שתף קטע נבחר

"התקשרו מבית ספר ואמרו שהילד נחנק"

כשילד בולע בטעות גוף זר חשוב לפנות בהקדם לרופא כדי לבדוק מה לעשות, גם אם נראה שהוא בסדר. דיברנו עם הורים שעברו עם ילדיהם סיפור מפחיד עם סוף טוב. וגם - רופא ממליץ מה לעשות במקרים שהילד לא מצליח לנשום וממה עדיף להימנע במצבי חירום

תמיד אומרים לשים לב שתינוקות לא יבלעו בטעות משהו ולא להוריד מהם לרגע את העיניים אבל מסתבר שהסכנות עלולות לקרות גם לילדים גדולים. תמיר (השם המלא שמור במערכת) בן השנתיים ועשרה חודשים פתח בתמימות חבילה קטנה שקיבל מחבר, חשב שמדובר בסוכריות והחל לאכול. רק כשאמו ניגשה לטעום את הממתק החדש, היא הבחינה כי למעשה אלו הם כדורים קטנים שעשויים מסיליקון ובדיעבד הבינה שהם מתנפחים במגע עם מים.

 

"מיד זיהיתי שאלו לא סוכריות", מספרת אמו. "קראתי במהירות את ההוראות באנגלית. היה כתוב שזה לא מאכל שזה משחק מתנפח. התקשרתי למרכז הרעלות ונאמר לי שהכדורים לא רעילים אך מתנפחים ועלולים לפגוע במעיים. הפנו אותי בדחיפות לרופא ששלח אותנו למיון".

הכדורים שתמיר בלע ( )
הכדורים שתמיר בלע
 

מה קרה בבית חולים?

"זה היה מקרה נדיר ולא כל כך ידעו איך לטפל בו. החשש הגדול של הרופאים היה שהכדורים יתנפחו ויחסמו את המעיים, לכן בהתחלה התלבטו אם לתת לו לשתות מים כדי לא לגרום לכדורים להתנפח. הוחלט לבסוף לנתח כדי להוציאם מהקיבה, אבל בבדיקה נוספת אבחנו כי הכדורים כבר נכנסו למעיים ולכן לא הייתה אפשרות לנתח. הרופאים המתינו לבוקר כדי לבחון כיצד להתקדם ולקראת עשר בבוקר קרה נס. לתמיר הייתה יציאה, שמונה כדורים מנופחים ולאחריהם לאט לאט יצאו כולם. עברנו את זה ללא התערבות רפואית, מלבד כדור שמקבלים בכל בית מרקחת ועוזר לפעילות המעיים".

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

מה עבר עליך במהלך כל הזמן הזה?

"ברגע הראשון נבהלתי אבל הרופא שלנו הרגיע אותי וראיתי שתמיר לא סובל. חששתי שהכדורים יחסמו את המעיים. נלחצתי מהמחשבה על ניתוח בהרדמה מלאה. הוא ילד מאוד קטן. התפללנו המון וטוב שהסתיים ככה והשתחררנו אחרי יומיים".

 

 ( )

לא רק בליעה מסוכנת, גם שאיפה של חומרים זרים לגוף עלולה להיות מסוכנת מאוד. אמנם היא שכיחה אצל ילדים קטנים אבל ניתן לראות זאת גם אצל ילדים בוגרים יותר. פאיק סירפי בן ה-12.5 שיחק עם העט במהלך יום הלימודים. הראש של העט השתחרר ונשאב פנימה בהפתעה.

ראש העט שהשתחרר ונשאב לגופו של פאיק ( ) ( )
ראש העט שהשתחרר ונשאב לגופו של פאיק
 

"התקשרו אלי מבית הספר", משתף האב מוסטפה. "סיפרו שהילד נחנק. הוא ניסה להוציא את החלק ולא הצליח. הוא תפקד רגיל אבל השתעל וסבל מקוצר נשימה. מזל שהייתי קרוב. נסעתי אליו במהירות, לקחתי אותו למרפאה ומשם למיון. הרופאים הסבירו שחתיכה מהעט נכנסה פנימה לדרכי הנשימה, אמרו שצריך לנתח דחוף כי פחדו שהיא תיכנס לריאות. הסבירו לי ששמים מצלמה, לוכדים את החלק ומוציאים. הבן שלי ואני ישנו לילה שלם יחד. הייתי צמוד אליו כל הזמן. למחרת בצהריים כבר שוחררנו והיום הוא בסדר גמור".

 

איך הרגשת?

"פאיר התנהג רגיל אבל התקשה לנשום. לא חשבתי פעמים ולקחתי אותו הכי מהר שיכולתי למיון משום שהרופא הסביר לנו שזה מסוכן. החזקנו אצבעות והתפללנו. הרופאים בשניידר היו מלאכים וטיפלו בו במהירות. אנשים לפעמים מכניסים עטים לפה בזמן שהם חושבים, בזמן שהם עובדים, בלי כוונה, בתמימות אבל הם צריכים להבין שזה מסוכן. לנו היה מזל, ניצלנו".

 

 ( )

"כשני מקרים בשבוע של הוצאת גופים זרים מגיעים לבית החולים שניידר בממוצע", אומר ד"ר ערן משיח, רופא בכיר במיון ילדים ומומחה ברפואה דחופה. "זה יכול לקרות בכל גיל אך לרוב אופייני בגיל שנה עד גיל ארבע, משום שבגיל הזה הם לא מודעים, מכניסים הכל לפה ולפיכך גדלה הסכנה של שאיפת של גופים זרים. זה יכול להיות חפצים קטנים בבית, מזונות למינהם, שרשראות וסיכות ביטחון".

 

מה ההבדל בין בליעה של גוף זר לשאיפה?

"בבליעה לרוב אין סכנה, זה מגיע לקיבה ויוצא לבד, למעט מקרים שבהם הגופים נתקעים בוושט, בדרכי הנשימה, אז יש סכנה לחנק ולכן ממהרים להוציא. בדרך כלל מדובר על בליעה של מטבעות, גולות וכדומה. שאיפה לעומת זאת, אלו הם גופים זרים שנתקעים בדרכי הנשימה, זה יכול להיות גרגיר אורז, תירס, חרוז. הם יכולים להיתקע באף, בלוע, בוושט או בקנה הנשימה ומשם לריאות, מסכנים את דרכי הנשימה ולכן אנחנו חייבים להוציאם במהירות כדי לא לגרום לנזק. למיון בבית החולים מגיעים ילדים עם השתנקות, חשד ששאפו משהו. הם נראים בסדר אך מתקשים לנשום ולכן אנחנו ממהרים לטפל".

ארון בביה"ח שניידר של גופים זרים שנשלפו מגופם של ילדים ( )
ארון בביה"ח שניידר של גופים זרים שנשלפו מגופם של ילדים
 

יש דרך לנחש שקרה משהו לילד שלי בלי לראות שבלע משהו?

"אם הילד בלע גוף זר שלא נתקע בדרכי נשימה או בדרכי העיכול, אלא פשוט הגיע לקיבה, הסיכוי לדעת אם לא היינו לידו הוא אפסי כי אין סימנים. הוא יכול להקיא אבל זה נדיר. זה יכול להיות חומר שעושה נזק כמו הרעלה, אז יהיו סימני הרעלה, אבל אם סתם בלע מטבע, לא נראה כלום או נרגיש. לעומת זאת, אם הוא שאף, יהיו סימנים של השתנקות, שיעול בלתי פוסק ולעיתים הכחלה. דלקות ריאות חוזרות באותו צד יכולות לעורר אף הן חשד".

 

האם לרוץ למיון או לנסות להוציא בעצמנו?

"אם הצבע של הילד תקין, הוא נמצא בהכרה או משתעל, ההמלצה היא לעודד אותו להשתעל, בין אם זה במילים או בטפיחה על הגב. השתדלו לא לדחוף אצבעות ולהוציא, הקפידו להשאיר אותו במצב ישיבה ולא שכיבה, שכן תזוזה לא נכונה עלולה לגרום לחסימה מלאה ולפיכך להרע את המצב. מהרו לפנות לעזרה רפואית כשהוא יושב. גם בבית חולים ננסה להוציא גוף זר רק בחדר ניתוח, מתוך הבנה שאם יש חסימה, החלק יסתובב ויתקע, בחדר ניתוח נוכל לפתוח את קנה הנשימה באופן כירורגי. זה עניין של שניות".

 

כדי להימנע ממצבים של בליעה או שאיפה של גופים זרים, ממליץ ד"ר משיח להרחיק את כל החלקים הקטנים בבית מהישג ידם של הילדים - צעצועים, חרוזים ושאריות אוכל. "אם יש אחים גדולים שמשחקים, הקפידו שגם הם יהיו מודעים לסכנות. הרחיקו תרופות וכדורים, חתכו אוכל לחתיכות קטנות כדי שלא ייתקעו בגרון, בייחוד, אך לא רק מזון כמו ענבים, נקניקיות, וכמובן השגיחו על הילדים במהלך הארוחה".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
רצוי לעודד את הילד להשתעל
צילום: shutterstock
מומלצים