שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רוכבי האופניים החשמליים לא חוששים מקנס: "שוטרים לא שמים לב"
    11 בני אדם נהרגו ב-2016 בתאונות בהן היו מעורבים אופניים חשמליים ועוד מאות נפצעו. בשבוע שעבר הוגדלו הקנסות, אבל זה לא מרתיע את הנערים שרוכבים על האופניים: "אוטובוס? זה צפוף ועושה כאב ראש". אב לילדה שנפצעה: "כל פעם שהיא רואה אופניים חשמליים היא קופאת"

     

    האם הקנסות ירתיעו את הרוכבים?    (צילום: אסף מגל)

    האם הקנסות ירתיעו את הרוכבים?    (צילום: אסף מגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ביום שישי האחרון נהרג נער בן 15 מנתניה, שנפגע ממכונית בעת שרכב על אופניים חשמליים, והוא לא הקורבן היחיד של כלי התחבורה הזה בשנים האחרונות. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משנת 2013 ועד 2015 נהרג אדם אחד בכל שנה בתאונות של אופניים חשמליים, אבל בשנת 2016 חל זינוק משמעותי: 11 בני אדם נהרגו, 618 נפצעו מתוכם 149 באופן קשה. הנתונים בפועל קשים יותר, כי ברשות הלאומית מצביעים על תת דיווח למשטרה על תאונות בהן מעורבים אופניים ואופניים חשמליים, ולמעשה מדובר בנתונים חלקיים בלבד.

     

    הקנסות על הרוכבים אומנם הוחמרו לאחרונה ויש עוד פקחים שהוסמכו לאכוף, אבל זה לא מרשים את רוכבי האופניים וסופו של הכאוס שנוצר במדרכות ובכבישים לא נראה באופק. עם זאת, לצד אלה שמדגישים את הסכנה באופניים החשמליים, יש גם כאלה שסבורים כי מדובר בכלי חסכוני, יעיל וירוק, ויש להסדיר את השימוש בהם ולהשקיע יותר בתשתיות.

     

    לא נרתעים מהקנס

    בני נוער שעמם שוחחנו מודעים לבעייתיות הבטיחותית שבנסיעה על אופניים חשמליים, אך הם לא משתכנעים לרדת מהם. הקנסות, כך נראה, לא ממש מרתיעים אותם. שאלנו את ג' בן ה-15 האם הוא יודע שלפי החוק אסור לו לרכוב על האופניים. "כן, מגיל 16 אני חושב שמותר, אבל אני אחראי מספיק בשביל זה. יש הרבה נערים גם בני 17 שלא יודעים לרכוב על זה". ג' לא חושש לקבל קנס. "לפעמים אני עובר ליד שוטרים והם אפילו לא שמים לב, כאילו לא מסתכלים ולא אכפת להם גם", אומר ג', שמקפיד לרכוב על הכביש ובשבילי האופניים. "זה מפחיד מן הסתם, קרה לי שכמעט פגעו בי בפניות". הצענו לג' להשתמש באוטובוס במקום. "אוטובוס? זה צפוף ועושה כאב ראש".

     

    י' רוכב על אופניים חשמליים בשנה וחצי האחרונות, הוא מכיר את הקנסות החדשים אבל זה לא מפחיד אותו כי הוא מקפיד לנסוע בצד הימני של הכביש, שמפחיד אותו הרבה יותר מהקנסות. "אני מסתכל, נוסע בזהירות אבל כמעט שעשיתי תאונה פעם אחת, זו הייתה טעות של הנהג, הוא לא ראה אותי ועצרתי שנייה לפני שהוא המשיך לנסוע".

     

    זה לא מפחיד?

    "זה מה שיש, ככה זה על הכביש". נ', נער אחר, מפחד מהכביש ומעדיף לנסוע על המדרכה "עד שיוסיפו עוד שבילים לאופניים".

     

    קרה פעם שנסעת על מדרכה וכמעט פגעת בבן אדם?

    "כן, קרה, וקרה שגם פגעתי מן הסתם. אבל ישר ירדתי מהאופניים לעזור לבן אדם. זו תחושה לא כיפית ובדרך כלל גם אני נפצע מזה. לפעמים אתה גם נתקע באופניים חשמליים מולך, או באופניים רגילים".

     

     


    התאונה בנתניה ביום שישי שבה נהרג עידן צחייק  ()
    התאונה בנתניה ביום שישי שבה נהרג עידן צחייק

    את החופש הגדול האחרון "בילתה" הילה שטרלינג מנהריה במיטה ובכיסא הגלגלים, עם ברך שבורה וגיד קרוע. כמה ימים לפני תום שנת הלימודים, כאשר הלכה על המדרכה בדרכה להסעה לבית הספר, פגע בה ילד בן 13 שרכב על אופניים חשמליים. עד היום היא נאלצת לעבור טיפולי פיזיותרפיה, והחרדות שלה עוד לא נעלמו. "אם אנחנו הולכים ביחד על המדרכה והיא רואה אופניים חשמליים, אפילו מרחוק, היא מיד קופאת ונצמדת אליי", מספר אביה, אורן שטרלינג.

     

    לדברי שטרלינג, האופניים החשמליים הפכו למכת מדינה. "אני מפנה את האצבע המאשימה כלפי שלושה גורמים: ראשית המדינה והממשלה, שלא אוכפות את החוק בעניין; שנית המוכרים, שעוברים בעצמם על החוק, ושלישית הורים חסרי אחריות. לי עצמי יש ילד, בן 16, שאפילו לא מעז לבקש לעשות רישיון על אופנוע למרות שזה מאוד מקובל בקרב חבריו. כל מה שנראה לי מסוכן לו ולסביבה, הוא לא יקבל. אני מסתכל קדימה ורואה כלי שמהווה סיכון לילד עצמו. אנחנו מנסים לשמור עליהם, שלא יקרה להם שום דבר, ובטח שלא ייפגעו במישהו אחר. איך יכול להיות שאבא נורמלי נותן לילד שלו, בן 13, לרכוב על אופניים חשמליים? לאף אחד לא אכפת ואף אחד לא אוכף".

    הילה שטרלינג, שנפצעה מרוכב אופניים. ברך שבורה וגיד קרוע  ()
    הילה שטרלינג, שנפצעה מרוכב אופניים. ברך שבורה וגיד קרוע

    על רקע הנתונים האלה מנסים במשרדי הממשלה ליזום פעולות שונות. משרד התחבורה העלה ביום שישי האחרון את הקנסות וכעת הקנס לרכיבה על אופניים במדרכה או בכביש שלא בימין הדרך גדל מ-100 ל-250 שקל. הקנס לרכיבה מתחת לגיל המותר או על אופניים לא תקניים הוא כעת 1,000 שקל, במקום הזמנה לדין שהייתה נהוגה קודם לכן. במקביל, המשרד לביטחון פנים הודיע על אישור תכנית להכשרת פקחים עירוניים לאכיפת עבירות תעבורה המבוצעות על ידי רוכבי אופניים חשמליים. "יישום הנוהל ייעשה בהדרגה. בחודשיים הראשונים תפעל הרשות המקומית ליידוע הציבור בדבר תחילת החוק ואכיפתו, החל מהחודש השלישי תתבצע האכיפה באמצעות רישום אזהרות בלבד ורק החל מהחודש הרביעי ייאכף הנוהל במלואו", אמרו במשרד.

     

    "בזבוז נוראי של חיי אדם"

    העלאת הקנסות והגברת האכיפה כבר לא יחזירו לרחלי ענברי את אמה, שנהרגה בתאונת דרכים עם רוכב אופניים חשמליים. ביום חמישי ה-17 בנובמבר 2016 נעמי נפתלי ז"ל ירדה מהרכבת הקלה בירושלים ליד שוק מחנה יהודה, כדי לעשות קניות לשבת. בעת שחצתה את הכביש פגע בה רוכב אופניים חשמליים בשנות ה-30 לחייו.

     

    "אימא שלי לרוב לא הייתה הולכת לשוק בחמישי כי זה היה יום הניקיונות, ובאופן חריג היא הגיעה לשם", מספרת רחלי ענברי. "היא הייתה אישה חולה וסבלה מהלב ומדילול דם, היא נפלה מהפגיעה, קיבלה מכה בראש ולאחר מכן קמה ולא רצתה להתפנות לבית החולים, אבל עוברי אורח הזמינו אמבולנס ופינו אותה לשערי צדק. בדרך היא התקשרה לאבי ואמרה לו שהיא בסדר אבל תגיע לבית החולים. הכל נראה בסדר, חשבו שאלו מכות יבשות ועשו לה בדיקות. שלחו אותה לצילום סי.טי ואיך שיצאה משם היא התחילה להתבלבל. במקביל הרופאים קיבלו את תוצאות הבדיקה ורצו אליה. כשהם הגיעו למיטה היא הייתה מחוסרת הכרה. היה לה דימום רציני בראש", משחזרת רחלי בכאב. "היא נכנסה לניתוח אבל לא התאוששה, במשך תשעה ימים היא סחבה ונתנה לנו להבין את הבשורה הרעה. זה בזבוז נוראי של חיי אדם".

     (צילום: מוטי קמחי ) (צילום: מוטי קמחי )
    (צילום: מוטי קמחי )

    רוכבי אופניים חשמליים ברעננה. בבתי הספר החלה אכיפה מוגברת (צילום: מוטי קמחי ) (צילום: מוטי קמחי )
    רוכבי אופניים חשמליים ברעננה. בבתי הספר החלה אכיפה מוגברת(צילום: מוטי קמחי )

    לענברי יש דעה נחרצת על האופניים החשמליים: "הם כלי תחבורה לכל דבר ולא יכול להיות שהאנשים שרוכבים עליהם לא יודעים כללים, לא עוברים בחינה, זה לא נתפס. הרוכבים צריכים ללמוד תיאוריה, הם נוסעים איפה שהם רק רוצים - על המדרכה, על הכביש, בנתיב הנגדי. הם לא מבינים את האחריות שיש להם, אחריות על חייהם ועל חיי בני האדם מסביב".

     

    רחלי לא תולה תקוות בשינוי גובה הקנסות והאכיפה בידי הפקחים. "הצעדים האלה קוסמטיים, צריך לעשות משהו הרבה יותר מקיף ומסיבי. השינויים האלה הם לא החמרה בכלל ואני לא חושבת שזה יעזור במשהו. כל יום יש סיפורים על ילד שנפצע, אדם שנהרג וזו פשוט מגפה. צריך למסד את זה. היום אין ביטוח, האנשים שנפגעים מאופניים לא מכוסים ואין אכיפה, זה יגיע לממדים עצומים אם לא נעשה משהו".

     

    חגית אוריין מהקבוצה "מחזירים את המדרכות להולכי הרגל", חושבת שאכיפת הפקחים חשובה מאד ודחופה ביותר, אך לא תפתור את כל הבעיות שבפניהן ניצבים הולכי הרגל. "האכיפה של פקחים רחוקה מלפתור את האסון שנפל על הולכי הרגל. היא תתבצע רק ברשויות שבהן ראשי הרשויות יסכימו לקבל את סמכויות האכיפה וגם היא תהיה רק בסוף השנה, לאחר שלבים. לא יהיו פקחים בשעות הלילה, בסופ"שים ובחגים, הם הולכים הביתה בשעות שכולם עולים על המדרכות".

    ד"ר לרמן. "אופניים חשמליים עוזרים למטרופולין להימנע מקריסה תחבורתית" ()
    ד"ר לרמן. "אופניים חשמליים עוזרים למטרופולין להימנע מקריסה תחבורתית"

    אוריין אומרת שמעברי החצייה הם המסוכנים ביותר להולכי רגל. "הסכנה היותר גדולה באופניים החשמליים היא שיש להם את המסה של הכלי, כמעט כמו טוסטוס, יחד עם המנוע שמשודרג לעיתים למהירות מטורפת. המסה הזו נכנסת בהולך רגל על מעבר חצייה ואתה רואה מה קורה. לא מסכימים לבצע הליך רישוי לאופניים ולכן אין כיסוי ביטוחי ונשארנו מופקרים ונפגעים מכאן ומכאן".

     

    "הכי יעילים במרחב"

    ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת planet, מתייחס דווקא לצד החיובי ואומר ש"צריך לחבק את האופניים החשמליים. צריך להקצות תשתיות ולהביא להסדרה של החוק. זה נכון שאסור לרכוב על מדרכה ולכן יש לדאוג לתשתיות. האופניים החשמליים הם אחד מאמצעי התחבורה הכי יעילים במרחב, בתנועות של יותר מ-500 מטר. הם עוזרים מאוד למטרופולין להימנע מקריסה תחבורתית, הם זולים ומאפשרים לבני נוער לא להיות תלויים בהוריהם להסעות בפרברים וגם לא מזהמים, אבל המערכת לא מקצה להם משאבים".

     

    ד"ר לרמן אומר שהשקעה בתשתיות תוכל לפתור את הסיכונים שיש כיום בשימוש באופניים החשמליים. "משקיעים המון מאמץ כדי לחתוך שניות מזמן הנסיעה ולסדר רמזורים כדי שתהיה זרימה של מכוניות, אבל למעשה משקיעים בכלי הכי לא יעיל וזה עולה המון כסף, מיליארדים. יש פה פתרון שעולה אפס כסף אבל צריך להקים עבורו תשתיות ולהסדיר את החקיקה. זה נכון שצריך להקשות על משתמשי האופניים לרכוב על מדרכות ולדאוג לפתרונות, אבל במקום זאת מתקבלות החלטות גרועות שעניינן להקטין בכוח את השימוש בכלי הזה ולהקשות עוד יותר על אנשים להשתמש בו".

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים