בדרום, בצפון ובשומרון: כבישים ללא קליטה שמסכנים חיים
ציפי גדיש ניסתה להזעיק עזרה אחרי התאונה שבה איבדה את בעלה עוזי, אולם במקום שבו התרחשה אין קליטה סלולרית. בדיקה מעלה שבחלקים מכבישי הדרום, הצפון והשומרון תיקלעו למצב דומה, מה שעלול לעלות בחיי אדם. "אם אנשים מגיעים לנחלים ונתקעים הם לא יכולים להזעיק חילוץ"
הטרגדיה של עוזי גדיש, שמצא את מותו כתוצאה מתאונה ליד מעלה עקרבים, העלתה שוב לסדר היום את בעיית ה"נקודות המתות" שבהן לא תוכלו ליצור קשר באמצעות הסלולרי. בחלק מכבישי הדרום אין קליטה רציפה, וכפי שמגדירה זאת מנכ"לית המועצה האזורית רמת נגב אדוה לויד, "גם למדינה וגם לחברת הסלולר זה לא חשוב - בשל כמות האנשים הקטנה".
שלשום, במשך עשר שעות, ניסתה רעייתו ציפי ליצור קשר עם גורמי ההצלה לאחר שנפצעה קל, אך ללא הועיל. אפילו צוותי ההצלה, שהגיעו לזירת התאונה שבה נהרג גדיש, נאלצו לעזוב את הפצועים ולהגיע לנקודה אחרת על מנת שיוכלו לתקשר.
כבישי הדרום, כך מתברר, מלאים באזורים שבהם אם נתקעתם לא תוכלו להזעיק איש. באזור הערבה התיכונה, בכביש 227 מצומת עיר אובות ועד מעלה עקרבים, יש בעיית קליטה כמעט רציפה. למעשה, רק במקרים נדירים יש קליטה. בכביש 90 יש "בורות" קליטה באזור נחל צין וגם סמוך לעין יהב ובאזור יהל. כמו כן, בדרך השלום, שהיא דרך קצרה ולא ראשית, יש מספר נקודות ללא קליטה.
במועצה האזורית רמת נגב מכירים היטב את בעיות הקליטה. רק בשבוע האחרון סבלו תושבי פתחת ניצנה ומתקן הכליאה "חולות" מבעיות תקשורת בגלל חסימות שביצעה המדינה על מנת למנוע מהאסירים הביטחוניים השובתים רעב להעניק ראיונות לתקשורת. גם בשגרה יש מספר כבישים שלא כדאי להיתקע בהם: לאורך כביש 40 יש מספר נקודות ללא קליטה, אך הם קצרים יחסית (באזור נאות חובב, רמת בקע, קריית ההדרכה ואזור נחל בוקר). כך גם בכביש 211, בין צומת טללים ועד ניצנה, באזור שבטה וגם באזור עזוז.
"מדובר בדבר בעייתי כי כל הזמן סובלים מניתוקים", אומרת מנכ"לית המועצה לויד. "מדינת ישראל וחברות הסלולר לא מתעקשות שתהיה קליטה רציפה. זה לא כל כך חשוב להם. אנחנו סך הכל מעט אנשים פה. ואני אומרת את זה בצער ולא בהשלמה".
במועצה האזורית תמר תסבלו מבעיות קליטה בירידות ובעליות של כביש 31, מערד לחיבור של כביש 90. ישנן גם כמה נקודות מתות בכביש 25 מדימונה לכיוון צומת הערבה. "קשיי קליטה יש בכל האזור", אומר ראש המועצה האזורית תמר דב ליטבינוף. "כשאנחנו עולים לערד יש קשיים. בעין גדי לא קולטים כמעט בכלל את רשת 'פרטנר'. אלה עיקר הבעיות. פה ושם יש התנתקויות בכביש 25 לצומת הערבה. זה יכול לסכן חיים. יש לנו עשרות חילוצים. מספיק שמגיעים למדבר ואין קליטה, וכשיורדים באחד הנחלים באזור ונקלעים למצוקה - זו בעיה. יש לנו עשרות אירועים כאלה בשנה. לפעמים מטיילים לא יכולים בכלל להזעיק את צוותי החילוץ שנמצאים בכוננות. זה גובה חיי אדם בסופו של דבר".
בעיית הקליטה הסלולרית בכבישים קיימת בפריפריה הרחוקה של מדינת ישראל. כבישים מבודדים וארוכים לצד העדר קליטה סלולרית עלולים להביא לבעיות בטיחותיות ולטרגדיות. כך, למשל, באזור הצפון בכביש 85 בין עכו למכר יש בעיה קבועה של העדר קליטה וגם בכביש 784 בעיה דומה בקטע שבין מורשת לדמיידה. גם באזור איו"ש מוכרות בעיות אלו בוואדי חרמיא בנימין, במזרח גוש עציון. בכביש 60 יש בעיה דומה בין תחנת הדלק של עלי ועד שילה, בציר גלעד שבשומרון בסמוך לחוות גלעד ובכביש אלון מכוכב השחר למגדלים.
תוכניות יש, ביצוע לא ממש
במשרדי הממשלה הסבירו ששם דווקא שמחים להצבתם של אנטנות סלולריות, וזאת משום שהמדינה גובה תשלום בגין שימוש בקרקע לטובת הקמת האנטנות. לצד זה, לעתים עבור חברות הסלולר מדובר בהשקעה "לא משתלמת" ביחס שבין התשתית הסלולרית לביקוש בכבישים שבהם אין תנועה מרובה. במקרים מסוימים יש גם התנגדויות להצבת אנטנות מצדן של הרשויות המקומיות.
תומר נעים, מנהל מחלקת הפיתוח העסקי בחברת התשתיות הלאומית 'נתיבי ישראל', המנהלת את מרבית הכבישים הבינעירוניים, אמר כי הם מעודדים את הוצאת תשתיות הסלולר ממרכזי האוכלוסייה העירוניים לשטחים שבחזקתם. "זה מייצר ערך מוסף למשתמשי הדרך. בנתיבי ישראל יצרנו פרויקט מיוחד המציע לחברות הסלולר מסלול מזורז להקמת אותן אנטנות, לרבות הליך ביורוקרטי מהיר וליווי מקצועי על ידי מומחי החברה", הסביר.
יש לציין בהקשר זה כי ועדת המשנה חוץ וביטחון לענייני יהודה ושומרון בראשותו של ח"כ מוטי יוגב, אישרה לא מזמן תוכנית לבניית תשתיות במקומות הבעייתיים ברחבי יהודה ושומרון כדי לשפר את הקליטה.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "במסגרת הרישיונות המוענקים לחברות הסלולר הוגדרו תנאים לכיסוי דור 3: 92 אחוזים כיסוי שטח ו-99 אחוזים כיסוי לפי אוכלוסיה באופן אחיד. מדובר ברמת כיסוי גבוהה ביחס לנהוג במדינות אחרות בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
