שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בלי סבון: לשון נקייה לפסח
    איך אומרים בעברית סקוץ' ומה המקור של סמרטוט? וגם: מַגֵּב (magev) ולא מַגַּב, המקום היחיד שבו מוזכר בתנ"ך מטאטא, ומה המקור של יעה?

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בזמן הניקיונות לחג הפסח, באקדמיה ללשון העברית ביקשו לרענן את הזיכרון שלנו בכל הנוגע לשמות של כלי הניקיון וחומרי הניקוי. מתברר שלחלק מאותן מילים מקור תנ"כי, ולאחרות תחליף עברי שרבים לא מכירים. הנה כמה מההסברים:

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

     

    יָעֶה

    היעה נזכר בתנ"ך בתיאור כלי המשכן והמקדש: "וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ: אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת". על פי פרשנויות אחרות הם היו מגרפות שהסירו בהן את הדשן מעל המזבח או כלי כלשהו לסילוק פסולת או גחלים.

     

    בֹּרִית

    מונח עברי לסבון. מילה זו לקוחה מן התנ"ך, והיא מציינת חומר ניקוי: "כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי" (ירמיהו ב, כב). שורש המילה הוא בר"ר – והיא קשורה לשם התואר בַּר שפירושו "נקי", כגון בַּר לֵבָב. בעברית המילה משמשת בצורתה המוכרת לנו למן העת החדשה, ואולם היא מצויה בצורה אחרת – צָפוֹן – כבר בתוספתא ובתלמוד. למשל: "ושאני (ושונה) צבע, הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון" (בבלי בבא קמא צג ע"ב).

     

    מְשׁוּפָה

    המילה העברית לכרית לניקיון כלים, השגורה בפינו כ-"סקוץ'". לאורך השנים המשופה פשטה צורה ולבשה צורה: ברזלית, "ננס", צמר פלדה, ספוֹג עטוי תלתלי מתכת ועוד. במשופה משפשפים, מקרצפים ומצחצחים את כלי האוכל וכלי המטבח בימי השִגרה ובעיקר לקראת הפסח.

     

     (צילום אילוסטרציה: Shutterstock) (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
    (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    סחבה וסמרטוט

    מקור המילה סְחָבָה הוא בצירוף המקראי "בלויי סחבות" – בגדים או בדים שאין בהם צורך. המילה סְמַרְטוּט מקורה בספרות חז"ל, והיא מוכרת מן הארמית בצורה מַרְטוּט – בד ממורט ובלוי.

     

    מַטְלִית (או מַטְלֵת)

    מקורה בלשון חז"ל, והיא קרובה בשורשה ובמשמעה למילה טְלַאי – פיסת אריג.

     

    מַגֵּב

    גזורה מן השורש נג"ב הקשור במישרין לפעולת הניקוי. ההגייה התקנית של המילה היא בתנועת e בגימ"ל.

     

    מַטְאֲטֵא

    המילה מטאטא מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – בנבואת פורענות על ממלכת בבל: "וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד… וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד..." (ישעיהו). ניתן לקשור את השורש המרובע טאט"א אל המילה טִיט, פעולה של סילוק של טיט לצורך ניקוי.

     

    דְּלִי

    הפועל דָּלָה, פירושו הֶעֱלָה, ומכאן השם דְּלִי לכלי שדולים בו מים מן הבאר. כיום משמש הדלי לנשיאה או לאגירה של נוזל, כמו גם לנשיאת מי הניקיון לשטיפת הרצפות והחלונות.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים