אכילה רגשית מאופיינת בתחושת רעב פתאומי המתחיל בראש ולא מגיע אל סיפוקו גם אחרי שובע גופני. רעב זה מתורגם לנשנשת בלתי פוסקת שגורמת לא רק לעליה במשקל אלא גם לכעס, שנאה והלקאה עצמית. תחושות שבפני עצמן מובילות לאכילה, השמנה ובעצם להנצחת המעגל.
לפני הכול, חשוב להדגיש כי כולנו נופלים לעיתים לאכילה רגשית. כולנו בני אדם שמונעים מרגשות ולפעמים ההתמודדות שלנו היא באמצעות אוכל. מדובר על תופעה נורמאלית שאינה מהווה סימן אזהרה בפני עצמה אך כדאי לשים לב ולבדוק אם זה משהו שמנהל אותנו בחיי היומיום והאם זו הדרך הקבועה והיחידה שלנו להתמודדות עם רגשות שקשה לנו להכיל.
איך מתמודדים עם אכילה רגשית?
הדגש החשוב בעיני הוא על עבודת עומק ולא על פתרון נקודתי-רגעי. כדי להבין יותר טוב את ההרגלים שסיגלת לעצמך כל החיים, צריך להבין מהיכן הם מגיעים, עם איזה כאבים נפשיים את מתמודדת, מהיכן הם נובעים ועוד. בחינה מעמיקה תאפשר לך לפתור את הבעיה הזאת לטווח ארוך.
כדי להמחיש אני רוצה להביא דוגמה:
בחורה בת 25, המגיעה מבית מבוסס כלכלית. הוריה, לעומת זאת באו מרקע כלכלי קשה מאד ולא פעם סיפרו לילדים על המחסור באוכל בבית כאשר היו בגילם.מתוך כך הם תמיד עודדו אותם לאכול ותמיד הזכירו שזה לא מובן מאליו שיש להם שפע של אוכל בבית. בהגיעה אלי לטיפול במטרה לרדת במשקל, ראינו שלמרות הרצון שלה, היא אינה מצליחה להשיג את מטרתה שלא לדבר על לשמור על הישגיה. בחינת "סיפור האוכל" שלה חשפה כי למרות שגדלה בשפע, הסיפורים על חווית העוני הקשה שספגה בבית, הוטמעו בה וניהלו למעשה את חייה. האכילה שלה נבעה מתוך רצון לספק צורך שכלל לא היה שלה.
הדרך למסקנה הזאת הייתה קלה יחסית. החלק הקשה היה שינוי הרגלי האכילה בעקבותיה. תהליך זה דורש המון נכונות להתבוננות פנימית ורצון לשינוי אמיתי. טיפים וסיסמאות יכולים אומנם לעזור אך כדאי גם לשקול פנייה לאנשי מקצוע מיומנים, לאו דווקא מתחום התזונה שיוכלו לעזור לך להשתחרר מהסיפורים שמלווים אותך ולא משרתים את האינטרס האמיתי שלך.
לכן, בהתמודדות עם אכילה רגשית, יש תחילה לבחון את סיפורי האוכל שלכם (לבד או בעזרת אנשי מקצוע). כדאי להעלות אותם על כתב, במלוא הכנות ואז לבדוק את האמונות השזורות בהם. לאחר מכן כדאי לשקול כל אמונה אם היא משרתת אותך או שהיא עומדת בדרכך.
טיפים להמשך ההתמודדות עם אכילה רגשית
אכילה רגשית נובעת לרוב מתוך שעמום, לכן חשוב להכיר בשעמום כרגש שגורם לנו לאכול. אחת הדרכים להתמודד איתו היא לצפות אותו. אם נדע באיזה שעות אנחנו חשופים לרגש הזה, נוכל לנסות להעסיק את עצמנו ולמנוע מצבים של אכילה ללא מודעות ושליטה.
לדוגמה: אפשר למנוע אכילה תוך כדי צפייה בטלוויזיה בסוף היום על ידי החלטה לאכול תמיד רק ליד השולחן (לא, שולחן מחשב ושולחן קפה בסלון לא נחשבים) ללא טלוויזיה, כמובן.
רוצה לאכול? שבי לאכול! גם כאן, ההתמודדות היא באמצעות צפי הרגעים המועדים לפורענות. אם תכירי את השעות הקשות שלך, תוכלי למנוע מעצמך ליפול שוב ושוב באותה מלכודת. תדאגי לעצמך והכיני כריך, פרי או כל דבר אחר שתרצי לאכול ותפני לך כמה דקות. כן, גם באמצע יום מטורף.
דמיון מודרך: תדמייני איך את רוצה להיראות, את הבגדים שאת רוצה ללבוש ואת האופן שתרגישי כאשר תגיעי לשם. עשי שימוש בתמונה שלך שאת אוהבת, שימי אותה בארנק או תתלי אותה על המקרר. ברגע של חולשה, תוכלי להתמודד באופן מודע עם השאלה: מה שווה לך יותר? התמונה תוכל לעזור לך לברר עם עצמך אם את באמת רוצה לאכול את זה או שתעדיפי לאכול במקום משהו בריא יותר.
ככלל, הצורך לאכול משהו ללא רעב פיזי צריך לעורר שאלה – למה? מה גורם לי עכשיו לאכול גלידה? מאיפה נובע הצורך הזה. המודעות היא כלי חשוב בהתמודדות ובטיפול.
לקיחת אחראיות: קחי שליטה לידייך. יש חשיבות לתכנון של סדר יום תזונתי. סידור היום צריך להיות מותאם לצרכים שלך, כך שתוכלי לנהל אותם למנוע שהם ינהלו אותך. אם מדובר על יום ארוך בחוץ, הכיני קופסאות אוכל מראש ולא ברגע האחרון. כך תבטיחי שתהיי שבעה והרעב לא ינהל אותך. לקיחת אחראיות רלוונטית גם בזמן הקניות. הכיני רשימה מסודרת, עם כל המזונות שאת צריכה כדי להצליח. אל תשאירי לאחרים או לנסיבות לדאוג לך ולסדר יום שלך.
ורד לוביץ'
היא נטורופתית ומטפלת בצמחי מרפא ופרחי באך
