי מאחורי הדלפק, הוא החליט ליצור סדרה שתתבסס כולה על הטיפוסים שהסתובבו בקומת הלובי ובסגנון הדיבור שלהם. כך נרקמו קפטן פיקוק, מיסטר האמפריז, מיס ברהאמס, מיסטר לוקאס, מיסיס סלוקומב ושאר הכנופיה.

     

    זו לא פאה ()
    זו לא פאה
    הוא צירף אליו את קרופט שמצידו הביא את הנדוניה הקריטית - השעטנז הבלתי אפשרי של הומור מיני ומאוד לא פוליטיקלי קורקט. ברגעיו הנאצלים נשען על דאבל מינינג ובמקרים הפחות נאצלים – על סלפסטיק בסיסי, שהוא בו זמנית גם לא גס ולא בוטה, אפילו מעודן משהו. בטח בהשוואה למופע של בני היל, למשל, ששודר פחות או יותר באותן שנים והתבסס על הומור דומה. יכולתי לצפות ב"מישהו מטפל בך" עם ההורים שלי, במידה והם היו מגלים איזשהו עניין בקומדיות בריטיות, בלי להרגיש שצפיתי בתוכנית למבוגרים, גם אם לא הבנתי 80 אחוז מהבדיחות.

     

    צפייה נוכחית ב"מישהו מטפל בך" ממחישה עד כמה לויד וקרופט לא התנצלו והלכו עד הסוף עם ההומור שהם האמינו בו. אם זאת מיסיס סלוקומב והרפתקאות הפוסי שלה (טינדל, שמינו משתנה במהלך הסדרה מזכר לנקבה וההיפך), אם זה מיסטר האמפריז והאובססיה שלו למדידות הרגל הפנימית של לקוחות שהגיעו למחלקה, ואם אלו חגיגות מחלקת האביזרים על בובות הראווה שנקלעו שלא באשמתן לפוזיציות סקסואליות עם עובדי התחזוקה. ועדיין, אחרי כל גלגול עיניים של מיסטר האמפריז או מחאה נמרצת של מיסיס סלוקומב תמיד יכלו הכותבים להיתמם ולטעון שזה הכל בראש שלכם.


    סוגרים כל יום בחמש  ()
    סוגרים כל יום בחמש

    מחלקת בגדי הגברים והנשים של "האחים גרייס" אוחדה לקומה אחת כדי לאפשר לדמויות שלה לזרוח, והן אכן קפצו על ההזדמנות. הם אמנם סגרו משום מה את המחלקה בשעה חמש בכל יום ומעולם לא היו פתוחים בסופי שבוע, אבל הזמן שנשאר בהחלט הספיק. כשהם לא הפקירו את המחלקה בארוחת צהריים משותפת, הם עלו וירדו במעליות ונכנסו ויצאו ממחלקת תלבושות שהפכה קאמפית יותר ויותר ככל שהסדרה התקדמה (סאגדן מספרת שבמהלך התוכנית קיבלה מכתבים מגברים שביקשו ממנה לשלוח להם תמונות שלה בתלבושות שונות מתוך הסדרה) עד לעונה העשירית והאחרונה, שכבר נשקה לפנטזיה מבחינת העלילה.

     

    מולי סאגדן (שגילמה את סלוקומב) וג'ון אינמן (שגילם את מיסטר המאפריז) הובילו כל אחד בצד שלו את הקאסט. שניהם פנטומימאים מוכשרים וקומיקאים שיתמסרו עד הסוף לבדיחה, הוא עם הקאץ' פרייז "I'm free!" והגינונים שהוסיף למיסטר האמפריז, שהפכו אותו משחקן משני יחסית בסדרה לכוכב הגדול שלה, והיא עם ההומור הפיזי, המעבר המהיר בין מבטאים וכמובן הצבעים הלא נגמרים בשיער. הרעיון, אגב, היה של סאגדן עצמה. "צפיתי בפיילוט", היא מספרת, "וחשבתי לעצמי שהדמות שלי היא הבנאדם הכי משעמם בעולם. הצעתי לקרופט שאני אחליף צבע בכל פרק והוא הסכים". זאת לא היתה פאה, אגב. סאגדן השתדלה לבחור בשטיפות עדינות אבל הן מעולם לא ירדו לחלוטין והילדים שלה נאלצו להיאסף מבית הספר בכל יום "על ידי אשה רב-גונית", כהגדרתה.

     

    למרות שלא התיימרה להעמיד אמירה ערכית, עמדה "מישהו מטפל בך" במרכזו של דיון ציבורי שנמשך תקופה ארוכה, ואם לדייק היה זה מיסטר המפריז, שהלך וצבר נפח עד שהפך לצלע הפופולרית ביותר בתוכנית. עד הרגע האחרון המשיכו הכותבים להתעקש שהאמפריז אינו הומוסקסואל אלא פשוט "ילד של אמא". שניהם טענו שהמניירות, התנועות והרמיזות הבלתי פוסקות שלו על יחסיו עם גברים לא מעידות על דבר, ובכך דחו מחאות מצד ארגונים שונים שהדמות של המפריז שמה ללעג את קהילת הגייז.

     

    מבחינה מסוימת מדובר בפספוס, כי אם מיסטר המפריז אכן היה גיי, הוא ללא ספק היה נציג ממזרי ומלא עוצמה של הקהילה, שבעשורים ההם שיגרה לטלויזיה ולקולנוע בעיקר דמויות מיוסרות שהזהות המינית שלהן גרמה להן סבל. מיסטר המפריז היה מוחצן, שלם עם עצמו ובעיקר מלא שמחת חיים וחסר בושה, כך שבלי להתכוון יצרו קרופט ולויד סטריאוטיפ עליז שהקדים את זמנו. כשאינמן קיבל הצעה באמצע הסדרה לתוכנית משלו לערוץ אחר, הכותבים ביקשו להחליף אותו בדמות אחרת. אלא שאנשי BBC, שלפני מספר עונות ביקשו לנפות אותו מהקאסט, התעקשו שבלי אינמן אין סדרה והצילומים הושבתו לשנה וחצי עד חזרתו. אינמן עצמו, אגב, נישא ב 2005 לבן הזוג שלו ב-33 השנים האחרונות והוריש לו את מה שהיה בזמנו הירושה הגדולה ביותר בין בני זוג מאותו המין, מאז שהחוק התיר להם להינשא.

     

     

    כמעט דמות חתרנית  ()
    כמעט דמות חתרנית

    "מישהו מטפל בך" הלכה וצברה מעריצים בבריטניה בארה"ב, באוסטרליה ובמדינות נוספות. המעליות כמעט תמיד נתקעו אבל זה לא הפריע לרייטינג לעלות. "מישהו מטפל בך" בוטלה לאחר העונה העשירית כשהיא עדיין מצליחה יחסית, כששנות ה-80 הביאו איתן חוסר סבלנות לכל מה שנתפס כאי תקינות פוליטית, בעיקר בהיבט המיני. בהמשך נעשה ניסיון לספין אוף, כשהבוס הגדול, מיסטר גרייס, עלה לחדר המדידה הגדול בשמיים והוריש להם טירה גדולה שכולם השתקעו בה, אבל הניסיון הזה לא עלה יפה והסדרה ירדה אחרי שתי עונות. כמעט כל השחקנים הלכו לעולמם, ועד הסוף נותרו מזוהים עם הסדרה שכמעט לא קרתה, אבל הפכה לאחת הקומדיות האהובות ביותר בבריטניה עד היום. ולנצח, עד הרגע האחרון, קיבלו שירות מעולה בבתי כל-בו בכל מקום שהגיעו אליו.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים