שתף קטע נבחר

28 שעות להכשיר לבבות: המשחק המקדים של טראמפ

הביקור של נשיא ארה"ב בישראל היה מעין הכנה לתהליך הסדרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהוא מתכוון להשיק בקרוב. בתווך: מסר שלפיו ישראל היא לא הבעיה אלא הפתרון. ומה לא היה? איך הופכים מילים למעשים

ביקורו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ בישראל היה היסטורי בהרבה מובנים, סמליים בעיקר. במונחים מעשיים, דווקא החלק הלא ישראלי של המסע למזרח התיכון היה המשמעותי, בעוד הביקור בישראל מעין הכנה, אם תרצו משחק מקדים, לתהליך הסדרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהנשיא טראמפ מתכוון להשיק בזמן הקרוב.

 

בכל הדברים האלה אפשר להבחין בנאום שנשא הנשיא האמריקני במוזיאון ישראל, שעה קלה לפני שעזב את הארץ. היו בנאום הזה שלושה מסרים: ראשית כול, ישראל היא בעלת הברית הקרובה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון. שנית, ישראל היא לא הבעיה אלא במובנים רבים הפתרון לבעיות של המזרח התיכון, ושלישית, ארה"ב בשום תנאי אינה מתכוונת להתייחס לצדדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה שווה - היא בפירוש מעדיפה את טובת מדינת ישראל.

 

מסר נוסף, ברור גם הוא, נאמר כבר אתמול: ארה"ב לא תרשה שלאיראן יהיה נשק גרעיני. זה הרבה יותר מהנוסחה שהייתה שגורה בפיו של הנשיא הקודם ברק אובמה שאמר: כל האופציות על השולחן - והיה ברור שזה לא כך.

 

בעניין זה הראה טראמפ שהעובדות עדיין ממשיכות לא להפריע לו. הוא אמר: יש הבדל גדול ויפהפה בין הממשל שלי והממשל שקדם לי ואז הוא הביא את הסיוע הביטחוני-אמריקני לתוכנית כיפת ברזל ואת רכש מטוסי ה-F-35 החמקנים כדוגמה. מעשה שטן: שתי העסקאות נחתמו ובמידה רבה יוזמו על ידי הנשיא אובמה ואנשי ממשלו. מה שמוכיח שהנשיא דונלד טראמפ רואה ב"פייק ניוז" נשק לגיטימי, בתנאי שהוא מחזיק בו ולא אחרים.

טראמפ עם נתניהו. הרבה יותר מהנוסחה שהייתה שגורה בפיו של אובמה (צילום: קובי גדעון / לע"מ) (צילום: קובי גדעון / לע
טראמפ עם נתניהו. הרבה יותר מהנוסחה שהייתה שגורה בפיו של אובמה(צילום: קובי גדעון / לע"מ)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
(צילום: אלכס קולומויסקי)

בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הנשיא טראמפ נמנע למעשה מהתוויה פומבית של הנתיב שבו הוא רוצה להשכין שלום בין הצדדים. הוא רק אמר שני דברים: האחד, שהוא מצא מחויבות לתהליך אצל אבו מאזן וגם אצל בנימין נתניהו מחויבות נחושה.

 

הדבר השני שציין הנשיא הוא ששינוי חייב לבוא משני הצדדים ומבפנים, כלומר הצדדים צריכים לעשות את הוויתורים ההדדיים ואנחנו לא נכפה עליהם אלא בפירוש נסייע, כלומר נעזור להם, אולי לפעמים באמצעות קצת הפעלת לחץ, להגיע להחלטות, אבל טראמפ בפירוש דבק בקו שדבק בו ממשל אובמה ושר החוץ שלו קרי, שכל העת אמרו שהצדדים חייבים לעשות שלום ביניהם ולא ארה"ב צריכה לכפות עליהם.

 

הנשיא האמריקני לא הציג שום צעד מעשי וקונקרטי שבאמצעותו הוא מתכוון להשיק את תהליך ההסדרה בין ישראל לפלסטינים. לא ועידה בינלאומית בקיץ כפי שניבאו "מקורות יודעי דבר", ואפילו לא משך המשא ומתן שיוגבל לפי אותם מקורות לשנה-שנה וחצי.

 

טראמפ לא אמר שום דבר שייתן אינדיקציה איך הוא מתכוון להפוך את המילים ואת ההבטחות למעשים בשטח, גם אם השטח הוא הזירה הדיפלומטית. אבל אנשים ששמעו אותו או קיבלו דיווח על שיחותיו עם מנהיגים במזרח התיכון התרשמו שהנשיא טראמפ נחוש מאוד לעשות את העסקה הגדולה והאולטימטיבית.

עם אבו מאזן. בלי ויתור מצד ישראל - לא יהיה שלום  (צילום: EPA) (צילום: EPA)
עם אבו מאזן. בלי ויתור מצד ישראל - לא יהיה שלום (צילום: EPA)

אותם אנשים התרשמו שהדיל הישראלי-פלסטיני הוא כרגע המורשת העיקרית בתחום היחסים הבינלאומיים שטראמפ מתכוון להשאיר מאחוריו. כמו כל נשיא אמריקני, גם טראמפ מתחיל לעבוד כבר בשנה הראשונה לקדנציה שלו על "המורשת".

 

אז איך מתיישב המידע הזה עם הדברים הלכאורה חסרי משמעות קונקרטית שטראמפ אמר בנאומו? התשובה היא כנראה שטראמפ עדיין לא גיבש לעצמו מתווה מעשי וכי ביקורו בישראל וברשות הפלסטינית נועד להכשיר את הלבבות. צריך לשים לב שטראמפ הרעיף על מארחיו לא פחות מחמאות משהם הרעיפו עליו, וזה כנראה במסגרת פעולת הריכוך או כאמור אם תרצו המשחק המקדים, למעשה התכליתי שיבוא אחריו.

 

מבין מה עלול לסבך את נתניהו 

אבל הייתה משמעות לדברים שטראמפ לא אמר. הוא לא דיבר על ההתנחלויות, לא לטוב ולא לרע והוא גם לא הזכיר במילה אחת את עניין שתי המדינות. טראמפ מבין ששני הנושאים האלה עלולים לסבך את נתניהו עם הבית היהודי ועם גורמים בליכוד, והוא לא רצה שאותם גורמים יסנדלו את ראש הממשלה לפני שהוא מחליט עם יועציו באיזה נתיב ללכת.

 

קיצורו של עניין, הביקור במזרח התיכון נועד בעיקר לחזק את מעמדו של טראמפ בדעת הקהל האמריקנית באמצעות העסקה עם הסעודים ובאמצעות הבעת האהדה הבלתי מתפשרת למדינת ישראל ולברית עמה.

 

הוא גם כיוון לדעת הקהל האמריקנית כשמיצב מחדש את מעמדה של ארה"ב כשחקן מרכזי במזרח התיכון וכאשר התייצב בראש הקואליציה הסונית המתונה - שישראל היא השותף השקט בה - אל מול הציר הרדיקלי השיעי בהנהגת איראן.

 

כל אלה פועלים לטובתה של מדינת ישראל. אבל ממשלת הימין של נתניהו כנראה לא תאהב את העובדה שטראמפ למד במסעו הנוכחי למזרח התיכון ובעיקר בשהותו בסעודיה, שאין סיכוי לנרמול היחסים בין מדינות ערב לבין ישראל לפני שייפתר הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

 

לכן הוא גם אמר עוד בבית לחם שתנאי לשלום במזרח התיכון הוא פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כלומר ישראל היא לא אשמה בכך שאין שלום במזרח התיכון אבל בלי ויתור מצד ישראל - לא יהיה שלום במזרח התיכון ואם תרצו זו כל התורה כולה, לפי דונלד ג'יי טראמפ.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: קובי גדעון / לע"מ
טראמפ ונתניהו
צילום: קובי גדעון / לע"מ
מומלצים