במבט ראשון, אין הרבה מן המשותף בין הכותרת "איים", שמתנוססת השנה כנושא של שבוע העיצוב ירושלים, לבין הסרטים שיוקרנו במסגרתו. הסיבה המרכזית לקשר הרופף היא העובדה שתוכניית הסרטים לא הוכנה לרגל האירוע, אלא הושאלה מ-MDFF, פסטיבל סרטי העיצוב של מילאנו, שמתקיים מדי אוקטובר ומציע סרטי עיצוב, אדריכלות, קיימות ועירוניות מכל רחבי העולם. השנה, לראשונה, זוכה האירוע הירושלמי לשתף פעולה עם הפסטיבל המילאנזי, וכמו ברוב הסרטים הדוקומנטריים, הבסיס המשותף האמיתי הוא האנשים ולא העיצוב כשלעצמו. הנה טעימות מהם:
1. רם קולהאס
הסרט REM מוביל את הצופים אל "האי הפרטי" של כוכב האדריכלות ההולנדי רם קולהאס, זוכה פרס פריצקר. הר האגו הפעיל שופך לבה על המסך ועל הצופים, ובעיקר על הבמאי תומס קולהאס, בנו של האדריכל.
רם קולהאס היה תסריטאי בטרם הפך לאדריכל מצליח, וגם אביו (סבו של תומס) היה איש קולנוע. שמו של הסרט מעיד מיד על תשוקת הכוכבנות של הגיבור. "רם" (קיצור של שמו המקורי Remment) שואף להציב את קולהאס ברשימה של גיבורי תרבות ששמם הפרטי מזהה אותם מיד, כמו מדונה, סטינג או ריהאנה. אך מאחורי השם הקצר עומד תהליך יצירה ארוך. קולהאס הבן יצא במסע למימון המונים כדי לסבסד את הסרט, ולמעריצים הנלהבים הוא הציע - במקום כרטיס לגולדן רינג או ליציע האוהדים השרופים – אפשרות להפנות לאביו שאלות תמורת 500 דולר לכל שאלה. תוך כדי ההפקה, שנמשכה יותר מארבע שנים, הקפיד הבן לצאת עם סרטוני "טיזר", כגון ראיון עם הראפר קאניה ווסט, כדי לייצר באזז סביב הסרט הממשמש.
אין זה הסרט הראשון שעוסק באדריכל המשפיע, אך מה שמייחד את הסרט הנוכחי הוא רגעים שבהם נחשף קולהאס האיש. מבט כן ואינטימי מתגלה בפעילויות ובהליכות המשותפות, בדברים שהוא אומר לבנו, ובשאלות של מוסר וצדק שהם מציבים זה לזה, כאב ובנו, גם אם בעקיפין וללא מלים.
- בונוס לצופים בירושלים: בסוף ההקרנה ייערך ראיון שאלות ותשובות עם הבמאי (בסקייפ על המסך), כך שאפשר לחסוך 500 דולר אם עולים לירושלים.
בימוי: תומאס קולהאס, 2016, 75 דק׳, ארה״ב, אנגלית
2. ג'ו פונטי
האי הבא נמצא באיטליה ושייך לאדם שלא יזכה לבקר בו. ג'ו פונטי (1891-1979), שהיה אדריכל ומעצב מחונן וגם איש תקשורת חשוב בתחומו, זוכה בעשור האחרון לאהדה עצומה שלא הורעפה עליו בחייו.
יחד עם העניין הרב סביבו בשנים האחרונות, שמתבטא גם במאבקי כוח וכסף על יצירותיו כפי שקרה לאחרונה במילאנו, מגיע הסרט בבימויה של פרנצ׳סקה מולטני, "לאהוב את ג'ו פונטי" - Amore Gio Ponti. מדובר בנכדתו של ג'וליו מולטני, מייסד חברת הרהיטים הנודעת – שזכתה לאחרונה בבכורה על כורסה מפורסמת של פונטי. פרנצ'סקה למדה קולנוע בניו יורק, וניהלה את המחקר, הראיונות והעדויות על האוספים והמעצבים שמופיעים בסרט, ש"מולטני" עומדים מאחוריו.
הסרט מתחקה אחר קורות חייו של יוצר ממוקד ביצירתו, חרף הביקורת הקשה שהופנתה אליו במרוצת השנים, והציב את אבני היסוד של העיתונות הביקורתית בתחום העיצוב והאדריכלות כשייסד ב-1928 את מגזין "דומוס" וערך אותו במשך עשרות שנים.
היעדרו של המנוח מהסרט מורגש לרגעים מעטים; ברובו, הדמות שאיננה עוד כן מצליחה למלא את המסך עם השרטוטים שהשאיר, אוסף הרהיטים והחפצים, כתביו, הראיונות, הסטודנטים וכמובן המבקרים והקולגות שאיתם יצר במשך 50 שנות הקריירה שלו. ההקרנה תיערך בנוכחות אוצרות פסטיבל סרטי העיצוב של מילאנו.
בימוי: פרנצ׳סקה מולטני, 2015, 35 דק׳, איטליה, כתוביות באנגלית
3. הבית האדום
האי הבא נמצא בלב תל אביב. גיבורו אינו אדם, אלא בניין. סרט הדוקו-אנימציה "הבית האדום" מגולל לא רק את סיפורו של מבנה לבנים אדומות נטוש ברחוב נחמני 43, אלא את סיפורה של העיר העברית הראשונה והתמורות שחלו בה במאה-ומשהו שנות קיומה. העלילה נעה לאורך קורות חייו של מפעל הטקסטיל של "לודז'יה", שהפך לבית כנסת, לסטודיו אמנים מבוקש, ולמעונם של פולשים לא קרואים בשנים שבהן ננטש.
כיום הבניין נמצא בשלבי סיום לקראת אכלוסו מחדש כבית דירות מפואר, ביזמותו של איש העסקים רוני דואק. דיירי השכונה הגישו כ-400 התנגדויות לתוכנית, אך זו יצאה לדרך. על עיצוב הפנים הופקדה אורלי שרם ועל התיעוד והשימור הופקד האדריכל אמנון בר-אור.
לפני ההקרנה יתקיים מפגש עם הבימאית תמר טל ענתי, שהתגוררה בסמוך ל"בית האדום" בשעתו. סרטה התיעודי "הצלמניה" זכה בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר (2012) ובפרס הסרט הישראלי בפסטיבל דוקאביב (2011).
בימוי ותסריט: תמר טל ענתי, 20 דק׳, ישראל, עברית, כתוביות באנגלית
4. חקלאות על הגג
האי הבא צף מעל העיר ניו יורק. Brooklyn Grange הוא קולקטיב חקלאי קטן, ששכר בתחילת העשור גג ענק בקווינס (4 דונם) למשך 10 שנים. חברי הקולקטיב הפכו את הגג לחווה של חקלאות עירונית, וכעבור כשנתיים התרחב המיזם גם לגגות של מספנת צי ישנה בברוקלין ששירתה את הצבא האמריקאי, בעיקר במלחמת העולם השנייה. ייתכן שזו החווה הגדולה בעולם שממוקמת על גג.
הסרט מלווה את מקימי הקולקטיב במהלך העסקי עתיר הסיכונים הכלכליים, דרך מציאת פתרונות והצבת יעדים להגדלת היבול והרווחים, תוך התעכבות על שיטות בנייה, גינון וחקלאות. כיום גדלים בחווה 75 סוגי יבולים שונים, והחקלאים מייצאים ממנה 23 טונות מזון בשנה.
לגינון על הגג יש תועלות מגוונות: הורדת הטמפרטורה בבניין, ריאה ירוקה מעל האספלט והבטון הרותחים, צריכה של מזון טרי ובריא, וגיבוש אנושי וקהילתי בין שכנים. הציבור הישראלי כבר גילה את הגינון הקהילתי, לרבות חוות חקלאיות על גגות בעיר (כמו בגג דיזנגוף סנטר בתל אביב ובמרומי בית ספר דתי בירושלים). קבוצת "מוסללה" הירושלמית, שעושה זאת על הגג של בניין "כלל" בפאתי שוק מחנה יהודה, תלווה את הסרט בסדנה.
בימוי: מייקל טיבורסקי, 2013, 23 דק׳, ארה״ב, אנגלית
5. לגור בסירה בלונדון
כדי להגיע לאי החמישי יש להפליג על נהר התמזה. בסרט London Afloat מפגישה הבימאית גלוריה אורה בורטוליני את הצופים עם אנשים שבחרו לחיות בעיר, אבל אחרת. תושבי הסירות מתגוררים בשכונת מגורים צנועה, שצפה על הנהר מול אנשים עשירים עם כיסים עמוקים שמתגוררים גם כן לאורך התעלה – אבל על היבשה.
ההתיישבות בטריטוריה פנים-עירונית, אך כזו שממוקמת בפאתי הטבע, היא פעולה שמאפשרת לדיירים לחיות מחוץ להמולה תוך הנאה מכל המותרות שמתאפשרות מהקרבה אליה; והיא גם מצביעה על אפשרויות מגורים אלטרנטיביות שמתפתחות בסביבות צפופות ויקרות, שבהן הביקוש עולה כמה מונים על ההיצע.
הסיפור הזה גם צובט בבטן הרכה של מדיניות הרווחה. אין מחלוקת כי חובת המדינה לפתור את מצוקת הדיור של אזרחיה, אך אולי הגיעה העת להודות כי אזלה ידה של המדינה לעשות זאת – ולהעביר את היוזמה לאזרחים עצמם? מיכל ורועי פרמפשס מ״פעולה קרקסית״, שמתגוררים בבית משאית שבנו במו ידיהם, יפגשו את הקהל לשיחה בסוף ההקרנה.
בימוי: גלוריה אורה בורטוליני, 2015, 29 דק׳, אנגלית
6. כוחו של עיצוב
התחנה האחרונה בהפלגה היא אי שנמצא בעולם הווירטואלי. הסרט Design Disruptors מתמקד בכוחו ומשמעותו של עיצוב בארגוני טכנולוגיה ומדיה ענקיים בארה"ב - כגון "גוגל", "פייסבוק", "דרופבוקס" ו"אינסטגרם" - שבהם העיצוב אינו נתפש ככלי לייפוי מוצרים גרידא, אלא כאמצבעי שיוצר את החברה כולה.
מאז שהמציאות הממשית התקפלה לתוך המסך, ובמקום חלון ראווה ברחוב יש דף בית שדרכו נכנסים ויוצאים מיליוני אנשים ביום, המוצרים הם דימויים ותמונות, פונטים מעודנים וצבעים שמעוררים תחושות כאלה ואחרות. העולם הווירטואלי הפך את העולם הממשי למטאפורה: לאייקונים. כוחו של העיצוב בתרגום המציאות לחוויה רק מתעצם, והדבר ניכר בסרט. במגוון ראיונות עם מעצבים מובילים מצטיירת ההישגיות, התחרות והשאיפה לברוא עולם חדש של "מוצרים" שלא היה קיים לפני עשור, כמו אפליקציות או שעונים חכמים. בשורה התחתונה, עיצוב סיפק לחברות הללו יתרון משמעותי והפך אותן לחברות בשווי של מיליארדי דולרים.
בימוי: InVision
60 דקות, ארה"ב, אנגלית
וגם:
בנוסף לסרטים יתקיים מפגש עם שחף דקל, יוצרת סדרת הרשת הדוקומנטרית "י(ו)צרים", שכבר מלאו לה שלוש שנים ו-54 פרקים. הפורמט שאיתו עובדת דקל, יוצרת בעצמה, מכניס את הצופים לחלל היצירה הפיזי והרעיוני של יוצרים מקומיים בשלל תחומים – אמנות, מוזיקה, תיאטרון, אדריכלות ועוד. במפגש יוקרנו קטעים מהסדרה, ויתקיים דיון עם דקל על תהליך היצירה ומה שהתרחש מאחורי המצלמה.
יוזמה | ראיון | צילום | עריכה: שחף דקל, הסרטונים בעברית מלווים בכתוביות באנגלית
-------------------
מה עוד אסור לפספס בשבוע העיצוב ירושלים 2017? לחצו לרשימה המלאה
