בת 15 תרמה שיער שלוש פעמים לחולי סרטן

שירה אלדר, נערה בת 15 מכפר סבא, החליטה לתרום את שערה בפעם השלישית עבור חולי סרטן. לאחרונה היא אפילו שכנעה את אחותה הקטנה, בת השבע, לתרום גם היא את שערה. "החלטתי לתרום את השיער שלי מכיוון שהוא צומח בקצב מהיר ואני אוהבת שיער ארוך אבל לא אוהבת להתעסק איתו", אומרת שירה. "הרבה יותר קל לי להתנהל עם שיער קצר, אז החלטתי שבמקום סתם ללכת ולהסתפר ושהשיער ייזרק, עדיף שאתרום אותו למישהו או מישהי שהשיער שלי יכול לעזור להם".

(צילום: הדס אלדר)

"חשבנו על כך ששיער הוא משהו טריוויאלי עבור כל אדם, משהו מובן מאליו, אבל במצבים שבהם השיער איננו, לדוגמה מצבים שבהם ילד או מבוגר חולי סרטן, חוסר השיער הוא דבר שבולט לעין", אומרת הדס. "חוסר השיער הוא זה שגורר את המבטים ברחוב, כמו שלט ניאון על הראש. לחולה עצמו זה מצב מאוד קשה. התרומה יכולה לשפר את מצבו של החולה, הן מבחינת המראה והן מבחינת ההרגשה שלו ולכן אמרנו שאם כבר מקצרים כדאי שמישהו ייהנה מכך.

"אני רואה את ימי המודעות שבהם מוכרז על תרומת שיער, ולדעתי יום אחד בשנה לא מספיק. זה כמו יום כדור הארץ. אי אפשר לזהם את כדור הארץ בכל יום בשנה, ואז יום אחד להפסיק, זה לא מה שעושה את השינוי האמיתי. אני יודעת גם שהעלות של הפאות גבוהה ולכן, כל ילד שהשיער יכול לעזור לו לעבור את התקופה הזאת בצורה טובה יותר ולשפר אפילו במעט את ההרגשה שלו, זה הכי חשוב מבחינתנו".

אולי יעניין אותך גם:

- הצלם הכי צעיר: בן שנתיים מצלם רגעים בחייו

- מיואשים? 10 שיטות לגרום לילדים לנסות אוכל חדש

- 4 ילדים ב-3 שנים: ההורים שהכל קטן עליהם

(צילום: הדס אלדר)

איך זה עבד בפועל?

"כששירה הייתה בכיתה ג' הגענו לספר הראשון והוא רצה לעשות לה קארה מאוד קצר. היא נבהלה מהרעיון. ואז הלכנו בהמשך הרחוב וראינו מספרה נוספת. נכנסנו והסבירו לנו שאפשר פשוט לחתוך את השיער בצורה אחרת. ואז היא הסתפרה בפעם הראשונה. המשכנו הלאה, החיים חזרו למסלול והשיער שלה גדל מהר. כששירה הייתה בכיתה ז' חזרנו לארץ, ולאחר הבת מצווה היא אמרה לי שזה הזמן לתספורת נוספת. היה לה ברור שתורמים את השיער גם בפעם השנייה ועכשיו זאת הפעם השלישית. נכנסתי לאתר של 'זיכרון מנחם', ואמרו שם שיש ספרים ספציפיים שעושים זאת. הלכתי לספר שהם המליצו עליו בכפר סבא, שהיה נעים ונחמד כבר בטלפון, ועוד יותר מקסים במציאות. הוא היה עמוס בלקוחות, המספרה הייתה מלאה אבל זה לא מנע ממנו לקבל אותנו ולהיות אדיב ונחמד. גם כשרציתי לתת טיפ הוא לא הסכים והייתה אווירה מרגשת ומדהימה".

(צילום: הדס אלדר)

גם שירה מספרת כי ההתרגשות מעצם ההחלטה ומהביצוע הורגשה בזמן התספורת עצמה: "בכל פעם שתרמתי את השיער התרגשתי, והאמת היא שבכל תספורת התרגשתי יותר מאשר בתספורת הקודמת. אני יודעת שהתספורת היא לתרומה והיא עוזרת לילדים חולי סרטן, וככל שגדלתי הבנתי את החשיבות של התרומה. כל הזמן חשבתי על כך שלי עצמי יש המון שיער ושהתכוונתי להסתפר במילא. אבל הפעם חיכיתי שהשיער יגיע לאורך הנדרש, למרות שממש רציתי כבר להסתפר. חשבתי על כך שכדאי לחכות כי לי השיער לא יחסר אבל לילדה שהשיער שלה נושר בגלל הטיפולים, בשבילה לשיער שלי יש ערך עצום. אני מקווה מאוד שזה עוזר אפילו קצת להקל על ההרגשה שלהם".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

(צילום: הדס אלדר)

כיצד הגיבו החברים שלך לעניין?

"החברות שלי היו מופתעות.בכל פעם שאני תורמת את השיער אני מקבלת מחמאות מהסביבה על השיער ו'כל הכבוד' על התרומה אבל אני לא תורמת את השיער בשביל לקבל מחמאות. אני תורמת אותו כדי לעזור".

"אם יהיה לי עוד פעם שיער מספיק ארוך כדי לתרום אז אני אשמח לתרום אותו עוד פעם גם אם אצטרך לדחות את התספורת עד לאורך המתאים".

"המחשבה שהצמה שאני תורמת הופכת לפאה שמשמחת ילד או ילדה גורמת לי הרבה סיפוק ושמחה. בעצם המטרה שלי היא לעורר מודעות, כך שגם אם מישהי תרמה כבר שיער בעבר ויש לה שוב שיער ארוך או מתארך שתחשוב על זה שוב ושוב, גם אם צריך להאריך את השיער עוד קצת כדי שאפשר יהיה לתרום אותו.