שתף קטע נבחר

האב הביולוגי ניצח: בנו יחזור אליו מהאימוץ

צעיר גילה בדיעבד שנולד לו תינוק ושנמסר למשפחה אחרת. במשך תשעה חודשים הוא נאבק בשלוש ערכאות עד שהעליון קבע שהבן יחזור אליו

בית המשפט העליון שם לאחרונה סוף לפרשה עגומה שבמסגרתה נאבק צעיר במשך תשעה חודשים לקבל את בנו הביולוגי, שעל לידתו ומסירתו לאימוץ גילה רק בדיעבד: הנשיאה מרים נאור קבעה שהמשפחה שגידלה את התינוק במשך שנה וחודש תיאלץ להיפרד ממנו, והוא יעבור לחיות עם אביו.

 

התינוק נמסר אימוץ על ידי האם מיד לאחר הלידה. לאחר שהאב לא אותר, ובמשך 60 יום לא הוגשה אף בקשה לביטול האימוץ, הכריז עליו בית המשפט לענייני למשפחה באשדוד כבר אימוץ, ובהיותו בן חודש הוא הועבר להורים המיועדים. לאחר כארבעה חודשים גילה האב הביולוגי שיש לו בן, אבל במסגרת ההליכים המשפטיים שניהל קבע המחוזי בבאר שבע שיש להמשיך בהליך האימוץ.

 

האב הביולוגי הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, והשופטים קבעו שרשויות הרווחה לא נקטו פעולות מספקות לזיהוי ולאיתור האב, ולכן מלכתחילה לא התקיימה עילת האימוץ שלפיה "אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו". בנסיבות אלה קבעו שופטי הרוב חנן מלצר, ניל הנדל, אסתר חיות ויורם דנציגר מטים את הכף לעבר החזרת התינוק לאביו.

 

בתגובה הגישה האפוטרופסית של התינוק בקשה לדיון נוסף, ואליה הצטרפו גם ההורים המיועדים לאימוץ, המגדלים את התינוק זה כשנה. טענתם המרכזית הייתה שלא התקיים דיון קונקרטי בטובת הילד, שצריך לכלול עיון בחוות דעת מומחים או ראיות נוספות.

 

האב הביולוגי התנגד והזכיר שביקש לבטל את הליך האימוץ מיד לאחר שגילה על הלידה, כאשר בנו היה בן ארבעה חודשים בלבד. הוא טען שטובת הילד כן נשקלה, ויש להביא בחשבון גם את "קול הדם" וזכותו של הקטין לגדול בחיק משפחתו הביולוגית.

 

לשים סוף

לבסוף, כאמור, דחתה השופטת מרים נאור את בקשת האפוטרופוסית וציינה כי העובדה שלא הוגשה חוות דעת מומחה בעניין הקטין לא מספיקה על מנת להורות על דיון נוסף – השמור לשאלות משפטיות עקרוניות וחדשות.

 

היא הצביעה על כך שהכרעת השופטים – בהרכב מורחב – הוגבלה למקרה הספציפי. "בנסיבות אלה, ומשההכרעה במקרה הנוכחי נטועה גם בנסיבותיו הקונקרטיות, איני רואה לקבוע כי מקרה זה הינו 'חריג שבחריג' המצדיק דיון נוסף בפסק דין שניתן בהרכב מורחב", קבעה.

 

השופטת נאור העירה שאין מנוס מלשים סוף להליכים, וכי דיון נוסף – שמטבע הדברים ייקח זמן – עשוי להכתיב את התוצאה הסופית ולגרום לכך שמשקלו של "קול הדם" יאבד ממשמעותו לנוכח השהות הארוכה של הקטין עם המיועדים לאמצו.

 

בסיומה של ההחלטה הנשיאה הזכירה כי האב נחוש בדעתו לעשות כל מה שאפשר על מנת להקל על הקטין בביצוע המעבר. "לא נותר אלא להביע תקווה כי הקטין ייקלט במהרה במשפחתו וכי מכאן ואילך, ולאחר תקופת מעבר שאין לזלזל בה, חייו יהיו טובים, שלווים ומספקים", חתמה הנשיאה את ההחלטה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות ב"כ הצדדים מצוינים בהחלטה
  • עו"ד אור עזריה עוסקת בדיני משפחה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

פורסם לראשונה 18/05/2017 22:48

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים