בגיל 80: "היום אני שלמה עם עצמי כהדסה"
הסופרת הדסה מור שחשפה בספר אוטוביוגרפי את פרטי הרומן שניהלה עם משה דיין שהיה חברו הטוב של בעלה, ממשיכה לגולל את סיפורן של נשים פורצות דרך. היום בגיל 80 היא כותבת טור אישי ובלעדי על גיבורות הספרים שלה שהולכות כנגד המוסכמות ובעזרתן היא מגיעה להשלמה אישית
מאז ילדותי ונערותי הייתי כבר בעלת דעות עצמאיות ואף הלכתי לא פעם בכיוון נגדי למוסכמות ולמנהגים קיימים. על השאלה מה אני רוצה לעשות כשאגדל, היו לי כבר בילדות שתי תשובות: לכתוב רומנים ולהיות מורה. היום, כשאני בעשור השמיני לחיי אני יכולה להגיד שהגשמתי את שתי המטרות האלה במלואן: אני מורה מוסמכת, ובנוסף יש לי שני תארים אקדמאיים מהאוניברסיטה העברית, ובד בבד כתבתי רומנים. רק לאחרונה יצא לאור ספרי השביעי, "יום הדין של ג'ני מרקוס". אולם דרכי כאישה כל השנים הללו לא הייתה קלה או מובנת מאליה.
צעד מאוד לא שיגרתי עשיתי בשנות הששים כשפרסמתי את הספר הראשון שלי "דרכים לוהטות" שעורר בציבור תגובות מאוד עזות ואמוציונליות וויכוחים בעד ונגד. היו שכינו את פרסומו "העזה" ו"אומץ לב" והיו שגינו את פרסומו בשל חשיפתי בו את היחסים שהיו לי עם מי שהיה אחד האישים הידועים והמרגשים במדינה, משה דיין.
נכון שהיו בספר תיאורים אינטימיים "נועזים" מדי, והיתה גם דרמה משפחתית, והיה גם מכתב של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, שהיה ממש פנינה ספרותית בפני עצמה. דומני שבעצם פרסום הספר שנחשב כשובר מוסכמות ומסיר את מיגבלות החדירה לחיים הפרטיים שלי ושל דיין, ביטאתי את עצמאותי. הלכתי אז נגד הזרם. כיום ספר כזה היה נחשב למקובל לחלוטין ולא היה מעורר רגשות כה עזים וקיצוניים כפי שעורר בשנות הששים.
עוד במדור 60 פלוס: בגיל 81 ההלך האולימפי שאול לדני מספר איך שרד
עובדה, שכאשר ארבעים שנה לאחר צאת "דרכים לוהטות" אני כתבתי את אותו התוכן עם כל השמות האמיתיים ואפילו ביתר הרחבה, בספר נוסף בשם "יערת הדבש" שיצא לאור ב 2005, שאמנם עורר עניין אבל לא היסטריה. ספר מושקע ומרתק אך דווקא אני עצמי צינזרתי אותו וזמן קצר לאחר פרסומו, אחרי שנמכרו כמה מאות עותקים, החלטתי לגנוז אותו כי הרגשתי שהוא חושפני מידי, גם פיזית וגם ריגשית וגם עמוס בפרטים חושפניים על משפחתי. לפתע הרגשתי מעורטלת ורציתי להתכסות בשמיכה של הגניזה וכיום מונחים הספרים של "יערת הדבש" באחד המחסנים, מי יודע מה יעלה בגורלם.
בספר שיצא לפני זה האחרון, שהיה על נושא השואה ומלחמת העולם השנייה, בשם "אהבות בצל האפר", אני מתארת אשה, רייזלה רזניק, שבאמצעות עלילה מותחת, שבחלקה התרחשה במציאות אמיתית וחלקה דמיונית, מתארת את כל מוראות המלחמה והשואה, את אהבתה לנגן התזמורת במחנה הריכוז, שאיתו יצאה לצעדת המוות, וממנה הצליחו שניהם לחמוק ולברוח ולהינצל. ואני מודה שמבלי להרגיש בכך, אני הייתי האשה הזאת. ממש נכנסתי לתוכה ותיארתי אותה כאילו אני הייתי זו שעברה את כל מוראות האירועים הנוראים אך פנטסטיים, שהיא עברה, למרות שאני כילידת הארץ דור רביעי לא הייתי שם מעולם.
עוד: אולטרה סבתא: בת 82 השלימה ריצה של 160 ק"מ
וגם האשה בספרי החדש האחרון "יום הדין של ג'ני מרקוס" שמספר סיפור אמיתי על אשה הולנדית, נוצריה, עשירה מאוד, שבאה במחצית השניה של המאה התשע עשרה לירושלים כדי לבנות בית מלון ענק לישוע המשיח לכשיירד מהשמיים עלי אדמות אחרי שיתרחש יום הדין, שתוך כדי בנייתו היא התנדבה להילחם במרד שפרץ בארצות הבלקן נגד הטורקים – ראיתי בה את עצמי.
ג'ני לחמה שם על סוסה והשתתפה בקרבות רבים וזכתה לתהילה בעיתונים של התקופה. אלא שבשל אהבתה למפקד המרד, היא הוציאה את כל יתרת כספיה לרכישת נשק למורדים ולא נותר לה די כסף להשלים את בניית המלון, שפקידי הסולטן עיקלו לה את כל חומרי הבנייה היקרים וכך היא הידרדרה עד למותה בפריז.
ג'ני מרקוס, דמות יוצאת דופן בהקרבתה למען הזולת, שיכלה לחיות חיי עושר ונוחות, אך העדיפה לחיות בהתאם לאידיאלים הדתיים והפוליטיים וגם האישיים שלה. ג'ני מרקוס דגלה בפמיניזם שהיה אז בבחינת מרד כנגד המוסכמות החברתיות, שהתבטא אצלה גם בהתנגדות להינשא לאיש וללדת ילדים. הקמת משפחה משלה היתה עבורה מכשול לבטא את עצמאותה ולמלא את שאיפתה לעזור לזולת, לעזור לעמים מדוכאים ולהקים פרויקט מדהים כמו מלון. אך מזלה בגד בה והיא לא השלימה את הבנייה, חזרה מקרבות הבלקן חסרת פרוטה, וגם איבדה את נשוא אהבתה.
למרות שחייה של ג'ני היו מטלטלים ואף הזויים, במרחקי זמן ועלילות, אני הכנסתי את עצמי לתוכה וניווטתי את דרכיה כפי שהיו במציאות של אותם ימים. אשה מיוחדת במינה שעם כל ההזיות הדתיות והפוליטיות שהיו לה, כל אשה שתקרא את הרפתקאותיה ופעולותיה, תזדהה איתה ותעריץ את אישיותה.
אני היום שלמה עם עצמי גם כהדסה מור מ"יערת הדבש", גם כרייזלה מ"אהבות בצל האפר" וגם כגיבורת הספר, שהוא היהלום שבכתר מבין כל ספרי - "יום הדין של ג'ני מרקוס".
הכותבת הינה מחברת הספר החדש "יום הדין של ג'ני מרקוס" בהוצאת ספרי צמרת. להשיג ברשתות הספרים ובחנויות ספרים מובחרות.
פרופ' דפנה יואל מאוניברסיטת תל אביב מספרת על מחקרה שבדק האם המוח הנשי שונה מהמוח הגברי. צפו בראיון איתה:
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לפנייה לכתב/ת 
