שתף קטע נבחר

גם באירופה וגם בספרד: ה"דובלטה" הראשון של ריאל מדריד

תאמינו או לא, מאז 1958 לא הצליחו הבלאנקוס לזכות בצ'מפיונס ובאליפות הליגה באותה עונה. הערב (21:45) הם ינסו לעשות זאת בפעם השנייה. כמה כסף קיבלו די סטפנו וחבריו באותה שנה היסטורית? ומה עשו השחקנים כשהחולצות הלבנות התלכלכו בבוץ? זה מה שקרה כשבכדור עוד היה חור

ריאל מדריד היא אלופת אירופה המכהנת, אלופת ספרד הטרייה והקבוצה המעוטרת ביותר בכדורגל האירופי. 33 פעמים היא זכתה באליפות ספרד ו-11 פעמים בליגת האלופות, בנוסף ל-19 זכיות בגביע המלך.

 

מה אתם יודעים על גמר ליגת האלופות? חידון

 

מדהים, אבל זוללת התארים הזו לא זכתה באותה עונה גם באליפות ספרד וגם בליגת האלופות מאז שנת 1958, כאשר המפעל היבשתי נקרא עדיין גביע האלופות. הפעם ההיא הייתה גם הפעם היחידה שהיא עשתה זאת. הערב (שבת, 21:45) יתמודדו השחקנים של זינדין זידאן בגמר הצ'מפיונס מול יובנטוס וינסו לשחזר את ההישג מלפני 59 שנים.

 

כמו אז, גם הפעם ריאל לא תוכל לזכות בטרבל אחרי שלא זכתה העונה בגביע הספרדי, אבל זכייה שלישית בליגת האלופות בארבע שנים תבסס את השליטה של המועדון באירופה.

 

בקבוצה מדברים בשבועות האחרונים על השאיפה הגדולה להשיג סוף-סוף את ה"דובלטה" ולהפוך את העונה הנוכחית לבלתי נשכחת. ואכן, כריסטיאנו רונאלדו וחבריו ינסו לעשות את מה שהמועדון המפואר לא הצליח לעשות מאז הימים של אלפרדו די סטפנו וריימונד קופה.

 

 

פרנסיסקו חנטו עם הגביע (צילום: getty images) (צילום: getty images)
פרנסיסקו חנטו עם הגביע(צילום: getty images)

 

בעונה שעברה זכתה ריאל מדריד בליגת האלופות, אבל הפסידה את אליפות ספרד לברצלונה, שעונה לפני כן זכתה בטרבל. אותו דבר קרה לה ב-2014, כאשר אתלטיקו מדריד (עליה גברו הבלאנקוס בגמר הצ'מפיונס) הוכתרה לאלופה בליגה המקומית.

 

בשנת 1958 סיימה ריאל במקום הראשון בליגה הספרדית ביתרון של שלוש נקודות על פני השנייה, אתלטיקו מדריד, ושבע נקודות על פני השלישית, ברצלונה (בתקופה בה הוענקו 2 נקודות עבור ניצחון). את ה"טרסרה" (הזכייה השלישית בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות והשלישית ברציפות), היא השיגה לאחר שניצחה 2:3 את מילאן בגמר שהתקיים באצטדיון הייזל בבריסל.

 

בלתי ניתנת להכנעה. ריאל מודל 1958 (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
בלתי ניתנת להכנעה. ריאל מודל 1958(צילום: gettyimages)

 

הקבוצה האיטלקית עלתה ליתרון 0:1 משער של האורוגוואי חואן שיאפינו (59), אבל אלפרדו די סטפנו השווה (74) ל-1:1. ארנסטו גריו קבע (77) 1:2 למילאן והקטור ריאל השווה שוב כעבור שתי דקות. פרנסיסקו חנטו, אחד הכוכבים הגדולים של ריאל באותן שנים, הבקיע את שער הניצחון (107) בהארכה.

 

הרכב ריאל באותו גמר: חואן אלונסו; אנחל אטיינסה, חוסה סנטמריה, רפאל למס, חואן סנטיסטבן, חוסה מריה סארגה, ריימונד קופה, חוסה איגלסיאס, אלפרדו די סטפנו, הקטור ריאל, פרנסיסקו חנטו.

 

ראה את הנולד. די סטפנו (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
ראה את הנולד. די סטפנו(צילום: gettyimages)

 

לימים סיפרו שחקני ריאל שדי סטפנו אמר לחנטו לפני ההארכה: "רק אתה תגמור את זה. אם לא אתה, אז לא אף אחד אחר". ואכן, 17 דקות לאחר מכן בעט חנטו כדור חזק שהעניק לספרדים את הגביע. די סטפנו סיים כמלך השערים (10) בגביע האלופות באותה עונה.

 

ריאל הביסה 1:8 בסיכום שני משחקי הסיבוב הראשון את אנטוורפן הבלגית וברבע הגמר הביסה 0:8 בבית (רביעייה של די סטפנו וצמד של קופה) וסיימה ב-2:2 בחוץ עם סביליה. בחצי הגמר הביסה ריאל 0:4 בבית את ושאש ההונגרית (שלושער של די סטפנו) וההפסד 2:0 בחוץ לא מנע ממנה לעלות לגמר.

 

נשיא ריאל מדריד ב-1958, סנטיאגו ברנבאו (צילום: getty images) (צילום: getty images)
נשיא ריאל מדריד ב-1958, סנטיאגו ברנבאו(צילום: getty images)

 

אותה עונה תיזכר לעד בגלל אסון התרסקות המטוס של מנצ'סטר יונייטד, בו נהרגו 23 איש, ביניהם מרבית כוכבי הקבוצה, בעת שהיא המריאה ממינכן לאנגליה אחרי שניצחה את הכוכב האדום בלגרד ברבע הגמר. מילאן עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר את יונייטד, אשר הייתה עדיין תחת השפעת הטרגדיה.

 

די סטפנו וקופה כבר הלכו לעולמם ומאותה קבוצה 1958 נותרו בחיים שישה שחקנים בלבד. אחד מהם הוא הבלם חוסה אמיליו סנטמריה (87), שנזכר בראיון לעיתון 'אל פאיס': "במועדון היה חדר כביסה ותמיד באנו עם חולצה נוספת להחלפה, בגלל שתמיד שיחקנו במגרשים שהיו מלאים בבוץ בגלל הגשם".

 

השתתף בשמינייה מול אנטוורפן. קופה (צילום: getty images) (צילום: getty images)
השתתף בשמינייה מול אנטוורפן. קופה(צילום: getty images)

 

"כל הזמן החולצה הלבנה הייתה מלאה בכתמים והכי גרוע היה הכדור. הוא היה עשוי מעור ורטוב כל הזמן. במקום לשקול שני קילו הוא שקל ארבעה קילו. השוערים לא היו מצליחים לבעוט בו אפילו עד למחצית המגרש. כיום המגרשים נראים כמו שולחן ביליארד ושוערים מגיעים בבעיטה משער לשער".

 

כמובן שגם המשכורות לא היו אותן משכורות. השחקנים של פעם אמנם חיו לא רע בכלל, אבל עדיין מגוחך להשוות את המיליונים שמקבל רונאלדו לפרוטות שהם קיבלו תחת שלטון הדיקטטורה של פרנקו. "הנשואים היו מקבלים 5,000 פזטות לחודש והרווקים 3,500 פזטות", סיפר סנטמריה, אורוגוואי שהיגר לספרד בילדותו והפך בהמשך לאב לשבעה ילדים.

 

המאמן הארגנטינאי לואיס קרנייה
המאמן הארגנטינאי לואיס קרנייה

 

"עבור זכייה בתואר הוסיפו 25,000 פזטות ועל הדובלטה קיבלנו בונוס של 50,000 פזטות. לא יכולתי לקנות עם זה הרבה והיית צריך למות במגרש בשביל להרוויח קצת". פועל הרוויח אז בממוצע 36 פזטות ליום עבודה. 1 ק"ג סוכר עלה 11 פזטות.

 

נשיא המועדון באותה תקופה היה סנטיאגו ברנבאו, שעל שמו נקרא כיום האיצטדיון של הקבוצה, והמאמן היה הארגנטינאי לואיס קרנייה. "המועדון היה קדוש עבור ברנבאו והוא דאג להעביר את זה אלינו", אמר סנטמריה. "אני זוכר גם את הפעם היחידה בה נפגשנו עם פרנקו, זה היה אחרי הזכייה החמישית שלנו בגביע אירופה לאלופות ב-1960. הכינו לברנבאו נאום, והוא אמר את מה שהוא רצה. הייתה לו חוצפה והוא היה מאוד חכם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: gettyimages
סארגה והגביע
צילום: gettyimages
מומלצים