כשזה לא מתאים - זה לא מתאים
חלקנו חיים בתוך תבנית חיים מסוימת שלא מתאימה לנו - אנחנו אמנם מסתדרים ומצליחים להעביר את הזמן, אבל בתוכנו התחושה היא שמשהו חסר ולא עובד כמו שצריך. שרונה פומס רוצה שתתעוררו ותבינו שלכל אחד מגיע לחיות את החיים שיעשו אותו מאושר
האם נצליח להכניס אריה גדול לכלוב של עכבר? אם ננסה ונתאמץ נצליח אך עם הזמן שאגותיו מעוררות ההשראה יחלשו, וכשינסה למתוח את אבריו זה יכאב וירגיש מאוד לא נוח, עד שהוא יתעייף וגרוע מזה - יתרגל.
האריה ידע איך זה לחיות כמלך עצמאי במרחבים החופשיים של הג’ונגל, לסמן טרטוריה, למלא את כל צרכיו באופן טבעי ולא להיות תלוי באנשים, שישליכו לו מבחוץ עצם לתוך הכלוב - אך זה היה מזמן. כי האריה שכח, כמו רבים מאוד מאיתנו.
הבשורה הטובה או הרעה היא שגם אם ננסה, נתאמץ, נתרגל, נרצה, נשתדל, נתפלל ונצעק - לא נצליח לעולם להתאים לשום מקום שהוא לא אנחנו באופן טבעי. יוקירו לנו תודה ויגידו שאנחנו מדהימים ומה היו עושים בלעדינו וכמה אוהבים אותנו ונחשוב שהצלחנו להתאים לציפיות, לאמונות, לדפוסים של כלובים קטנים או גדולים, עד שנעשה או נאמר משהו שאינו מתאים, וכשנלכד במעגל הזה הוא יחזור על עצמו שוב ושוב ושוב, עד שפשוט נאמר די ונצא לחופשי.
אך רק כשנתעורר, נחווה ונחוש את החופש של כל מי שאנחנו באמת, נדע שאלו היו חיים כה קטנים ומוגבלים והשאלה הראשונה שנשאל כשזה יקרה היא - איך לא עשינו את זה קודם?
לימדו אותנו איך לא להיות אנחנו, ולמדנו את ילדינו להקטין את עצמם בתפיסות מוגבלות כי שכחנו איך זה לחיות בחופש ולהיות מי שאנחנו באמת.
עברו שנים ועידנים ומאז אף שיטה, אף ספר, אף תוכנית, אף חוקר או מדען, אף גאון ככל שיהיה, לא הצליחו לשים קץ לסבל ולמאסר של האנושות, כי גם הם היו לכודים באין מודע במבנים מנטליים ודרמות רגשיות שחזרו על עצמם שוב ושוב בתא המאסר של עצמם.
אך עכשיו יותר ויותר אנשים מתעוררים לתודעה שלהם ונזכרים שהם רק אורחים לרגע בכדור הארץ, חופשיים ונצחיים וכשהם נזכרים הם מוצאים את המפתח לכלוב שהיה מאז ומעולם פתוח. הם יכולים לצאת ולהיכנס לבחירתם, שעה שהם מוסיפים ללכת לעבודה, ביחסים נפלאים מאי פעם, עם אותם אנשים אותו הבוס, ואותו מקום עבודה ובעיקר עם עצמם.
אך הכל הוא באמת על אהבה, האנושות מוכנה ובשלה למפנה המדהים הזה, יותר נכון היא נדרשת לחוות מפנה כדי להתקדם. נכון לעכשיו מעטים כבר חווים באמת חופש, ומשנה לשנה יותר ויותר אנשים יצאו לחופש גדול מקיבעונות מחשבתיים, בעוד רבים אחרים יעזבו את הפלנטה כשהם חוו שינוי תפיסתי וקלות רבה יותר.
כי עכשיו אפשר - כי ביקשנו.
שרונה פומס , פנג שואי ואסטרולוגיה סינית
לפנייה לכתב/ת 
