שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האמא שהחליטה לעזור לאחרים אחרי מות בנה

    שנתיים אחרי שבנה מת בפתאומיות בעקבות גידול במוח, חגית נאוי-עמבר הקימה קבוצת אמהות במטרה לעזור לבני נוער. "הרגשתי שאני כל כך רוצה לחבק את עומרי ואני לא יכולה אז החלטתי שאחבק אותו דרך ילדים אחרים"

    "התחלתי חיים אחרים, כאילו נולדתי לחיים חדשים. הבנתי את המשמעות האמיתית של החיים שהם זמניים וכל רגע אני שמחה על הזכות כי אני לא יודעת מה יקרה בעוד שעה", כך אומרת חגית נאוי-עמבר שהקימה לפני כשלושה חודשים קבוצת אמהות באור יהודה במטרה לעזור בהתנדבות לבני נוער.

     

    כשנאוי-עמבר מספרת על חיים אחרים, היא חוזרת שנתיים אחורה לטרגדיה המשפחתית שקרתה לה. בנה הבכור, עומרי ליג'י, נפטר בגיל 22 מסרטן. "הוא היה עם ידידה בחדר והיא פתאום יצאה מהחדר ואמרה שהוא התמוטט. נסענו לבית חולים ושם גילו שיש לו גידול במוח ואמרו שחייבים לנתח אותו. אחרי הניתוח הוא כבר לא התעורר ובמשך שמונה חודשים נשאר בבית החולים כי אני התעקשתי וקיוותי שהוא יצליח לצאת מזה, סוג של הכחשה", היא מספרת.

    עומרי ז"ל וחגית (צילום: אלבום משפחתי) (צילום: אלבום משפחתי)
    עומרי ז"ל וחגית(צילום: אלבום משפחתי)
     

    מה קרה אחרי שמונה חודשים?  

    "שיחררתי אותו בצער אבל באהבה גדולה. נפרדתי ממנו ויצאתי לדרך חדשה. בחרתי לחיות, לתפקד, לחזור לשגרה ולנהל חיים שמחים. חגגנו בר מצווה לילד השני שנה אחרי, טסנו לחו"ל, הזמנו חברים. עברתי תהליך של צמיחה והשלמה. הבנתי שיש לי אחריות. החיים הם חוויה חד פעמית וצריך לנצל אותם. תוך כדי הבנתי שאני לא יכולה לעשות את כל זה בלי עומרי. אני לא יכולה להשאיר אותו שם ולהתקדם הלאה, אני צריכה אותו איתי.

     

    "הבטחתי לו שהוא ימשיך להתגאות בי מלמעלה, שאני אנציח אותו והוא ישאר איתי פה לנצח. חיפשתי דרך להנציח אותו. בבית הספר שהוא למד הקימו חדר מוזיקה על שמו כי הוא היה ילד מוזיקלי וניגן על כלי הקשה. אני המשכתי לחפש דרך להנציח אותו ולא מצאתי".

     

    כל אחד צריך מישהו שיאמין בו

    נאוי-עמבר הגיעה לפגישת עבודה בעיריית אור יהודה כמאמנת אישית לגבי הצעות לסדנאות אימון עם בני נוער ושם פתאום עלה הרעיון. "דיברתי עם יסף זית, מנהל מחלקת בני הנוער, ותוך כדי שהוא מספר לי על הפעילות בעיר הרגשתי שאני כל כך רוצה לחבק את עומרי ואני לא יכולה, אז החלטתי שאחבק אותו דרך ילדים אחרים. אעזור להם ואומר להם שאני מאמינה בהם, שהם מספיק טובים כמו שהם, אומר להם שזה גיל והכול בסדר, שמותר לטעות ורק ככה צומחים".  

     

    לאחר שיצאה מהפגישה העלתה פוסט לפייסבוק וקראה לאמהות נוספות להצטרף אליה לפרויקט למען בני נוער. "הגיעו 11 נשים נפלאות ואמרתי להן שאנחנו לא באות לחנך את בני הנוער או לשפוט אותם אלא רק להיות עבורם וקראנו לקבוצה בשם 'Omriki'".

     ( )
     

    אורנית קידר, אחת מהאמהות המשתתפות בקבוצה מספרת: "הבנתי שלקבוצה הזאת יש אמנם מטרה עיקרית, להעניק חיבוק חם לכל נער/ה שמוכן לקבל, אך אנחנו האמהות קיבלנו גם חיבוק, המשכנו לצמוח ולגדול. אחרי שבועות של פגישות, בהן ניסינו להבין כל אחת בדרכה, כיצד נוכל אנחנו כקבוצה לבוא לידי ביטוי זה קרה. הפעילות שלנו התחילה ללא התראה מראש או זמן להתכונן. כולנו התגייסנו, כל אחת בדרכה המופלאה תרמה ורתמה את הסובבים אותה למען המטרה".

     

    בסיוע של העירייה, האמהות עברו סדנאות של ערכים, מיניות בגיל ההתבגרות, הגנה עצמית וסימולציות של מצבים מול בני נוער והחלו לקדם יוזמות שונות. הגיעו אליהן פניות משירותי הרווחה והן כבר דאגו לאסוף מוצרים וציוד לחיילים במצב כלכלי קשה, לנערה שהתגייסה, השתתפו בחלוקת מזון עם בני נוער לקראת החג ועוד. כרגע המטרה שלהן היא להקים בית קפה של אמהות שאליו יוכלו להגיע בני נוער בחופש כדי לדבר, לשחק ולאכול עוגות ועוגיות".

    אמהות למען נוער (צילום: אלבום משפחתי) (צילום: אלבום משפחתי)
    אמהות למען נוער(צילום: אלבום משפחתי)
     

    ב-28 במאי (א') יתקיים אירוע אמהות, במטרה לספר על הפעילות ולרתום אמהות נוספות כדי להרחיב את הפעילות למקומות נוספים. "כשתלו את השלט על אירוע האמהות בכניסה לעיר הרגשתי שילדתי את עומרי מחדש, שמשהו קורה פה", אומרת נאוי-עמבר בהתרגשות. "אחרי המוות של עומרי כל הזמן אמרו לי 'תהיי חזקה' אבל מה זה אומר להיות חזקה? לבכות זה לא להיות חזקה? להחזיק את עצמי? היום אני מבינה שזה גם לבכות וגם לקום, לתת ביטוי לכל הרגשות".

     

    איפה הרגעים שאת מרגישה שהכי קשה לך?

    "הרגעים הכי קשים כשאני מתגעגעת. זה קורה כמה פעמים ביום. יש ימים שאני בוחרת לומר לעצמי לשחרר את המקום הזה. מבינה שעומרי הגיע לחוות חווית חיים קצרה ושומעת אותו אומר לי שהוא גאה בי".

     

    בסיום הראיון נאוי-עמבר אומרת שיש לה בקשה אחת מאוד חשובה. "תזכירי את שמות האמהות. יש לי כל כך הרבה הערכה אליהן". אז הנה הן האמהות שלוקחות חלק ביוזמה המבורכת הזו: רויטל רפאל, אורנית קידר, פנינה קרקוקלי, סמדר עינב, אורלי שצ׳ופק, מירית מרלי, מירב ארמנדו, רחל מיכאלוב, טובה סרבי, נעמה אשל פרפל ויפית סרבי.

     

    אמהות שמעוניינות להצטרף מוזמנות ליצור קשר דרך עמוד הפייסבוק של הקבוצה

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום משפחתי
    "עומרי איתי בכל מה שאני עושה"
    צילום: אלבום משפחתי
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים