שתף קטע נבחר

צילום: shutterstock

נשיא המדינה נגד לה פן: "הכחישה את אחריות צרפת לגירוש למחנות ההשמדה"

בקיבוץ לוחמי הגטאות התקיים הטקס המסכם שבו השתתפו הנשיא ראובן ריבלין ונשיא גרמניה לשעבר יואכים גאוק. ריבלין דיבר נגד מכחישי השואה המודרניים המבקשים להפוך את אירופה כולה לקורבן, והזכיר בהקשר זה את המועמדת לנשיאות צרפת: "תעודת הפטור הגורפת והיעילה ביותר מאחריות"

 

 

בטקס נעילת אירועי יום השואה והגבורה בקיבוץ לוחמי הגטאות דיבר הערב (ב') נשיא המדינה ראובן ריבלין על מכחישי השואה המודרניים, והזכיר את המועמדת לנשיאות צרפת מרין לה פן: "לפני כשבועיים, הכחישה מועמדת לנשיאות צרפת את אחריותה של צרפת לגירוש אזרחיה היהודים למחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. חבר מפלגתה הכחיש לא רק את המעורבות הצרפתית בגירוש היהודים להשמדה, אלא את עצם ההשמדה ההמונית". באירוע נכח נשיא גרמניה לשעבר, יואכים גאוק. צפו בשידור הישיר.

 

"מכובדיי ויקיריי, האחריות לשואה, האחריות לביצועו של הרצח השיטתי של העם היהודי בידי הנאצים ועוזריהם משאר העמים, נעשה בשנים האחרונות לנושא פוליטי מרכזי בכל רחבי העולם המערבי. לראשונה מזה זמן רב, שבה השואה והפכה מעניין היסטורי שהינו נחלתם של מלמדים מקצועיים בעיקר לנושא פוליטי מובהק ובוער. לכאורה, שובה של השואה לכותרות העיתונים היא בשורה. אולם, זו בשורה רק לכאורה. שכן המסר שעולה מההתבטאויות הפוליטיות האחרונות הוא מטריד מאין כמוהו. ובכל מקום המסר הוא אותו מסר: איננו אחראים לשואה. איננו אחראים להשמדת העם היהודי, שאירעה בגבולנו".

הנשיא ריבלין, הערב בקיבוץ לוחמי הגטאות (צילום: שי וקנין/TPS) (צילום: שי וקנין/TPS)
הנשיא ריבלין, הערב בקיבוץ לוחמי הגטאות(צילום: שי וקנין/TPS)

מרין לה פן (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מרין לה פן(צילום: AFP)
 

הנשיא ריבלין ונשיא גרמניה לשעבר יואכים גאוק (צילום: שי וקנין/TPS) (צילום: שי וקנין/TPS)
הנשיא ריבלין ונשיא גרמניה לשעבר יואכים גאוק(צילום: שי וקנין/TPS)

"כך למשל לפני כשבועיים, הכחישה מועמדת לנשיאות צרפת את אחריותה של צרפת לגירוש אזרחיה היהודים למחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. חבר מפלגתה הכחיש לא רק את המעורבות הצרפתית בגירוש היהודים להשמדה, אלא את עצם ההשמדה ההמונית. בפולין, הדיון במעורבותה של האוכלוסייה המקומית ברדיפת היהודים ורציחתם, הפך לנושא פוליטי מן המדרגה הראשונה. באוקראינה, זעמו נבחרי ציבור על כי בנאומי בפני הראדה, הפרלמנט האוקראיני, הזכרתי ש'רבים מהמסייעים לנאצים היו בני העם האוקראיני ובתוכם היו שפרעו וטבחו ביהודים ובמקרים רבים הסגירו אותם לגרמנים'. ובבריטניה, קבע חבר במפלגת הלייבור שגורש ממנה, כי 'היהודים הציונים שיתפו פעולה עם היטלר'".

 

"נכון. אין אחריות שווה. איננו דורשים מאף אומה מלבד מהאומה הגרמנית, את האחריות על התכנון השטני וההוצאה לפועל של הפתרון הסופי. אבל אנו תובעים חשבון נפש לאומי ומוסרי מכל אלו שסייעו להוצאת תכנית ההשמדה מהכוח לפועל. ההתכחשות לאחריות לפשעים שנעשו בימי מלחמת העולם השנייה, היא הכחשת שואה מסוג חדש, מסוכן והרסני הרבה יותר מזה שהכרנו עד כה. מכחישי השואה המסורתיים השתייכו לשוליים קיצוניים, מימין ומשמאל. הם הסתמכו על עבודתם הכמו-מדעית של היסטוריונים-כביכול. אותם מכחישי שואה מן הדור הישן, ביקשו לתקף את העובדות והממצאים המוצקים על מימדי ההשמדה הנאצית ההמונית ומטרותיה האנטישמיות והגזעניות. הצלחתם הייתה מזערית. מנגד - הכחשת השואה שהולכת וצומחת לנגד עינינו חותרת למטרה מתחכמת ומסכנת הרבה יותר - זוהי אינה הכחשה של עצם קיומה של השואה, אלא הכחשה של ההבחנה בין קורבן לבין פושע. זוהי הכחשה שמבקשת להפוך את אירופה כולה - על הנהגתה הלאומית ומוסדותיה המארגנים - לקורבנות. זוהי הכחשה שחותרת לבטל את האחריות הפוליטית והמוסרית שמוכרחה לעמוד בלב זיכרון השואה לדורי דורות. קורבנות, היא תעודת הפטור הגורפת והיעילה ביותר מאחריות".

 

 

השר אביגדור ליברמן, הערב בטקס ביד מרדכי (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
השר אביגדור ליברמן, הערב בטקס ביד מרדכי(צילום: אבי רוקח)

ריבלין אמר כי "כבני משפחה לאלו שנרצחו, וכאומה שנושאת בזיכרונה הקולקטיבי מאות רבות של רדיפות דתיות ופוליטיות, אנו קרבנותיה של המפלצת הנאצית ושל גרורותיה. וכמדינה ריבונית שזכתה לעצמאות לאומית, מוטלת עלינו החובה לתבוע מאומות ומדינות אחרות, לא להתחמק מאחריות. זוהי מחויבותנו לדם אחינו ואחיותינו הזועק אלינו מן האדמה, זוהי מחויבותנו לדורות הבאים. עלינו להילחם מלחמת חורמה בגל העדכני והמסכן של הכחשת השואה. עלינו להתנגד להתנערות מאחריות לאומית".

 

נשיא גרמניה לשעבר גאוק אמר בנאומו: "עיניי נמשכות במיוחד לאלה מכם ששרדו. אני רוחש כבוד לאלה שבעבר נודו, הושפלו, נרדפו ונרצחו על ידי גרמניה אחרת של שום היותם יהודים. לעולם לא אחשוב על מעשים בלתי אנושיים אלה בלי תחושת פלצות וצער עמוק.

 

"את עצם הדבר שהצלחנו (ישראלים וגרמנים) להתקרב כל כך יש לייחס במידה רבה לעובדה שבצעירותי אני ומיליוני גרמנים אחרים התחלנו לקרוא ולהבין מה הגרמנים שקדמו לנו עוללו. הייתה תקופה שהתביישתי להיות גרמני. לא יכולתי לאהוב את ארצי. אפילו שנאתי אותה. בני דורי הביטו בהוריהם בתחושת גועל. הללו התנערו מכל אשמה, הם לכאורה לא ידעו דבר. רובם הגדול שמרו על שתיקה זו במהלך שנות ה-50 וה-60 וסירבו לקבל אחריות על מה שאירע". 

 

כמה בני נוער מחו הערב בעצרת בלוחמי הגטאות על הזמנת נשיא גרמניה לשעבר. הנערים החזיקו שלטים עליהם נכתב "אין גרמניה אחרת". המשטרה החרימה את השלטים.

  

אלה מדליקי המשואות בעצרת הנועלת את אירועי יום השואה:

שרגא פילרץ. בן 87, יליד ויז'קוף, פולין. כבר בגיל 10 היה פרטיזן לוחם ביערות בלרוס.

 

ההיסטוריון ד"ר משה שנר. דור שני ובן קיבוץ לוחמי הגטאות.

 

לוצ'י רטמן. ילידת דינוב, פולין. ניצלה בעזרת אישה פולנייה שסיפקה לה תעודת לידה מזויפת ובעזרת כישורי משחק ומראה אירופאי.

 

רחל אלטרץ'. הניצולה היחידה משטיפ, מקדוניה. שרדה כילדה כמה מחנות ואחרי המלחמה נשלחה לבית יתומים. ברישומים של הגרמנים מופיעה כאילו נספתה.

 

ברוך הוד (לשעבר בירנט ון דר הודן). נולד ב-1924 בהולנד. היה חבר המחתרת ההולנדית. זייף מסמכים עבור יהודים ופעילי מחתרת, אסף נשק ואספקת מזון. השתתף פעמיים במבצע להחזרת צנחנים של בעלות הברית משטח כיבוש. נעצר על ידי הגרמנים, נלקח לחקירה ועונה. עובדת היותו נימול דווקא הצילה את חייו: הוא זוהה כיהודי ולא כחבר מחתרת, ולכן הושאר בחיים.

 

מירי אזולאי. בת 86, ילידת בודפשט, הונגריה. גדלה בבית יתומים עוד לפני המלחמה וניצלה מהטבח בדנובה. עלתה ב"אקסודוס" ביולי 1947 וגורשה לגרמניה. הגיעה לקיבוץ עברון במסגרת "עליית הנוער" לאחר הקמת המדינה ושם היא מגוררת עד היום.

 

את זר חסידי אומות עולם תניח בטי בכר עוזרי (78), שניצלה על ידי אלכסנדר ובלגה טודורוב, שהיו חברים של הוריה בסקופיה, מקדוניה, שגידלו אותה כנוצרייה. רק בגיל מאוחר חשפה בפני ילדיה את זהותה. הוריה נספו בטרבלינקה.

 

במקביל מתקיים בקיבוץ יד מרדכי טקס נוסף לנעילת אירועי יום השואה, בהשתתפות שר הביטחון אביגדור ליברמן, כלת פרס ישראל גילה אלמגור ואלוף פיקוד דרום אייל זמיר.

 

ליברמן אמר: "עם ישראל היה ונשאר עם חזק ונחוש, וההוכחה הניצחת לכך היא שאנחנו עומדים כאן בקיבוץ יד מרדכי, הקרוי על שמו של מרדכי אנילביץ', למרגלות הגבעה שבראשה ניצבים שני סמלים ותמרורי דרך בתולדות האומה: אנדרטת הזיכרון לדמותו של מפקד מרד גטו ורשה ובסמוך לה מגדל המים הנקוב שהופצץ וקרס בקרב עם הצבא המצרי, בקרבות תש"ח. מייסדי הקיבוץ שעלו לארץ מפולין וסביבתה, הותירו אחריהם משפחות אהובות שרובן נספו בשואה.

 

"למרות ובעיקר בשל האסונות האישיים של כל אחת ואחד ממייסדי הקיבוץ, קם פה דור לתפארת חזק ואיתן, שגם הוא נאלץ להתמודד מול אויבים. חמש שנים לאחר הקמת הקיבוץ פרצה מלחמת השחרור, כמבחן דומה ללוחמה שהיתה בגטו ורשה. חברי הקיבוץ ולוחמי הפלמ"ח לחמו על אדמת יד מרדכי בחירוף נפש נגד הפולש המצרי והביסו אותו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: MX1
הנשיא ריבלין ולה פן
צילום: MX1
מומלצים