BDS ברשת: "שדה הקרב הקשה ביותר"

מקום של כבוד מפוקפק שמור לרשתות החברתיות בכל הקשור ל-BDS, התנועה לחרם כלכלי, אקדמי ותרבותי על ישראל: במאבק נגד פעילות התנועה במדיה החברתית, נדמה כי ישראל תמיד נמצאת צעד אחד מאחור, מנסה להדביק את הפער בעוד אנשי ה-BDS ותומכיה מפיצים את משנתם בטוויטר ובפייסבוק במרץ. 

כמו חיידק, אבל יש אנטיביוטיקה. BDS ברשת(צילום מסך)

בעצרת האו"ם על תופעת ה-BDS, שנערכה בשבוע שעבר (ד'), התקיים מושב בנושא הפעילות ברשתות החברתיות. גלעד סקולניק (32), מנהל תוכנית הקמפוסים של ארגון CAMERA העוסק בקידום דיווח תקשורתי מאוזן ומדוייק מהמתרחש במזרח התיכון, אמר כי "אסור להתעלם מאינפורמציה לא נכונה שמתפרסמת ברשת על ישראל. צריך לדבר ולענות".

החופים של תל-אביב, סטארט-אפ ניישן ואפרטהייד

סקולניק מסביר את ערכן של תגובות הנגד: "חשוב להיות חיובי, אבל אם אנחנו רק חיוביים ולא עונים על השקרים שמופצים, ורק מדברים על חופי הים של תל אביב - אז חושבים שאולי יש אמת בדברים האלה. אנשים יאמרו 'אוקיי, יש אפרטהייד בישראל ויש חופים יפים'. אנשים אוהבים לדבר על הטכנולגיה של ישראל, על ה'סטארט-אפ ניישן', אבל לא יאהבו את ישראל יותר רק בגלל שיש בה הרבה סטארט-אפים. בדיוק כמו שאני לא הייתי אוהב את איראן או ערב הסעודית יותר אם היו בהן חופים יפים וטכנולוגיה. אז צריך להגיב לשקרים ולספר על הערכים, על דמוקרטיה, על זכויות לכולם. הרבה פעמים לישראלים זה ברור".

אז איך מפריכים את השקר?

"צריכים לעשות קצת מחקר. אי אפשר להאמין לכל כותרת בחדשות. לפני כמה זמן הרבה אנשים כעסו כי פורסם שמי שתומך ב-BDS לא יכול להיכנס לישראל. אבל גם לארה"ב יש חוקים שמונעים כניסה מאנשים שהם בעד הרס המדינה. פעמים רבות יש סטנדרט כפול. צריך להסתכל על עצמנו".

"תלוי אם מסתכלים על הכוס חצי ריקה או מלאה. בסבב הלחימה האחרון ראיתי שהצד הפרו-ישראלי איטי מדי. אנחנו מפספסים חלק מהשקרים שאנחנו צריכים לתפוס, אבל יש שיפור. אני זוכר במבצעים קודמים שלא ידענו אפילו איך להגיב, כמו שקרה במבצע עופרת יצוקה. היום אני רואה את ההבדל, השקר הכי נפוץ הוא שישראל הורגת בכוונה אזרחים בעזה, מנסה לטבוח בהם. במבצע האחרון היה צוות הודי שצילם אנשי חמאס שהעבירו רקטות באזור בו שהו אזרחים. פרסמנו את התיעוד במדיה וזה התפשט. כל הזמן יש תמונות מסוריה שכותבים שצולמו בעזה - אז אנחנו מוצאים ומפיצים. זה כמו חיידק, יש אנטיביוטיקה אבל כל הזמן צריך למצוא משהו יותר חזק".

מוכרחים לדבר גם על מוסר. BDS ברשת(צילום מסך)

דייוויד ברוג (50) ראש משימת "המכבי", ומי שניהל בעבר את ארגון CUFI - נוצרים מאוחדים למען ישראל, פועל אף הוא בנושא. "יש כאלה שאומרים 'אל תדברו על הקונפליקט, דברו על היין בגליל, החומוס בתל אביב, על הטבעונות'. אני אומר - דברו על הקונפליקט. אם לא נגיב לדברים האלה אף אחד לא יעשה זאת, לנו יש מחוייבות. אז נכון, ישראל פיתחה את ווייז. זה נהדר. אבל כשמדברים על טכנולגיה רפואית שמצילה צעירים עזתים וסורים, לא מדברים רק על הקונפליקט אלא גם על המוסר. זה עושה שינוי".

הוא הוסיף כי "יש מטוטלת. בעבר היינו מדברים יותר מדי על הקונפליקט ולא מספיק על הדברים הטובים, ועכשיו אנחנו הולכים יותר מדי לצד השני. אנחנו חושבים שאיכשהו אנשים ישכחו את הכל ההאשמות נגד ישראל אם נדבר על הדברים הטובים. אלה שמפיצים האשמות לא הולכים לשום מקום. צריך להיות מסוגלים לדבר על שני התחומים, ולזכור שגם כשאנחנו מדברים על הצדדים היפים של ישראל - זה לא יעזור אם השיח לא יהיה מחובר למוסר וערכים".

מעשה בזיתים כבושים  

סשה דרטווה, ראש מחלקת הדה-לגיטימציה בקונגרס היהודי העולמי, מוסף כי "אפשר להילחם בשדה הקרב הווירטואלי מדי יום. זו הסיבה ששדה הקרב הזה הוא כה חשוב. צריך להבין מה יהיה המהלך הבא של אנשי ה-BDS. כשהייתי בדובר צה"ל ידענו בדיוק מה החמאס יצייץ. צריך לצפות ולהיות מוכנים תמיד לפני האויב און-ליין. לצייץ לפני שהם יצייצו".  

למרות זאת, צריך תמיד לזכור שההסברה ברשת לא תעבוד אם אין מאחוריה אמת. וויליאם דארוף (48), בכיר בארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, מסביר: "כשרוצים לשכנע אנשים במשהו, צריך להבין איך הם רואים את העולם ולדבר באותה שפה. לדבר כאילו זה קהל של מרכז הליכוד או הקונגרס הציוני - לא ישפיע על אנשים שרואים את העולם בצורה שונה לחלוטין". אבל כאמור בלי כיסוי זה לא יעבוד: "זה באינטרס הביטחוני של ישראל שיהיה הליך שלום בר-קיימא כדי לפתור את המשבר. צריך לתת לאנשים פיתרון מלבד ה-BDS".

הכותבת הייתה אורחת הקונגרס היהודי העולמי בניו-יורק