במצוקה כלכלית? אל תרגיש מצורע
דרך פרשות תזריע ומצורע אנו יכולים ללמוד כי תפקידו העיקרי של הכהן אינו מסתכם רק בהסתכלות על הנגע אלא כולל גם את הבנת המשמעויות. וכך גם עלינו לצפות מטיפול במצוקה כלכלית שעלולה לפגוע בכולנו
שתי הפרשיות תזריע ומצורע עוסקות בנגעים בהיבטיהם השונים. באדם, בביתו של אדם, בבגדיו, כליו ועוד. אמנם איננו עוסקים בימינו בנגעים וכל טומאת הצרעת אינה בנמצא, אך חשוב לנסות ולנתח את ההסתכלות על הנגעים השונים ואת דרכי הטיפול בהם.
כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
פרשת תזריע מתחברת לפרשת שמיני שקראנו בשבוע שעבר שעסקה בחיות טהורות וטמאות. הפרשה דנה בלידה של בן או בת, ונוגעת בנושא הטהרה והטומאה. מכאן ממשיכה הפרשה ועוסקת בנגעים השונים.
פרשות אלה מפרטות מספר כללים שדרכם ניתן לנתח סוגיות נוספות:
ראשית, הנגע או החשד לנגע מובאים אל הכהן לבדיקה. הכהן מחליט לגבי הנגע, על פי סימנים וקריטריונים המוגדרים לו מראש.
אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים: וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ: וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים: וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית...
הכלל השני קובע דרגות לנגעים. הדרגה הבעייתית ביותר היא נגע הצרעת בגוף. לאחר מכן, צרעת הראש או הזקן. דרגה נמוכה מזו היא צרעת הבגד. וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים: אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר אוֹ בְעוֹר אוֹ בְּכָל מְלֶאכֶת עוֹר: וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר נֶגַע צָרַעַת הוּא וְהָרְאָה אֶת הַכֹּהֵן: וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנָּגַע וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים.
למטופל חלק משמעותי מאוד בתהליך
פרשיות אלו מלמדות אותנו על תהליכים שונים שאדם עובר בחייו ועל אופן ההתמודדות שלו, של החברה ושל המטפל, המלווה, המדריך. בניתוח מעמיק של תהליכים אלו, נוכל לבחון מספר נקודות חשובות היכולות ללמד אותנו.
בתחום הרפואה, כשאדם חולה הוא הולך לרופא. כשמישהו חווה מצוקה נפשית - הוא פונה למטפל נפשי. כך גם במצוקות נוספות - מצוקה זוגית, או בין הורים לילדים - ניתן לבקש סיוע ממטפלים ויועצים זוגיים ומדריכי הורים, ובמצוקה כלכלית - פונים ליועץ כלכלי.
נקודה נוספת היא שותפות הטיפול. הכהן אינו שחקן יחיד בטיפול בנגע. גם המטופל משחק תפקיד משמעותי בתהליך הריפוי שלו. כך גם בתהליכים נוספים. אין תפקידו של המדריך, המלווה, המטפל, לקחת אחריות מלאה לבדו על תהליך השיקום - ולמטופל יש חלק מאד משמעותי בתהליך זה.
בעולם הכלכלי הנושא מחולק לתהליכים שונים שעל פי רוב דורשים התערבויות שונות. מלווה כלכלי יכול לסייע בעיקר בבנייה ובניהול תקציב, בהסדרת חובות ובתכנון חסכון עתידי, אך כאשר יש צורך בהתערבות מקצועית בתחום הביטוחי – הרי שאין למלווה כלים (למעט אם יש לו רישיון מוסמך בביטוח), ולכן יש לערב יועץ ביטוחי. כך גם בצד המשפטי, הבנקאי (משכנתאות בעיקר), התעסוקתי ועוד.
על המלווה או היועץ הכלכלי לנתח את גודל הבעיה ולפיה לגבש את הפתרון המוצע. כשמכניסים לתמונה יועץ מקצועי - הדבר אינו בהכרח מקשה על המשפחה (שיכולה לטעון שקשה לעבוד מול מספר גורמים), כיוון שהיועץ בא לעסוק בנושא ממוקד מאוד ועל פי רוב, לא מסובך מדי.
הנגשת הידע
נקודה אחרונה וחשובה שנלמדת מעקרונות הפרשות היא היחס בין הידע לבין הנגשתו. בשנים האחרונות (החל משנות התשעים) עולם הידע התרחב באופן רחב מאד והיום היידע קיים בכל כיס של כל אדם עם מכשיר סלולרי חכם. החכמה והמקצועיות היא לנפות את הידע הרלוונטי וממנו ללמוד.
זהו תפקידו העיקרי של הכהן. להסתכל על הנגע - כל אחד יכול. אך להבין את המשמעויות, לכך צריך איש מקצוע או ידע מקצועי. אולי אחד הלקחים החשובים הנלמדים כאן הוא היכולת להיעזר באחר לטובת שיפור איכות חיינו.
אל לנו לחשוש מבקשת עזרה כאשר אנו מרגישים חוסר ידע או מצוקה (מצוקה אינה רק מצב שבו יש עוני בבית, אלא כל מצב של אי וודאות שקשה יותר להתמודד לבד). אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים (מסכת ברכות, דף ה ע"ב).
לפנייה לכתב/ת 
