שתף קטע נבחר

דו"ח המבקר: מערך הכשרות - "ממצאים חמורים, הטעיית הציבור, מצב בלתי נסבל"

רק כשליש מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה, שעות העבודה שלהם אינן מוסדרות כך שההשגחה נפגעת, צורת ההעסקה מביאה לניגוד עניינים מובנה - ויש גם גבייה מיותרת, נפוטיזם והדרת נשים: "הדבר מעמיד בספק את איכות עבודת המשגיחים. מדובר בעצימת עיניים חמורה ביותר של המועצות הדתיות", קובע דו"ח המבקר. הרבנות הראשית: "יישום מסקנות הוועדה שהקמנו יוביל לפתרון מלא של הליקויים"

בשנת 2009 פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח חמור בנושא הפיקוח על כשרות המזון. הרבנות הראשית התחייבה לתקן, המשרד לשירותי דת הבטיח רפורמה – אז המבקר בדק שוב. מסקנותיו כעת, שמונה שנים לאחר הביקורת ההיא, מדאיגות: את הממצאים הוא מגדיר "חמורים"; מרבית הליקויים עדיין כאן, ומערך ההשגחה הממלכתי, הוא מסכם, לא הוכיח שיפור של ממש.

 

<< לקריאת הדו"ח המלא: לחצו כאן >>

  

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:

המבקר: אורי אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים למקורבים

"מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה

77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב

עומס על מפקחי בתי הספר לא מאפשר להם למלא את תפקידם

 

בחודשים מרס-ספטמבר 2016 בדק צוות מבקר המדינה את עבודתם של המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית וכמה מועצות דתיות בתחום הכשרות. הדו"ח המתפרסם היום מעורר ספקות בנוגע למסוגלות המערכת להבטיח כי המזון שבפיקוחה אכן מגיע כשר לצרכן שומר המסורת וכי עלויות ההשגחה לא מכבידות לחינם על כלל אזרחי ישראל, הסובלים ממילא מיוקר המחיה.

 

לפני שש שנים פורסם נוהל המחייב הכשרה מקצועית-הלכתית לכל משגיח כשרות, וזאת לאחר שנים ארוכות של הפקרות בנושא. בדיקת המבקר מגלה כי רק כ-35% מהמשגיחים אכן מחזיקים בתעודת הסמכה מהרבנות בתחום זה. ניתוח הנתונים חושף מצב קשה עוד יותר בחלק מהערים: בנתניה רק 10% ממשגיחי הכשרות הוסמכו לכך, בירושלים - 17%, ברחובות - 25%.

 

 

אבל היעדר ההכשרה של המשגיחים, כך מתברר, לא מונע מהמועצות הדתיות להעסיק אותם בהיקף שעות עבודה בלתי סביר שלא ניתן לביצוע. כך, למשל, בירושלים נדרשו 16 מהם לעבוד 24-20 שעות ביממה (במצטבר) בכמה בתי עסק, ו-24 משגיחי כשרות נוספים עבדו 20-16 שעות. ליקויים דומים נמצאו גם בנתניה וברחובות.

 

"הדבר מעמיד בספק את איכות עבודת המשגיחים", מעיר המבקר. "מדובר בעצימת עיניים חמורה ביותר של המועצות הדתיות, העלולה לפגוע ברמת הכשרות ובאמון הציבור במערך הכשרות שהמדינה אמורה להבטיח את קיומו, ואף בהטעיה של בתי העסק המשלמים בעבור שעות השגחה שלא תמיד מבוצעות בפועל".

 

מספר המשגיחים הכולל בישראל נאמד כיום בכ-3,850, ו-95% מהם מועסקים בידי בתי העסק שעליהם הם מפקחים (ולא במועצות הדתיות שאליהן הם כפופים מקצועית). בדו"ח הקודם פסל מבקר המדינה את המצב הקיים, בג"ץ נדרש אף הוא לנושא בהזדמנויות שונות - וגם במשרד לשירותי דת וברבנות הראשית מסכימים כי הוא לא תקין.

 

הבעייתיות ברורה: יחסי תלות בין עובד למעביד במקרה זה יוצרים ניגוד עניינים מובנה אצל המשגיח, כי מצד אחד תפקידו הוא לפקח על הכשרות, ולעתים אף לאסור שימוש בסחורה שנפסלה ולגרום הפסדים כלכליים לבעל העסק, ומצד שני מדובר במעסיק שלו, שבו תלויה פרנסתו. מצב זה עלול להשפיע לרעה על שיקול דעתם של המשגיחים ולפגוע במוטיבציה שלהם לדווח על תקלות.

 

 

בשנת 2004 פנו לבג"ץ בעניין התנועה להגינות שלטונית באמצעות עו"ד מרדכי אייזנברג ועו"ד מרדכי ציבין באמצעות עו"ד נחמה ציבין. בשבוע שעבר, לאחר 13 שנות דיונים וימים ספורים לפני פרסום דו"ח המבקר, קיבל בית המשפט את עתירתם וקבע כי על המדינה לנתק את התלות הנהוגה בין משגיח למושגח בתוך כשנה. עוד קודם לכן (יש אומרים כהקדמת רפואה למכה) הודיעה הרבנות על רפורמה בתחום הכשרות, שזהו אחד מסעיפיה.

 

הדו"ח הנוכחי נכתב ונחתם בטרם נודע על שתי ההתפתחויות האחרונות, אך גם בלי קשר אליהן העיר המבקר כי המשרד לשירותי דת לא עמד בהתחייבויותיו החוזרות לבית המשפט לתקן ליקוי זה. לדבריו, נכון לחודש ינואר 2017 לא הופעל אפילו מודל ניסיוני להעסקת המשגיחים בחברות כוח אדם חיצוניות, ובוודאי שלא נמצא פתרון קבוע, והדבר "לא נראה באופק".

 

אם לא די בכך שהמועצות הדתיות, כאחראיות על משגיחי הכשרות, אינן מעסיקות אותם בעצמן - הרי שבמקרים רבים הן גם לא דואגות לכך שיקבלו את זכויותיהם הבסיסיות כעובדים. בירושלים ונתניה, לדוגמה, שיעור ניכר מבתי העסק המושגחים לא הפרישו לטובת המשגיחים מִסֵי חובה, הפרשות פנסיוניות, דמי חופשה ודמי הבראה, ובמקרים רבים שילמו את שכרם במזומן - כל זאת בניגוד לחוק.

 

 

מלבד התנערות המועצות מאחריותן כלפי אנשיהן, מצביע המבקר גם על השלכות נוספות. לטענתו, התשלום החלקי על שעות ההשגחה "מתאים לכל הצדדים", שכן הוא מצדיק היעדרות של המשגיח ובכך מאפשר "גמישות ונוחות" לבעל העסק. התוצאה: השניים שותפים ל"רידוד" רמת הכשרות - על חשבון הציבור ותוך פגיעה באמונו במערכת. על כך נכתב בדו"ח: "זהו מצב בלתי נסבל". לצד זאת ציין המבקר לשבח מועצות דתיות אחרות, כמו אלה של תל אביב ואשדוד, ששיפרו את מערך הבקרה והפיקוח על עבודת המשגיחים וייעלו אותו אף מעבר לדרישות המשרד לשירותי דת. 

 

חשש נוסף לניגוד עניינים מצא המבקר גם בקרבה משפחתית אסורה בין בעלי תפקידים במועצות הדתיות ובין משגיחי כשרות הפועלים בתחומן, כפי שנמצאו בכ-20 יישובים. זאת ועוד: שיעור גבוה של עובדים ומפקחים בירושלים ובנתניה עובדים גם כמשגיחים (אגב, ללא היתר), מה שמעורר ספק בנוגע ליכולתם למלא כראוי את שני התפקידים ועלול גם הוא להעמידם במצב של ניגוד עניינים.

 

חלק נכבד בדו"ח הוקדש למועצה הדתית בירושלים והצביע על "פגיעה חמורה בסדרי המינהל התקין והפרה בוטה של נוהל הכשרות". המבקר לא חוסך מילים וביטויים קשים נגד הגוף האחראי על שירותי הדת בבירה ומאשים כי היו"ר, יהושע ישי, נותן יד ל"הפרה חמורה ושיטתית" בנושאים שהוזכרו, עד כדי "חשש להטעיה של בתי העסק והציבור הסומכים ידם על כשרות המזון".

 

"ההתנהלות הבלתי תקינה של המועצה אפשרה מתן היתרים בעל-פה לעבודה נוספת של עובדיה בסיטונאות וללא הבחנה, ללא הענקת היתר מפורש ותוך עצימת עיניים מהנסיבות שנוצרו", נכתב בדו"ח. "בכך עושה המועצה הדתית ירושלים פלסתר את נוהל הכשרות, את הוראות חוקת העבודה ואת ההסכם הקיבוצי המחייב את עובדי המועצה הדתית".

 

 

מבקר המדינה נותן את הדעת גם ל"תרומת" העלות הכלכלית של השגחת הכשרות ליוקר המחיה בישראל, וקורא להפעיל את המערך הממלכתי בתחום זה לפי שני עקרונות מרכזיים: מצד אחד להבטיח רמה מקצועית גבוהה של הפיקוח, כדי למנוע פגיעה באורח חייו של הציבור המקפיד לצרוך מזון כשר בלבד - ועם זאת להקפיד על כך שתוספת העלות בשל הכשרות תהיה קטנה ככל הניתן.

 

המבקר מונה כמה תופעות שלדעתו מבטאות "אסדרה לא יעילה" של התחום מצד משרדי הממשלה והרשויות, הגורמת ליוקר הכשרות ומשפיעה על כלל האוכלוסייה. הוא קרא לכלל הגורמים "לפעול בתיאום וללא דיחוי לבחינת האפשרויות לצמצומן של עלויות אלה", וכצעד ראשון קבע כי יש לגבש מסד נתונים מוסכם בעניין אומדן הנטל הכלכלי על המשק בנושא זה.

 

יחסי תלות בין עובד למעביד במקרה זה יוצרים ניגוד עניינים מובנה אצל המשגיח, כאשר מצד אחד תפקידו הוא לפקח על הכשרות, ולעתים אף לאסור שימוש בסחורה שנפסלה ולגרום הפסדים כלכליים לבעל העסק, ומצד שני מדובר במעסיק שלו שבו תלויה פרנסתו (צילום: גיל לרנר) (צילום: גיל לרנר)
יחסי תלות בין עובד למעביד במקרה זה יוצרים ניגוד עניינים מובנה אצל המשגיח, כאשר מצד אחד תפקידו הוא לפקח על הכשרות, ולעתים אף לאסור שימוש בסחורה שנפסלה ולגרום הפסדים כלכליים לבעל העסק, ומצד שני מדובר במעסיק שלו שבו תלויה פרנסתו(צילום: גיל לרנר)

 

כדוגמה לכך נכתב בדו"ח: "אף שהדין ונוהל הכשרות מאפשרים למועצה דתית לגבות רק אגרת כשרות עבור טיפולה בהוצאת תעודת הכשר, המועצה הדתית ירושלים והרבנות לכשרות ארצית (האחראית על ההשגחה ביישובים שבהם אין רבנות מקומית – ק"נ) גובות גם תשלומים עבור שירותי הפיקוח שהן מעניקות לבתי עסק מושגחים. גביית אגרת פיקוח משפיעה על עלות המוצרים".

 

גורם נוסף ליוקר הכשרות, על פי דו"ח מבקר המדינה, הוא ההגבלות שמטילות הרבנויות בירושלים ובנתניה על הכנסת מזון שקיבל הכשר ממועצות דתיות אחרות לתחום שיפוטן. "הדבר מצמצם את אפשרויות הבחירה של בעלי בתי העסק המושגחים, ומשפיע על העלויות", כתב. לדבריו, גם פערים בתעריפי ההשגחה בין עיר לעיר ותשלום למשגיח על שעות שלא בוצעו - משפיעים על המחיר לצרכן.

 

ומה בנוגע למשגיחות כשרות שהן נשים? עד אפריל 2014 לא אפשרה הרבנות לנשים לגשת לבחינות ההסמכה בתחום זה, אך מאז הוכשרו 12 כאלו לתפקיד. עם זאת גילה מבקר המדינה כי "בין 178 המשגיחים שנקלטו במועצות הדתיות בפרק הזמן ינואר 2015 - יוני 2016, לא הייתה ולו אישה אחת".

 

עוד בדו"ח המבקר:

מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל

המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ

קנו מאות ניידות - בלי לבדוק אם הן מתאימות

משרד הבריאות: "הפרדת יולדות? אין תופעה כזו"

 

"הרבנות לא הנגישה מידע לידיעת הציבור בדבר האפשרות שניתנה לנשים לגשת למבחני ההסמכה למשגיחי כשרות - לא באתר האינטרנט שלה ולא בכל דרך אחרת", נכתב בדו"ח. המבקר מעיר כי "מצב שבו שיעור הנשים מכלל משגיחי הכשרות הוא פחות מאחוז אחד, משמעותו הדרה של נשים מעיסוק זה - דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הדרישה למתן שוויון הזדמנויות בתעסוקה".

 

לסיכום, כך מסביר המבקר את חשיבות הנושא: "חלק ניכר מהציבור היהודי במדינת ישראל מקפיד על צריכת מזון כשר ונותן את אמונו במערך הפיקוח על הכשרות. רוב המרכולים, השווקים וחנויות המזון מוכרים אך ורק מוצרי מזון כשרים. היצרנים, הספקים, בתי האוכל והמסעדות המספקים מזון למגזר הציבורי, לרבות לבתי החולים ולצה"ל, נדרשים לספק מזון שיהיה 'כשר'".

 

לאור זאת קובע מבקר המדינה כי "חשוב מאוד להבטיח שמערך הפיקוח על הכשרות יהיה אמין, מקצועי ומועיל", ולנוכח "הממצאים החמורים המועלים בדו"ח ביקורת זה", הוא חותם בהמלצה: "ראוי ונכון הוא שהשר לשירותי דת יפעיל את סמכותו המוענקת לו בחוק שירותי הדת, ויתערב ללא דיחוי לצורך הנהגתה של רפורמה מקיפה להסדרת מערך הכשרות במועצות הדתיות".

 

ברבנות הראשית מסרו בתגובה: "במועד כתיבת דו"ח הביקורת על ידי מבקר המדינה, הוועדה לבחינת מערך הכשרות בישראל טרם סיימה את עבודתה, ומסקנותיה טרם הוגשו למבקר המדינה.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 

"הרבנות הראשית לישראל רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה, וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ובראשם המשרד לשירותי דת, המופקד על תקצוב ותקנון מחלקות הכשרות המקומיות - להירתם ולסייע כל אחד בתחומו ליישום המלצות הוועדה, וזאת בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי שהוקם, באופן שיבטיח הסדרה של מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין לטובת הכשרות ולטובת הציבור שומרי הכשרות בישראל. יישום מסקנות הוועדה יוביל לפתרון מלא של הליקויים אשר הוצגו בדו"ח המבקר.

 

"יש לציין כי לפני למעלה משנה, מינה הרב הראשי לישראל, הגאון הרב דוד לאו, צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל. תפקידו של הצוות היה לבחון בצורה מעמיקה את מכלול ההיבטים הנוגעים למערך הכשרות בישראל ולהציע דרכים לשנות או לתקן, במידת הצורך, את ההסדרים הקיימים במערך זה. לאחר דיון מעמיק הגיעה הוועדה להמלצות העשויות ליתן מענה לקשיים הקיימים במערך הכשרות, ואשר חלקן קיבלו ביטוי בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום.

 

עוד בדו"ח המבקר:

ילדים יוצאים ממשפחה מסוכנת - וחוזרים בלי בדיקה

המבקר: ישראל בפיגור בהתמודדות עם פשיעת סייבר

זיהום חוצה גבולות: השפכים בשטחים משפיעים על ישראל‏

הסכם הגז עם חברת חשמל עלול להוביל לעליית תעריפים במשק‏

המדינה לא בדקה כראוי את השפעת העלאת גיל הפרישה‏

 

"מסקנות הוועדה אושרו על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל, וקיבלו תוקף ולוח זמנים מוגדר בפסיקת בית המשפט העליון כך שיש ליישמן עד לחודש ספטמבר 2018. מועצת הרבנות הראשית מינתה צוות היגוי ליישום ההמלצות בראשות מנכ"ל הרבנות ויו"ר ועדת הכשרות של מועצת הרבנות הראשית.

 

"בפסיקתו התייחס בית המשפט לחשיבות עבודת הוועדה ועל הסיכויים באימוץ מסקנותיה ואמר 'בשונה מהצעות עבר, מדובר בדו"ח שקיבל את ברכת הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית'. עוד ציין בית המשפט ואמר כי 'יש לתת סיכוי ראוי למאמץ שהושקע בהכנת הדו"ח, ולהכרעת מועצת הרבנות שאימצה אותו'.

 

"על פח המלצות הוועדה, יפוצל תפקידו של משגיח הכשרות, כשאת העבודות הכשרותית יבצע נאמן הכשרות שהוא אחד מעובדיו הסדירים של בית העסק, ואת הפיקוח הכשרותי יבצע בקר הכשרות אשר יועסק על ידי המועצה הדתית.

 

"ייקבעו תנאי סף לתפקיד בקר הכשרות, והוא ייבחר באמצעות הליך פומבי ושוויוני. בקר הכשרות יופקד על אשכול בתי עסק הסמוכים גיאוגרפית, ואחת לתקופה תתבצע תחלופה של בתי העסק הנתונים באחריות בקר הכשרות.

 

"באמצעות יישום המלצה זו, תבוטל כליל התלות בין משגיח הכשרות לבין בית העסק. אופן העסקה זה, ימנע גם כל אפשרות להיקף העסקה בלתי סביר ותשלומים באופנים שנוגדים את החוק.

 

עוד בדו"ח המבקר:

ביטוח לאומי מוותר על מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור ‏

המבקר: "המידע שבדו"חות הכספיים של הממשלה לקוי"‏

המבקר: הסלט שלנו כולל גם חומרי הדברה‏

"מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד פעמיים"

לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה

 

"על פי המלצות הוועדה, בית העסק ישלם למועצה הדתית אגרה שתגלם את כלל העלויות הדרושות לשם מתן ההכשר, לרבות עלויות הפיקוח הכשרותי, וכן ייקבעו כללים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מערך הכשרות וכללים לעניין אישור עבודה נוספת. דבר זה ימנע את המצבים הלא תקינים שהתגלו במספר מועצות דתיות ואשר מובאים בדו"ח המבקר.

 

"בנוסף, הומלץ על ידי הוועדה כי יונהגו נהלי כשרות אחידים אשר יחייבו את כל נותני הכשרות המוסמכים. מצב זה יפתור את הליקוי הקיים, שבו בכל עיר קיימים נהלי כשרות שונים על פי דרישת רב העיר. בנוסף, הציעה הוועדה כי תמונה ועדה שתוסמך לשלול את סמכותו של רב למתן תעודות הכשר, בנסיבות בהן פעל שלא כשורה בתחום הכשרות.

 

"עוד המליצה הוועדה, כי ייקבעו כללי תשלום אחידים בעד שירותי הכשרות. כללי התשלום ייקבעו על פי פרמטרים ברורים, אחידים ושוויוניים בהתחשב במאפייני בית העסק. דבר זה יוביל להאחדת העלויות בבתי העסק ויימנע מצבים של פערים בעלויות כפי שהתגלו בדו"ח המבקר.

 

"מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל ויו"ר (משותף) של צוות ההיגוי ליישום ההמלצות הרב משה דגן, אמר כי 'הרבנות הראשית לישראל מודה למבקר המדינה על הדו"ח המקיף שהוכן על מערך הכשרות'.

 

"הרבנות רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה, וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר ובראשם המשרד לשירותי דת, להירתם ולסייע כל אחד בתחומו ליישום ההמלצות בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי שהוקם, באופן שיבטיח הסדרה של מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין לטובת הכשרות ולטובת ציבור שומרי הכשרות בישראל. יישום מסקנות הוועדה יוביל לתיקון הכשלים והליקויים אשר הוצגו בין היתר בדו"ח המבקר".

 

תגובת המשרד לשירותי דת: "אנו מודים למבקר המדינה על הדו"ח המקיף ועל הארת הפינות החשוכות, הגם שהדברים בעיקרם ידועים וגלויים והביאו את הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, להקים כבר לפני כשנה צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל. צוות זה, לאחר עבודה מקיפה ומעמיקה, הגיש בימים האחרונים דו"ח שאומץ על ידי הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית.

 

עוד בנושא בערוץ היהדות :

 

"המשרד לשירותי דת מוגבל ביכולת ההשפעה שלו על תחום הכשרות המצוי בתחום אחריותה וסמכותה של הרבנות הראשית לישראל, כאשר ההתמקדות של המשרד הינה בצדדים המנהליים של תחום הכשרות".

 

במשרד לשירותי דת מצטטים את דבר המבקר בפרק הנושא את הכותרת "הליקויים העיקריים": "בשנה וחצי האחרונות, תקופת הכהונה של השר דוד אזולאי והמנכ"ל עודד פלוס, יזם המשרד פעולות ראשוניות לשיפור התנהלותו בכל הנוגע לנושא הסדרת מערך הכשרות".

 

 "ראוי ונכון הוא שהשר לשירותי דת יפעיל את סמכותו המוענקת לו בחוק שירותי הדת, ויתערב ללא דיחוי לצורך הנהגתה של רפורמה מקיפה להסדרת מערך הכשרות במועצות הדתיות" (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
"ראוי ונכון הוא שהשר לשירותי דת יפעיל את סמכותו המוענקת לו בחוק שירותי הדת, ויתערב ללא דיחוי לצורך הנהגתה של רפורמה מקיפה להסדרת מערך הכשרות במועצות הדתיות"(צילום: אלי מנדלבאום)

 

בהמשך מצוין: "הוזלת עלויות הכשרות באמצעות התייעלות מערכת ההשגחה, הסדרת יחסי משגיח מושגח, הסדרת נושא שעות ההשגחה, הקמת מאגר מידע בנושא הכשרות - ומציאת פתרונות תקציביים לפיקוח על הכשרות. המשרד עוסק בשנים האחרונות בסוגיות האמורות; המשרד מינה צוות שבו חברים נציגים מהמשרד ומהרבנות לצורך הסדרה של מערכת הכשרות, ואגף המחשוב במשרד מקים מערכת מיחשוב חדשה שתשמש בשנים הבאות את המועצות הדתיות גם בתחום הכשרות )מערכת 'שירת הים')".

 

עוד נמסר בתגובה: "באמצעות מנהל תחום הכשרות במשרד, עו"ד עמיחי פילבר, ערך המשרד ניתוח מקיף של מערך הכשרות מול כל גורם רלוונטי, על מנת לייצר מערכת שיתופי פעולה לצד הכרת השטח. במסגרת זו שיתף המשרד פעולה באופן מלא עם משרד מבקר המדינה, והציג עשייה מהותית שהמבקר מציין אותה לשבח. 'המשרד עשה עבודת מטה מקיפה לבחינת מבנה חדש למערכת הכשרות, בין היתר כדי למצוא פתרון לסוגיית ניגוד העניינים שבו מצוי משגיח המקבל את שכרו מבית העסק המושגח' - בעיית הליבה של מערך הכשרות.

 

"המבקר מציין בסיכום הדו"ח בהרחבה את הפעולה הברוכה שנעשתה, ו'מציין לחיוב את המהלכים שהחל המשרד לקדם חלקם בשנים אחרונות', אך כלשונו 'הדרך עוד ארוכה עד להבשלתם ולמימושם'".

 

"מדובר במערך שדורש תיקון", מוסיפים במשרד לשירותי דת, "על כך אין חולק, ואכן לאחר שהוגש לרב הראשי דו"ח צוות הכשרות של הרבנות הראשית, הקימה מועצת הרבנות הראשית צוות ליישום הדו"ח כשבג"ץ בפסק דינו סמך את ידו עליו.

 

"במקביל, הורה מנכ"ל המשרד לשירותי דת למנהל תחום הכשרות במשרד, ללמוד את דו"ח מבקר המדינה לפרטיו ולרכז את עבודת תיקון הליקויים מתוך כוונה להוביל שינוי ושיפור במערך הכשרות המקומי והארצי כאחד, בתיאום מול הרבנות הראשית לישראל והמועצות הדתיות.

 

"הנהלת המשרד, השר והמנכ"ל - מתוך האחריות והחשיבות שהם נותנים למערך הכשרות – מתכוונים לעקוב מקרוב אחר עבודת צוות היישום, ולוודא שזו מתקדמת והצוות משלים את עבודתו בחודשים הקרובים".


פורסם לראשונה 16/05/2017 15:50

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי מנדלבאום
"דרושה רפורמה מקיפה"
צילום: אלי מנדלבאום
מומלצים