הלב של יוסטון עדיין פועם / בלוג ה-NBA
פטריק בברלי הפך בעל כורחו לעוד אחד מגיבורי הפלייאוף, כשעלה לשחק עם דמעות בעיניים בעקבות מות סבו. הלילה (03:00) הוא ינסה לעזור ליוסטון להישאר בתמונה בחצי גמר המערב מול סן אנטוניו
בובי בראון היה אחד האנשים הראשונים שראו את פטריק בברלי נכנס לחדר ההלבשה של הרוקטס, לפני משחק מספר 4 בסדרה מול הספרס. "אפשר היה לראות את זה על הפנים שלו. הוא פשוט נשבר ופרץ בבכי", שיחזר בכתבה ב-theundefeated.
לכתבות נוספות במדור ה-NBA
את בשורת האיוב על מות סבו, רייס מוריס, קיבל בברלי זמן קצר לפני הניצחון הביתי של יוסטון 104:125. מוריס נפטר בשיקגו והותיר אחריו נכד המום, מתגעגע וכאוב, שבלילה שבין ראשון לשני שיחק בשבילו, קלע עבורו ובכה עליו לעיני העולם כולו.
הוא מיתג את עצמו בשנים האחרונות כאבן פלדה, אבל למשך לילה אחד טעון בטויוטה סנטר אחד השומרים הטובים והבלתי מתפשרים בליגה לא ניסה להקרין קשיחות. הצער נזל ממנו בצורת דמעות, והוא עצמו הפך לעוד גיבור בעל כורחו של פלייאוף 2017. אייזיאה תומאס היה הראשון שבחר לעלות לפרקט בצל טרגדיה משפחתית כשהוא מפורק מבפנים, וגם מבחוץ. בברלי היה השני.
בדומה לתומאס, גם בברלי נתן לרגשות להציף אותו עוד לפני שהכל התחיל. הוא ניסה לשדר עסקים כרגיל ולדבוק בריטואל הזריקות שפיתח לעצמו לפני משחקים, אבל המועקה הכריעה אותו והדמעות ירדו מעצמן. הצוות המקצועי עטף אותו באהבה לפני שחזר לחדר ההלבשה, ישב בסמוך לארונית שלו והמשיך לנסות לעכל את מה שנחת עליו.
כמו תומאס, גם בברלי סיפק משחק מצוין למרות הכל. ג'יימס הארדן, שכמו רבים אחרים לא ידע על מות סבו של חברו עד שהגיע לאולם ("הוא לוחם"), התכבד באסיסט שעזר לו לקלוע את הסל הראשון במשחק - שלשה פנויה שקבעה 0:3 אחרי 57 שניות.
בברלי "חגג" אותה כמו ש"חוגגים" סל במצב מוזר כזה, כשהוא מצביע על השמיים ומנגב את הדמעות בירידה להגנה. ב-25 דקות הוא קלע בסך הכל 10 נקודות, מסר 6 אסיסטים ועזר בהצרת צעדיו של קוואי לנארד, שנעצר על 16. גם משחק מספר 5 היה טוב מאוד מבחינתו (על אף ההפסד) וכלל מפגן כוח מרשים מחוץ לקשת (20 נקודות ב-5 מ-7 לשלוש). אחת מהצליפות הגיעה בתזמון קריטי, שתי דקות לסיום ההארכה. הוא גם היה חתום על רגע קסום, עם אסיסט אקרובטי לראיין אנדרסון אחרי ריבאונד ארוך ותוך כדי שהייה באוויר.
בדיוק כמו החום שספג תומאס מחבריו לקבוצה ביום שאחרי מות אחותו צ'יינה, גם ביוסטון ניסו לעטוף השבוע מכל כיוון אפשרי את בברלי. טרבור אריזה, השכן שלו בחדר ההלבשה וכוח הגנתי בפני עצמו, הספיק לדבר איתו בטלפון לפני שראה אותו בפנים נפולות. ל-theundefeated הוא אמר: "אני רק מנסה לקרוא את שפת הגוף שלו ולראות מה הוא מרגיש. הוא פשוט בחור קשוח". בראון גילה איך ממכוניתו של בברלי, חובב ראפ שאוהב את הכניסות שלו קולניות, לא נשמע הפעם שיר בווליום גבוה.
בברלי היה חשוף לא רק לפני המשחק או במהלכו, אלא גם בסיומו. הוא שקל ברצינות להמריא הביתה ולהתאבל עם המשפחה. כשדיבר עם אוהביו בטלפון, הם ביקשו ממנו להישאר ולשחק. "לשמוע שהאדם שגידל אותך, את תשעת בני הדודים שלך ואת האחים שלך מת... זה קשה. הוא היה חלק מחיי מאז שאני זוכר את עצמי", הספיד בקול סדוק במסיבת העיתונאים את סבו, איש צבא ואחד מאוהדיו השרופים. "אני בחור חזק, ואני יכול להתמודד עם הרבה דברים, אבל אני לא מסוגל להתמודד עם מישהו שסובל. הוא סבל, אבל עכשיו הוא במקום טוב יותר".
זה היה מונולוג מצמרר בפשטות שלו, שהחזיר את כולם לפרופורציות בתוך כל הטירוף הזה שנקרא פלייאוף ה-NBA. הפוסט-סיזן של בברלי ספציפית היה מורכב ועמוס באירועים, סוג של מיקרוקוסמוס לקריירה רצופת תלאות ומבחנים שזומנו לפתחו ועזרו לו לפתח שריון ייחודי - כזה שמאתגר ב-2017 גם שחקני התקפה נפלאים ולפעמים גם מוציא אותם מהכלים (ראסל ווסטברוק לא לבד).
מהיורוקאפ לחמישייה של יוסטון
קריירת המכללות שלו בארקנסו נמשכה שנתיים והסתיימה בנסיבות מפוקפקות, אחרי הסתבכות משמעתית (חבר ללימודים כתב בשבילו עבודה). הוא חסך מעצמו את הדראפט והרחיק עד הליגה השנייה באוקראינה (!). שם, במדי דניפרו, בילה את העונה הראשונה שלו כמקצוען.
בהמשך נבחר על-ידי הלייקרס רק במקום ה-42 בדראפט 2009 (אותו דראפט שבו עומרי כספי נלקח בבחירה ה-23), ולאחר מכן זכויותיו הועברו למיאמי, שאפילו לא זימנה אותו למחנה האימונים שלה. ההרפתקה האירופית השנייה שלו, באולימפיאקוס, כבר השאירה אצלו טעם מר במיוחד: ב-19 הופעות יורוליג העמיד ממוצעים חלשים של 2.7 נקודות ו-1.9 ריבאונדים ב-9.3 דקות בלבד.
בדיעבד התברר שזו הייתה רק אפיזודה קצרה, או סוג של קדימון לא מוצלח, לקריירת NBA טובה מאוד. בתחילה הוא זומן לקבוצת ליגת הקיץ של ההיט והוזמן למחנה האימונים מלא אבק הכוכבים בהשתתפות כריס בוש, דוויין ווייד ולברון ג'יימס – אותו לברון שהשבוע מסר את תנחומיו בפומבי בפני בברלי - אבל קיבל עוד ברקס אחרי שמיאמי החליטה לחתוך אותו. אז הוא חזר לאירופה, הפעם לספרטק סנט פטרסבורג הרוסית של צביקה שרף (שעזב בהמשך). בעונת 2011/2012 מינף את הגלות לזכייה בתואר ה-MVP של היורוקאפ.
את הופעת הבכורה בליגה הטובה בעולם ערך ב-15 בינואר 2013, אז כבר עם יוסטון. ב-2014 נבחר לחמישיית ההגנה השנייה בליגה, ובהמשך הגיע התגמול המשמעותי הראשון: חוזה בן ארבע שנים, בשווי כ-23 מיליון דולר. אחרי שבשתיים וחצי העונות הראשונות שלו ב-NBA הרוויח פחות משני מיליון במצטבר, בעונתו הרביעית (אשתקד) כבר שלשל לכיסו יותר משישה.
אלא שמבחינת בברלי, הכסף זה ממש לא הסיפור. המוניטין שלו בליגה, אי שם ממעמקי המקום ה-169 בטבלת המשתכרים העונתית, נבנה ומתוחזק באמצעות כל הדברים שהופכים אותו לחוליה בלתי נפרדת בצוות המסייע המלוכד של הארדן. אז נכון, "נחישות" ו"הקרבה" הפכו לקלישאות לעוסות בעגה הספורטיבית, אבל כשמביטים בבברלי בפעולה הסופרלטיבים הללו מקבלים משנה תוקף.
לא לוקח שבויים
בפלייאוף הזה ההתלהבות והאנרגיות עלו לו בטראש טוק עצבני וחם במיוחד עם ראסל ווסטברוק, שב"נאום" הפרידה שנשא מהעונה ההיסטורית שסיפק חלק כבוד לאחד היריבים המרים שלו לאורך השנים ב-NBA. ברבע הרביעי של משחק מספר 5 בסדרה בין אוקלהומה סיטי ליוסטון הם נצמדו אחד לשני לסשן של הקנטות, שנעצר בעבירות טכניות לשניהם אבל המשיך כשהמשחק נגמר.
"הוא הסתכל עליי ואמר לי: 'אף אחד לא יכול לעצור אותי, קלעתי 40 נקודות'", סיפר בברלי. "אני חשבתי שזה נחמד. לקחו לו 34 זריקות כדי להגיע למספר הזה. אני לא מנסה להרוס לאף אחד. גברים משקרים, נשים משקרות, אבל המספרים לא... עשינו עליו עבודה נהדרת". ווסטברוק לא נשאר חייב: "אני לא יודע על מה הוא מדבר".
נקודת הפתיחה המפורסמת של היריבות ביניהם הייתה במשחק מספר 2 של סדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף 2013. ניסיון חטיפה של בברלי הסתיים בקרע במיניסקוס של ווסטברוק, שהיכה בחוזקה על שולחן המזכירות כשהבין שמדובר בפציעה חמורה. היא אכן הייתה כזאת, וגרמה לו להחמיץ את שארית הפלייאוף (ול-OKC לפספס העפלה שנייה ברציפות לגמר). בנובמבר 2014, בדיוק במקום בפרקט שבו בברלי "עזר" לווסטברוק להיפצע, הם הטעינו בעוד קצת דם רע את אחד המאצ'-אפים הכי עסיסיים בליגה עם תקרית נוספת לפנתיאון המשותף.
כי כזה הוא בברלי: לא לוקח שבויים, לא דופק חשבון לאף אחד, משכלל את הקרציה ההגנתית שהוא לדרגת אמן. עם השנים הספיק לפתוח חזיתות קטנות גם עם סטף קרי ודמיאן לילארד, לפוצץ את טוני פארקר ולנסות מהלך WWE על מייק קונלי. מפה לשם,
העונה הנוכחית היא הרביעית ברציפות שלו בחמישייה של יוסטון. מייק ד'אנתוני ("בברלי הוא הלב והנשמה שלנו") מאמין בו בלב שלם, ומקבל ממנו בפלייאוף תרומה אמינה ומשופרת שמתבטאת ב-11.5 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים ו-1.6 חטיפות ב-29.3 דקות. חוץ מחילופי המילים המתוקשרים עם ווסטברוק בברלי הספיק להתעמת בפלייאוף הזה גם עם אוהד אוקלהומה סיטי ולהיקנס ב-25 אלף דולר.
לפני משחק מספר 1 בסדרה מול הת'אנדר הופיעה על השלטים האלקטרוניים בטויוטה סנטר הזמנה ראשונה למחנה הקיץ של בברלי, "Camp Lockdown". באופן סמלי, הוא דאג להבהיר היטב את משמעות השם במשחק עצמו. הסטופר של הרוקטס עצר את הנמסיס ווסטברוק על 6 מ-23 מהשדה וכפה עליו תשעה איבודים. "הוא מביא את זה לכל משחק", פירגן לו הארדן בסיום, "את העוצמה הזאת. הוא ה'כלב' שאנחנו צריכים". כעת, כשהרוקטס הדלילים בפיגור 3:2 בסדרה מול סן אנטוניו, די ברור שהבולדוג הזה עדיין לא סיים את העבודה שלו. יש לו עוד כמה ביסים לתת.
לפנייה לכתב/ת 
